בית נאמן: מה אומר רבי טרפון על השאיפה לפרפקציוניזם?

מאת זאב קרומבי, באדיבות מגזין בית משיח

מסכת אבות היא אוצר בלום של חכמה ומוסר. ניתן ללמוד כל כך הרבה מהמשניות האלו לגבי התנהלות נכונה בחיים. אחת המשניות שמלמדת אותנו איך להתנהלבצורה מאוזנת בחיים היא המשנה שנאמרה על ידי רבי טרפון: "לֹא עָלֶיךָ הַמְּלָאכָה לִגְמוֹר, וְלֹא אַתָּה בֶן חוֹרִין לִבָּטֵל מִמֶּנָּה" (אבות ב, טז). המשנה של רבי טרפון נותנת מענה לבעיית הפרפקציוניזם שאנו עלולים להיגרר אליו.

מה הוא פרפקציוניזם ומה הבעיה עם פרפקציוניזם? פרפקציוניזם הוא הצורך להיות ולהראות מושלם. לפרפקציוניזם יש צד חיובי ויש גם צד שלילי. בצד החיובי, כמובן שזה רצוי שכל אחד מאיתנו ישאף להשתפר יותר ויותר, ולא יסתפק במצבו הנוכחי. הרבי נוהג להזכיר פעמים רבות בהקשר הזה את דברי המדרש "מי שיש לו מנה רוצה מאתיים, מאתיים רוצה ארבע מאות" (קהלת רבה א', ל"ד).

הרבי חוזר ומדגיש שעלינו לא להסתפק בקיים, אלא תמיד לשאוף ליותר ויותר. השאיפה הזו היא שאיפה טובה ובריאה. לעומת זאת, לפעמים השאיפה הזו יכולה להיות מעוותת. לדוגמא, השאיפה הזו יכולה לגרום לכך שנמנע מעשיית דברים כי נחשוש שלא נעשה אותם בצורה מושלמת, או שנתאכזב כי לא עשינו דברים מסוימים בצורה מושלמת.

פרפקציוניזם יכול להתבטא בכך שמישהו שלא מתחתן כי עדיין לא מצא עדיין את בן או בת הזוג המושלמים, או מישהי שמדוכאת ומיואשת כי הבית שלה לא נקי ומצוחצח כמו הציפיות שלה. כדי לדעת אם השאיפה לשיפור ומצוינות היא בריאה או מעוותת צריך לבדוק מה המניע לצורך במצוינות ואיזו הרגשה הוא יוצר. אפשר לדעת שהרצון למצוינות הוא רצון בריא כאשר האדם מסוגל לקבל גם מקרים בהם לא הצליח להגיע למצוינות מבלי שהדבר גרם לו לייאוש ואשמה.

רצון בריא למצוינות יוצר תחושה של סיפוק והנאה. רצון לא בריא למצוינות מתבטא בכך שאי-השגת מצוינות תגרום לתחושה של כישלון, חוסר ערך עצמי ורגשות אשמה. פרפקציוניזם, שהוא הרצון לא בריא למצוינות, נובע מכך שאנשים שמרגישים שהערך העצמי שלהם תלוי במה שהם עושים. אלו אנשים שלא הצליחו  לגבש ערך עצמי פנימי ולא תלוי.

אנשים אלו מרגישים שאם הם עושים משהו שאינו מושלם, הדבר מראה שהם עצמם חסרי ערך. הם לא מצליחים להבדיל בינם לבין המעשים שלהם. תחושה כזו נגרמת מכך שבתור ילדים הורינו התייחסו בעיקר למה שעשינו, ולא אלינו כבני אדם. כאשר קיבלנו ציון גרוע במבחן הורינו לא התאכזבו מהציון שלנו, אלא מאיתנו. הרגשנו שהאהבה של הורינו אלינו מותנית בהישגים שלנו.

כשילד לומד שהערך העצמי שלו תלוי בהישגים שלו הוא יעשה כל מאמץ להגיע להישגים מצוינים. ההרגשה הזו יכולה לגרום לכך שאישה הזו תדרוש מעצמה לעמוד ברף עצמי לא מציאותי בקשר לבית שלה, לילדים ולזוגיות שלה וכו'. כמובן, שזו משימה בלתי אפשרית שרק תגרום לכך שהיא תרגיש יותר חסרת ערך. אישה כזו צריכה ללמוד להתייחס לעצמה ביותר סלחנות. היא צריכה ללמוד לקבל את חוסר המושלמות שלה.

