בדעת תמים: הכפר של כולנו • טור דעה

יום ההתייסדות

השבוע חגג כפר חב"ד את יום הולדתו ה70.

כ"א אייר ה'תש"ט, הוא התאריך בו שלח כ"ק אדמו"ר הריי"צ מכתב וספר תורה למתיישבים החדשים.

במכתב ההיסטורי שהפך ברבות הימים למכתב הייסוד של הכפר הצעיר מעורר הרבי הריי"צ את התושבים להתבונן בהשגחה העליונה שהובילה אותם לארץ הקודש, ואשר ספר התורה הנשלח אליהם יהיה אות זכרון תמידי לחיות חיי תורה ומצוות, כפי שהורונו והדריכונו רבותינו נשיאנו ובדרך זו להשפיע על שאר אחינו בני ישראל, מתוך קירוב אמיתי ואהבת ישראל.

בסיום המכתב מורה המייסד לתושבים להיות 'נר להאיר' את חשכת הגלות, עד גאולת עולם, והקב"ה יברך כל אחד ואחד מהתושבים בפרטות בכל הברכות ובגאולה כללית במהרה בימינו.

מיני אז נקבע תאריך זה ליום ההתייסדות. יום ההולדת של הכפר. שכאמור השבוע חותם שבעה עשורים.

70 שנה ששיממון ועזבון צמחו לפריחה ושגשוג. 70 שנה של עשייה וחינוך. 70 שנה של דמויות הוד שממלאים את חלל המקום. 70 שנה של הווי חיים חסידי הניכר בכל ענייני הכפר.

'כפר חב"ד' המקום בו השקיע הרבי שליט"א מלך המשיח רבות בכל פרט, מעניינים גשמיים ביותר בגדרי 'טפל' ו'חיצוניות' ועד לענייני רוחניות – כפר חינוכי, חסידי תקין ומסודר בכל התחומים.

רבות ניתן לכתוב על הכפר. על התושבים, החיים, האירועים, והמטרות. פעמים רבות הזכיר אד"ש את הכפר בתור מקום שהוקם ע"י חמיו כ"ק אדמו"ר הריי"צ ומתנהל על ידו, 'עד עצם היום הזה', במכתבים רבים מציין אד"ש אשר מקום זה הוא בירת חב"ד בארה"ק ובליווי הביטוי המיוחד 'שם ציווה ה' את הברכה', שנאמר אף על שכונת המלך 'קראון הייטס'.

את הסלוגן והמטרה קבע אד"ש במילים 'ומכפר חב"ד יפוצו המעיינות לכל מקום'.

וכשדיבר על חינוך הילדים אמר: 'יש להעניק לילדי כפר – חב"ד את החינוך הטוב ביותר, משום שאותם יקחו לקבל פני משיח צדקנו במהרה בימינו'.

ועוד עשרות ביטויים ולשונות נדירים, כפי שניתן לראות בסט הספרים הנפלא שנלקט ע"י הרב בוקיעט וי"ל ע"י וועד כפ"ח – 'כפר – חב"ד'.

נסיעה לרבי

הווי חיי החסידים תושבי הכפר ועומק התקשרותם יומחש באמצעות הסיפור הבא: במהלך ביסוס והתפתחות הכפר חילקו נציגי 'הסוכנות' שתי פרות לכל תושב לצורך עבודה חקלאית. חודש תשרי נשף בעורף והחסיד ר' מוניה שניאור רצה ליסוע לרבי, מה עשה? מכר את אחת הפרות ובכסף שקיבל על בשרה מימן את הנסיעה היקרה.

כעבור תקופה לא ארוכה באו נציגי המשרד לביקורת, במסגרתה בדקו את מצב הפרות ולימדו לחקלאים הצעירים את אמנות עבודת החקלאות.

כשבאו אצל ר' מוניה וראו פרה בודדת התפלאו ביותר, ר' מוניה לא התבלבל והשיב להם מניה וביה: "אה, הפרה ההיא, היא נסעה לרבי"..

* * *

אך דומה שאין נושא שנשזר כחוט השני במרכז חיי הכפר עליו מעורר אד"ש כנושא 'אהבת ישראל' ו'אחדות החסידים'.

רבות ביקש ועורר על הצורך והחשיבות באיחוד אמיתי בין התושבים, על שלום וכבוד הדדי, דבר שיוביל לביסוס וחיזוק הכפר, כרצון מייסדיו.

בעומדנו בימים אלו של חגיגות השבעים וברוח ימי ספירת העומר, בהם אבלים על פטירתם של תלמידי רבי עקיבא מפאת שלא נהגו כבוד זה בזה, ראוי לכל אחד מאיתנו אף שרובנו אינם מתושבי הכפר, ללמוד את הדברים ולהפנימם להנהגה בפועל.

