הכן תרמיל וצא למסע • אימון אישי

מאת מנחם זיגלבוים, בית משיח

בהזדמנות מסוימת ביקש הרבי מה"מ מאחד הרבנים באירופה שיתחיל לפעול גם בקרב יהודים שמחוץ לקהילתו, אך אותו רב התחמק ושיתף את הרבי כי מטבעו הוא אדם מופנם, והוא סובל מ'אימת הציבור'. "יש אנשים שיש להם יכולת טבעית לכך, אבל התכונות שלי אינן הולמות תפקיד זה", טען.

הרבי הקשיב וענה בגילוי לב נדיר: "גם אני בטבעי אדם סגור ומכונס בעצמי."

קצת מפליא לשמוע זאת מפי הרבי שכמנהיג עומד בראש הפירמידה של חב"ד ובראש מערכת אדירה של עשייה ופעילות, מי שעיני רבבות נשואות אליו במשך עשרות שנים – והוא עדיין מעיד על עצמו, עד כמה שזה יישמע מוזר, כי הוא בעל נטייה של מופנמות.

הרבי הוסיף וגילה באוזני אותו רב טפח נוסף: ״שלא תחשוב שתוך כדי העשייה שלי הצלחתי לסגל לעצמי 'טבע נרכש' של יכולת להעז לפרוץ החוצה. דע לך, שבכל פעם מחדש, אני נדרש למסירות נפש ממשית כדי לצאת מההגבלות שלי!״

*

בכל אחד מאתנו יש כשרונות אבל פעמים רבות שאנחנו לא מביאים אותם לידי ביטוי.

למה? יכולות להיות לכך הרבה סיבות: הדחקה, אי-אימון מצד הורים או מצד חברים, חוסר בטחון עצמי, חוסר הכרה ביכולות שלנו, פחד להיכשל ופחד להצליח, ועוד סיבות.

מסתבר שגם אם קיבלנו כשרונות משמים, אם לא נצא למסע עצמי כדי לגלות אותם – לא נכיר, לא נדע; ממילא גם לא נביא אותם לידי מימוש.

בשיחת קודש שנשא הרבי בפרשת לך לך תשמ"ח, קובע הרבי כי המסע הזה של "לך לך", הוא לא יציאה אל מחוזות רחוקים; אדרבא, המסע הוא אל תוך עצמך, אל ה'בפנוכו' שלך. אל ה'עצמיות' הפנימית עד לנקודה של ה'אין סוף' שבתוכך. אם תגיע לשם, תגלה כמה 'אין סוף' כוחות ויכולות יש בך. הרבה-הרבה יותר מכפי שאתה משער לעצמך.

אבל בשביל זה צריך לצאת למסע, ומסעות לפעמים מפחידים. למה? כי לא תמיד נדע מה מצפה לנו בדרך, מה הן הסכנות שעלולות להיות; אי הוודאות מפחיד יותר מהכל.

אבל דווקא אי-הוודאות שבמסע, שולף את האדם מהמסגרת המקובעת שלו. זו הסיבה שהקב"ה מצווה לאברהם אבינו "לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ"; הוא מורה לו לצאת אך לא קובע כיוון לאן ללכת; רק סותם "אֶל הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ", באופן כללי. עצם היציאה לדרך של חיפוש וגילוי עצמי אחר היעוד של החיים – היא עצמה ברכה.

צא מהמסגרת המקבעת אותך – אל תוך עצמך – במטרה לממש את הפוטנציאל הייחודי שיש בך, שכן יש לך בתוך עצמך עוד כל כך הרבה. הכול כבר שם! אל תנסה להשיג זאת דרך אישורים והסכמות מצד אנשים אחרים, ולא דרך גירויים חיצוניים.

*

ללמוד את ה"דבר מלכות" השבועי, פרשת לך לך תשנ"ב, זה שיעור מאלף לאימון-אישי. לא רק אימון אישי שלנו בעצמנו – אלא אימון של הרבי בנו ובכוחות שניתנו לנו. וכך אומר הרבי:

הלימוד מ”לך לך אל הארץ אשר אראך” הוא – שתהיה לא סתם הליכה וחידוש, אלא הליכה אמיתית, שהיא דוקא שלא בערך – שיוצא לגמרי ממצבו ורגילותו הקודמים, אפילו רגילות דקדושה, כולל החידושים שחידש קודם, וכן – ממהלך המחשבה שחשב קודם וכיוצא בזה, עד שמגיע “אל הארץ אשר אראך”, הוא מגלה “אותך בעצמך”, “במהותך ועצמותך” – את כל היכולת שלו, גם של כוחותיו הנעלמים, ועל-דרך-זה בכוחות עצמם .. שדוקא בזה מתבטא החידוש ד”לך לך גו’ אראך”:

עבודת האדם על ידי ניצול כוחותיו הגלויים – אין בכך שום חידוש, שהרי אלו הם הכוחות שיש לו והוא יודע על קיומם, וממילא מובן ופשוט שעליו לנצל אותם במילואם. על-דרך-זה הכוחות הנעלמים (בהעלם השייך וקרוב אל הגילוי) – גם בזה אין כל כך חידוש; החידוש האמיתי הוא, כאשר הוא מגלה בתוכו (“אותך בעצמך”) כוחות נעלמים, שאף אחד (כולל – הוא עצמו) לא ידע ולא שיער שיש לו כאלו כוחות, ועד שמתפלאים מנין לו הגיעו אליו ענינים אלו .. זהו ה”לך לך אל הארץ אשר אראך” האמיתי. (סעיף יד).

*

היו אנשים שסיפרו לי כי בתקופות טובות בחייהם יכלו להביט לאחור בפרספקטיבה של כמה שנים, ולהבין שאותן תקופות קשות סערות שחוו, הן-הן שגילו בהם כוחות חדשים, הצמיחו בהם שכבות נוספות של כוח, הבנה ויכולת התמודדות. אלמלא אלה, הם היו נשארים מאחור ברמת בינוניות ומטה.

בשיחה השבועית, הרבי מספר שיש לנו כוחות אדירים שאפילו איננו יודעים על קיומם – והם נמצאים ב"אותך בעצמך".

(הכותב הוא מאמן אישי להצלחה ולביטחון עצמי 050-3541295)