נשים "פרפקציוניסטיות" יכולות לקרוא בעיתון סיפורים על נשים "מושלמות" ולחשוב שנשים אלו מצליחות בדרך פלא – גם להחזיק את הבית נקי ומסודר, וגם לחנך ילדים מחונכים וחסידים, וגם להיות רעיה למופת, וגם להשתתף מידי ערב בשיעורים ובמבצעים של הרבי. כאשר אישה כזו מתבוננת במצבה היא מרגישה כשלון מוחלט. נדמה לה ש"כולן" מצליחות, חוץ ממנה.

סיפורים כאלו אמורים לעורר אותה להתחזק ולהתאמץ יותר מתוך שמחה, ולא לגרום לה לרגשי ייאוש ואשמה. אם היא קוראת על נשים כאלו, והיא רק מתמלאת בייאוש ודכאון אז זה כנראה סימן שהגיע הזמן להיות יותר סלחנית כלפי עצמה. היא צריכה להבין שכולנו פגומים ולא מושלמים, כפי שהרבי כתב לאחת הנשים "…עד אחרי ביאת משיח, אין שום אדם ללא חסרון." (אגרות קודש כרך ה, עמ' סא. בתרגום מאידיש).

כדי להמחיש איך להתייחס לסיפורים שקוראים בעיתון נוהגים לספר סיפור על אריה קטן וחמוד שנהג לשחק עם חבריו במגרש המשחקים השכונתי אי שם בג'ונגלים של אפריקה.

יום אחד האריה הקטן הזה ראה מרחוק מספר בני אדם מתקרבים למגרש משחקים שלהם. האריה המבוהל רץ בבכי לאימא שלו, וסיפר לה על בני האדם המתקרבים. אימא לביאה אמרה לבנה: "אריה יקר שלי. אין לך מה לפחד מבני האדם, אתה הרבה יותר חזק מהם. אין לך מה לפחד מהם. הם הרבה יותר מפחדים ממך ממה שאתה מפחד מהם". אריה הקטן נרגע מדברי אמו וחזר לשחק עם חבריו.

לא חלפו מספר ימים ואריה חזר הביתה מהגן כולו מבוהל. הוא סיפר לאימא שלו שהגננת הראתה להם תמונה של שמשון הגיבור משסע את האריה. "הרי אמרת לי שאנחנו יותר חזקים מבני האדם" בכה אריה הקטן בכי מר. "והנה הגננת שלי הראתה לנו תמונה של בן אדם שבמו ידיו שיסע אריה". אימא לביאה הרגיעה את הבנה: "נכון אריה חמוד שלי. דווקא בגלל שהאריות יותר חזקים מבני האדם התורה מספרת לנו על המקרה היחיד שבו האדם הצליח לשסע את האריה.

זה שהתורה מספרת לנו על שמשון דווקא מוכיח, שכמעט תמיד האריות יותר חזקים מבני האדם, ושזה ששמשון שיסע את האריה היה רק מקרה חריג ויוצא דופן". (את הסיפור הזה נהגו לספר בדרך צחות כדי להסביר איך קרה ששרה אימנו הכינה למלאכים שלושה לשונות בחרדל, אף שידוע ש"האישה עינה צרה באורחים" (בבא מציעא פז, א).

סיפור זה מראה לנו כי פעמים רבות הסיפורים שמתפרסמים בעיתונים מספרים דווקא על הנשים היוצאות מהכלל שלא בהכרח מלמדות על שאר הנשים. אם סיפורים אלו נותנים לנו השראה ורצון להשתפר אז כדאי להמשיך איתם, אולם אם סיפורים אלו רק מעוררים אצלנו רגשות ייאוש ואשמה אז אולי כדאי להתחיל להיות קצת יותר סלחניים וקצת פחות שיפוטיים כלפי עצמנו.

במקום להגיד לעצמנו שאנו לא טובים מספיק, אולי כדאי להתחיל להזכיר לעצמנו שאנו לא אמורים להיות מושלמים. בדרך כלל רגשות האשמה לא מניעים אותנו לעשות יותר אלא רק להרגיש פחות טוב עם עצמנו.

המענה לבעיית הפרפקציוניזם נמצא בדבריו של רבי טרפון. רבי טרפון מלמד אותנו שמצד אחד: "לא עליך המלאכה לגמור" – אנו לא חייבים לעשות דברים בצורה מושלמת, ומצד שני: "ולא אתה בן חורין להיבטל ממנה" – לא להימנע לעשות כל מה שאנו יכולים לעשות. 

__________

זאב קרומבי הוא מטפל זוגי ומומחה להתמכרויות התנהגותיות, ודוקטורנט בתחום הטיפול הזוגי בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה. להערות ושאלותzeev@crombie.com  או 0547-822686.