בית נאמן: כיצד לנהל שיחה רגישה בין בני זוג?

מאת זאב קרומבי, באדיבות מגזין בית משיח

שיחות אינטימיות הן חלק חשוב ביותר מחיי הנישואין. שיחות אינטימיות הן שיחות שלא עוסקות בכל העניינים הטכניים והמשימות השונות של הבית והמשפחה, אלא עוסקות בחשיפת הרגשות והמחשבות האישיים אותם אנו לא רגילים לחשוף בפני אחרים. בדרך כלל, שיחות חשובות יותר לנשים מאשר לגברים מאחר שנשים אוהבות יותר לדבר, כפי שכתוב בגמרא "עשרה קבין של שיחה ירדו לעולם, תשעה נטלו נשים" (קידושין, מט, ב). מאחר ונשים אוהבות לדבר חשוב שהבעל יקדיש זמן להקשיב להן. מה נשים יכולות לעשות כדי שהבעל יקשיב להן יותר? אישה שרוצה שבעלה יקשיב לה יותר צריכה לדאוג לכך שגם היא תיתן מענה לדברים שחשובים לבעלה. כאשר אנו נותנים לדברים שחשובים לבן או בת הזוג שלנו, זה מעודד גם את בן או בת הזוג לתת מענה לצרכים שלנו. כך כתב הרבי "ברור, היות וברא הקב"ה כל אחד עם דעה ורגשות משלו ואין הם אחידים, הרי ששלום והרמוניה אפשר להשיג רק על בסיס "תן וקח", כלומר, להיפגש בחצי הדרך". (ממכתב יב מנם אב תשל"ז, תרגום חופשי מאנגלית).

איך מנהלים שיחה אינטימית טובה? הכלל הראשון בשיחה אינטימית הוא ששני בני הזוג צריכים להיות פנויים. יחד עם זאת מובן, שבעומס של חיי היום יום לא תמיד כל כך קל להיות פנויים אחד לשני, אולם בכל אופן דבר זה לא צריך למנוע מלשוחח. גם אם מדובר על שיחה של עשר דקות ביום בלבד, השיחה הזו יכולה לתרום רבות לחיזוק הזוגיות שלנו. כמו כן, רצוי מאד שהשיחה תתנהל בזמן ובמקום שהיא לא תהיה מופרעת על ידי הילדים, או הטלפונים הניידים, וכד'. חשוב שבמהלך השיחה נהיה עסוקים בראש ובראשונה במה שהשני אומר, ולא בדברים אחרים. חשוב שכל אחד מבני הזוג יקשיב לשני מבלי לחשוב תוך כדי כך רק איך להגיב על הדברים שנאמרים לו. גם חשוב שבמהלך השיחה נשמור על קשר עין אחד עם השני, כי חלק משמעותי מהשיחה מועבר באמצעות שפת גוף והבעות פנים. בשיחה יש להקפיד לא לבוא בתביעות ובטענות אחד לשני, וגם לא להאשים או להעביר. לבסוף, חשוב לקבוע זמן קבוע ביום שיוקדש לשיחה אינטימית. הקביעות הזו תסייע להפוך את השיחה לחלק מרכזי בחיי הנישואין.

שיחות יכולות לתרום רבות ליצירת אינטימיות זוגית, ושיחות הן גם אמצעי טוב מאד להגיע להבנה הדדית אחרי עימות משפחתי. שיחות אלו יכולות לאפשר לכל אחד מבני הזוג להביע את רגשותיו, וגם לאפשר לכל אחד מבני הזוג להרגיש שמבינים אותו. איך עושים זאת? ניקח לדוגמא שיחה שנערכת אחרי עימות שארע במהלך ארוחת הבוקר. האישה ציפתה שבעלה יעזור לה יותר עם הילדים. הבעל לא מספיק עזר, והאישה מאד כועסת עליו. הבעל ציפה שאשתו תכין לו ארוחת צהרים שיוכל לקחת איתו לעבודה. האישה לא עשתה זאת, והבעל מאד כועס. שניהם סוערים וכועסים אחד על השני.

כאשר שני בני הזוג סוערים, זה לא הזמן המתאים לדון במה שארע. מחקרים מראים שכאשר הדופק של בני הזוג עולה ליותר מ 100 פעימות לדקה הם אינם מסוגלים יותר לנהל את העימות ביניהם. לכן יש לחכות איזה הזמן שהדופק של שניהם ירד והם יירגעו, ואז אפשר יהיה לדבר. יחד עם זאת, לא כדאי לדחות את הדיון יותר מדי. רצוי לדחות את השיחה על העימות במספר שעות, אבל לא יותר מ 12 שעות. בשיחה זו לא מנסים למצוא פתרון לקונפליקט (מה שיגרום רק לחידוש העימות), אלא מאפשרים לכל אחד להביע את רגשותיו ולדעת שרגשותיו הובנו על ידי השני. בסיום השיחה כל אחד אמור להרגיש שהשני "ראה אותו". השיחה עוסקת רק ברגשות (ולא בהתנהגות של השני), כאשר כל אחד מביע מה הוא הרגיש במהלך העימות. יש לדבר רק על מה שהרגשנו באירוע הספציפי הזה (הבוקר מאד כעסתי כי היה נראה לי ש…"), ולא לדבר בהכללה ("תמיד אתה/את מתנהגת…"). אחרי שאחד מבני הזוג מביע את הרגשות שלו בן או בת הזוג "משקף" את מה שהוא אומר. לדוגמא: אחרי שהבעל סיים להביע מה הוא הרגיש בעימות, האישה אומרת "אם הבנתי אותך נכון, כעסת מאד הבוקר כי היה נראה לך ש….". האישה לא עונה על דברי הבעל, אלא רק מנסה לחזור ולשקף את מה שהוא אמר. כאשר האישה מסיימת את "השיקוף", היא שואלת את בעלה: "האם הבנתי אותך נכון?". אם הבעל מרגיש שאשתו עדיין לא הבינה אותו כראוי הוא מסביר פעם נוספת את רגשותיו, עד שהוא מאשר שאשתו הבינה אותו כראוי. אחרי שאחד מבני הזוג סיים, רשות הדיבור עוברת לבן הזוג השני.

כאשר אנו מרגישים מובנים על ידי בן או בת הזוג שלנו, גם אנו לא מסכימים איתם, עוצמת העוינות הדדית פוחתת פלאים. חשוב שוב להדגיש, שמטרת השיחה הזו אינה למצוא פתרון לקונפליקט, אלא רק לאפשר לכל אחד מבני הזוג להביע את מה שהוא הרגיש במהלך הקונפליקט, ולדעת שבן או בת הזוג שלו הבין אותו כראוי.

____

זאב קרומבי הוא מטפל זוגי ומומחה להתמכרויות התנהגותיות, ודוקטורנט בתחום הטיפול הזוגי בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה. להערות ושאלות zeev@crombie.com או 0547-822686