שלשת האהבות

בשלהי חודש תשרי ה'תשד"מ, קרא אד"ש לתושבי כפ"ח ונחלת הר חב"ד ליחידות מיוחדת, במהלכה עמד על עקרונות ייסודו של הכפר, על מטרתו ועל הדרך להמשכת ברכתו המייסד על כפרו.

את היחידות פותח אד"ש בביאור השם – כפר של חב"ד – לימוד חסידות ועבודת התפילה, שהם מצוות אהבת ה' ואהבת התורה וכשהם משולבים באהבת ישראל, הרי לנו ג' שלימויות האהבה.

כשהתושבים מתנהגים עפ"י הוראות המייסד מקבלים את ברכותיו הק', שבברכות אלו 'הכניס את עצמו'..

אך משום מה – מביע אד"ש בכאב – ברכותיו של המייסד והתפתחותו של הכפר אינם כפי הרצוי, ומדוע? – מקשה ומתרץ – כי חסר בענין של 'ואהבת לרעך כמוך'..

כל ההסברים והתירוצים של כל אחד למה הוא צודק וחבירו טועה ובמילא לא שייך לנהוג עימו באהבת ישראל, באים אך ורק מצד היצר, כדי למנוע מאיתנו לפעול במלוא המרץ בשליחות של נשיא הדור, וכמו שחסרונות עצמינו מתגמדים לעומת האהבה עצמית שאנו אוהבים את עצמינו, כך צריך להיות היחס אל חברי.

ובמיוחד שחוסר אהבת ישראל מזיק להמשכת ברכות המייסד. במילא לכל אחד מהתושבים יש ברכה ל'אהבת ישראל' מתוך שמחה וטוב לבב ובכל ה'שטורעם'.

מכיוון שנשיא הדור הוא אמת – מסיים אד"ש – רוצה ורואה הוא את טובתו של כל חסיד ובוודאי שיפעל הנשיא את רצונו, שיהיה אחדות אמיתית, מיוסדת על אהבת ישראל בין התושבים.

ומדוע לדחות למחר מה שאפשר לעשות היום??

ואפילו אם צריך אהבת חינם, מכיוון שמדובר על לאהוב יהודי נוסף עימו חיים בשכנות שנים רבות, ושניהם שייכים לאותו 'רועה נאמן', נשיא הדור, אין זו 'אהבת חינם', אלא אהבה מוצדקת ב'מאה אחוז' ובשלימות!

הדברים מדברים בעד עצמם, כמה נוגע וחשוב לאד"ש אחדותם של כלל החסידים.

שמעתי מהמשפיע בישיבה ש'בשנות המ"מים' כשהיה תקופת אסונות בכפר חב"ד, בפטירתם של מספר מהצעירים שבין התושבים, יצא מענה מהרבי להוסיף באהבת ישראל. כי זהו הכלי להמשכת כל הברכות.

אחדות כהכנה לקבלת התורה

דברים אלו מזכירים לנו מיד את השיחה הנפלאה של ימי הספירה על תלמידי רבי עקיבא, שיחה שהובאה במדור זה בפעם הקודמת, במהלכה בביאור נפלא מוכיח אד"ש אשר אין מדובר באי כבוד כתוצאה מזלזול ח"ו בין תלמידיו של רבי עקיבא, אלא קושי בהרגש מושלם של כבוד אמיתי. ובכל זאת נענשו.

ולענייננו, דרישתו המרכזית של אד"ש להוסיף ואהבת ואחדות החסידים בימים אלו של 'ערב הגאולה', מהווה את הבסיס להמשכת ברכותיו של המייסד על כל אחד מהחסידים לעוד עשורים רבים של שגשוג ופריחה, מתוך חיות חסידית ואהבה הדדית, בין התושבים ובין כלל חסידי חב"ד.

וכדברי קודשו, המוטבעים על גב חולצת צ"ה, אותה לובשים כל ילדי כפר חב"ד, במהלך 'תהלוכת ל"ג בעומר' ובקעמפ 'גן ישראל' בחודשי הקיץ: 'אחדות החסידים תוליכם לקבל פני משיח צדקנו'.

נחתום בלשון שיחת ה'דבר מלכות' של השבוע הקודם, ד"מ 'בהר בחוקותי', שהחו"לניקים ביננו לומדים בשבוע זה:

"ויה"ר – והוא העיקר – שההחלטה להוסיף באחדותם של ישראל כהכנה לקבלת התורה ("שנאו את המחלוקת ואהבו את השלום") תמהר ותזרז ותפעל תיכף ומיד ביטול הגלות (שסיבתו היפך אהבת ישראל, ובהבטל הסיבה בטל בדרך ממילא המסובב), ותיכף ומיד ה"ה הגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, שאז יהי' שלימות הענין דמתן-תורה, "תורה חדשה מאתי תצא"".

ואז תהיה שלימות המנוחה והנחלה, נחלת נשיא הדור, בית, ארמון, בית מקדש לשם ולתפארה.

ומכפר חב"ד תצא אורה, מתוך אהבה ואחווה, שלום ואמת.

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!