זאב קרומבי, באדיבות שבועון בית משיח
במספר מכתבים שהרבי כתב לאנשים שונים הוא עודד אותם לשיחה משותפת של הבעל ואישה, כגון, לדוגמא: "רבים הם מאמרי חז"ל, וכלולים ביניהם אלה של נשיאי חב"ד, המדרבנים תמיד את הבעל והאישה לשוחח בעניינים משותפים בתשומת לב ובסבלנות לדעת הזולת, ואז לפעול בהסכמה הדדית.." (אל נשי ובנות ישראל, ע' 78). הדגש ששם הרבי על שיחה משותפת "בתשומת לב ובסבלנות לדעת הזולת" מצביע על החשיבות הרבה של שיחה באופן ידידותי ולא מתנגד או מתעמת. שיחות כאלו מזמינות אותנו לשתף את בן או בת הזוג שלנו בעולם הפנימי והרגשי שלנו, ולא רק לדבר על נושאים "טכניים". שיחות כאלו בונות את האמון בן בני הזוג.
אמון בין בני זוג הוא היסוד המרכזי ליחסי נישואים טובים. אמון מאפשר התפתחות של אינטימיות רגשית וקרבה נפשית בינינו לבין בן או בת הזוג שלנו. כאשר אנו מצליחים לעורר אמון אצל בן או בת הזוג שלנו הם מרגישים שהם יוכלו לסמוך עלינו ש"יהיה שם בשבילם", וגם אנו נרגיש כך כלפיהם. אמון בין בני זוג אומר שכל אחד מבני הזוג מרגיש שכאשר הוא מפקיד בידי בן או בת הזוג שלו את החלקים האינטימיים והפגיעים שלו, בן או בת הזוג לא ישתמשו בהם לרעה. יחד עם זאת, אנו לא צריכים לשתף את בן או בת הזוג בכל הסודות הכי כמוסים שלנו. זה בסדר שנשאיר לעצמנו חלקים קטנים מעולמנו, ובתנאי שחלקים אלו יישארו חלקים קטנים בלבד.
אמון גם אינו ידיעה ברורה ומוחלטת שבן או בת הזוג שלנו לא יעשו אי פעם משהו נגדנו. זו ציפייה לא מציאותית, ולכן אמון כרוך במידה כל שהיא של לקיחת סיכון. אמון מחייב נכונות להיות מוכן להסתכן בפגיעה (מעטה).
אמון גם אינו רק "שחור או לבן". באמון יש דרגות שונות. אנו יכולים להרגיש פחות אמון או יותר אמון בבן או בת הזוג שלנו. אנו יכולים להרגיש כלפיו או כלפיה אמון חזק בתחום מסוים, ואמון חלש בתחום אחר. אמון הוא רגש של ציפייה שבן או בת הזוג שלנו יתנהגו בעתיד באופן שידאגו לטובתנו, וש(לרוב) לא יעשו דברים שיפגעו בנו. אמון מתחזק כאשר אנו מרגישים שלבן או בת הזוג שלנו באמת אכפת מאתנו. במקביל, זה אומר שגם אנו צריכים להוכיח להם שבאמת אכפת לנו מהם, ושאנו רוצים בטובתם.
האמון של בן או בת הזוג שלנו בנו יתחזק כאשר אנו נתנהג ביושרה, דהיינו, שנוכיח שמעשינו מתאימים למה שאנו אומרים ומבטיחים. אמון כזה הוא הבסיס ליחסי נישואים איתנים. זוג שיש ביניהם אמון חזק הוא זוג עם זוגיות טובה ובריאה. אמון חזק מאפשר לזוג להתגבר על הפגיעות הבלתי נמנעות שאנו לפעמים פוגעים אחד בשני.
מחקרים הראו שקיימים שני סוגי אמון, וכל אחד מהם מתגבש אצלנו באופן שונה. לכל אדם יש תפיסת אמון כללית שמבוססת על השקפת העולם שלנו לגבי טבעם של בני האדם. עד כמה אנו מאמינים ש"באופן כללי ניתן לסמוך על אנשים". לפי תאוריית ההתקשרות (Attachment Theory) מידת המענה שהתינוק יקבל מאימא שלו לצרכים שלו יעצבו את מידת האמון שהוא יירכש לאנשים בבגרותו. אימא שזמינה באופן סביר ("אימא טובה מספיק") לצרכים של התינוק שלה תיצור תחושה אצל התינוק שהוא יכול לתת אמון באנשים אחרים. לעומת זאת, קשר לא תקין עם האימא יפגע משמעותית בבריאות הנפשית שלו. האמון הבסיסי באנשים עלול להיפגע מכך שתינוק לא חווה אימא שנתנה מענה סביר לצרכים שלו.
סוג האמון השני הוא אמון פרטי באנשים אותם אנו מכירים אישית, כגון, בני משפחה, חברים, שותפים לעבודה, שכנים וכד'. האמון באנשים אלו מבוסס על הניסיון הקודם שלנו עם אנשים אלו. בהתאם לניסיון שהיה לנו עם האנשים האלו בעבר אנו נגבש דעה לגבי מידת האמון שאנו יכולים לתת בהם. האמון הפרטי שלנו שונה מאדם לאדם. לא זו בלבד, אלא שהאמון הזה גם משתנה לגבי תחומים שונים של אותו אדם. לדוגמא, יכול להיות שנסמוך על הרופא שלנו בנושאים הקשורים לבריאותנו, אבל לא נסמוך עליו כדי להלוות לו סכום כסף.
אמון הוא כמו כבוד, אי אפשר לדרוש אמון, אלא רק לקבל אמון. כדאי שנשאל את עצמנו, עד כמה בן או בת הזוג שלנו מרגישים שהם יכולים לסמוך עלינו? מה אנו יכולים לעשות כדי שהוא או היא ירגישו עוד יותר שהם יכולים לסמוך עלינו? האם בן או בת הזוג שלנו מרגישים שבאמת אכפת לנו ממנו או ממנה? ככל שנצליח להוכיח לבן או בת הזוג שלנו שאנו יותר ראויים לאמונו או לאמונה, כך נתרום תרומה מרכזית לשיפור וחיזוק יחסי הנישואים שלנו.
________
זאב קרומבי הינו מטפל זוגי, ודוקטורנט בתחום הטיפול הזוגי. להערות ושאלות: zeev@crombie.com או 0547822686.