-
אמנם יציאה מסודרת לשליחות קבועה ומתפתחת, נעשית בדרך כלל אחרי החתונה ואחרי שהזוג הצעיר קבע לעצמו דפוסי חיים משותפים ולמדו להכיר איש את רעותו וכדו'. בשלב הזה, יתכן חצי שנה או שנה לאחר החתונה, המחשבות על שליחות אפשרית מתגבשות ונעשות רציניות יותר • מתי וכיצד מחליטים על יציאה לשליחות ומה הן הצורות השונות של יציאה לשליחות? טור שבועי מאת שמריהו הראל – עבודה מתוכננת מצליחה יותר • למאמר המלא
חב"ד אינפו|כ׳ בתמוז ה׳תשע״חמאת שמריהו הראל – עבודה מתוכננת מצליחה יותר
רעיון השליחות קיים אצל כל אחד מאתנו מאז היותנו ילדים צעירים וזאת בגלל הסיבה הפשוטה שהרבי שליט"א מדבר על כך ללא הרף ומטמיע בנו את המחשבה המתמדת שחיינו מוקדשים לסיוע לזולת, ובעיקר בשטח החינוך היהודי.
העובדה המעשית היא שכבר בהיותנו בחורים אחרי "קבוצה", גויסנו למקומות שליחות שונים בהם השתדלנו לעשות את תפקידנו על הצד הטוב ביותר.
אמנם יציאה מסודרת לשליחות קבועה ומתפתחת, נעשית בדרך כלל אחרי החתונה ואחרי שהזוג הצעיר קבע לעצמו דפוסי חיים משותפים ולמדו להכיר איש את רעותו וכדו'. בשלב הזה, יתכן חצי שנה או שנה לאחר החתונה, המחשבות על שליחות אפשרית מתגבשות ונעשות רציניות יותר. גם מגיעות הצעות ממוסדות שונים להשתלבות בעבודה או הצעות להקמת מוסדות חדשים. זהו בדרך כלל השלב בו אנו בוחנים את האפשרות לצאת לשליחות.
היציאה לשליחות אינה דבר של מה בכך. היא דורשת רצון אמתי של השלוחים להיכנס לעבודת השליחות. יחד עם זאת היא דורשת התבוננות מוקדמת ותכנון מתאים.
כדי שלנו, כשלוחים לעתיד תהיה יכולת לשיקול דעת והחלטה נכונים, יש בתחילה צורך, ללמוד על הצורות השונות ליציאה לשליחות וההכנות הנדרשות לכך.
הצורות השונות של יציאה לשליחות:
לפני שניגש להתבונן בתנאים המתאימים ליציאה לשליחות, נבחן את הצורות השונות בהן יכולה להתהוות יציאה כזו:
השתלבות בעבודת מוסד הקיים בסביבתנו הקרובה. יתכן שאחרי החתונה, תוך כדי המעורבות בחיי הקהילה בה אנו נמצאים, נתבקש להשתלב באחד המוסדות הקיימים ופועלים באזור שלנו. יתכן גם שבתחילה יהיה זה תפקיד של ממלא מקום או תפקיד ארעי מסוג כזה או אחר. אבל במשך הזמן, באם נוכיח יכולת עבודה מתאימה ובעיקר נכונות לעבודה ורצון להצליח, ניכנס כעובדים קבועים ומכאן הדרך להשתלבות בעבודת מוסד השליחות תהיה קצרה ביותר. תהליך זה כמו כל התהליכים שנתאר במשך, נכונים גם לגבי הבעל וגם לגבי האישה.
[הריני מדגיש כאן עיקרון חשוב להצלחה בהשתלבות כזו ולהצלחה בכלל בעבודה, והוא, שכאשר מזמינים אותך לעבודה, זמנית או קבועה, מילוי מקום או עבודה ארעית שצמחה מתוך דרישה עונתית וכדו', כדאי תמיד לומר "כן". נכון שבמקרים רבים תבוא הזמנה כזו כאשר אינך מוכן לכך ויתכן שתכננת לעצמך בילוי אחר של הזמן הפנוי, אבל ולמרות הקושי כדאי וצריך תמיד להיענות לבקשה כזו, בגלל שתי סיבות עיקריות:
יתכן וזה ייתן קרש קפיצה לקבלת תפקידים גדולים יותר וקבועים.
אף מנהל איננו אוהב לשמוע את המילה "לא אינני יכול", ולכן באם תענה בשלילה ואפילו שיש לך סיבה מוצדקת לכך, אבל אצל המנהל הזה כבר הצטיירת כאדם שאי אפשר לפנות אליו ויתכן מאד שבפעמים הבאות שיהיה לו תפקיד, הוא יעדיף לפנות למישהו אחר.]
אפשרות שניה היא השתלבות במוסד קיים אי שם בעולם. יתכן שעוד לפני הנישואין היה לנו קשר עם אחד מהמוסדות, הנמצאים בכל חלקי העולם. כבר אז התבקשת לבוא לשם למטרת שליחות, אמנם לפני החתונה זה עדיין לא היה רלוונטי, או שהיית שם באופן זמני. עכשיו כאשר זה נעשה דבר אפשרי לטווח ארוך, נוצרה האפשרות להגיע לשם ולהשתלב בעבודת המוסד. יתכן גם שמנהל המוסד שמע על כישוריך והחליט שאתה מתאים לו והוא פונה ומבקש ממשך להשתלב בעבודת השליחות שם.
במקרה כזה (של השתלבות בעבודה במוסד קיים) יש לשים לב לכמה תנאים אשר צריכים להתקיים, לפני שנענה בחיוב להצעה.
גם אם ישנה הכרות קודמת עם המוסד והנהלתו, צריך להתייחס למוסד כאל עניין חדש לגמרי ולבדוק את ההצעה ביסודיות.
יש לבחון היטב שלושה גורמים עיקריים בבקשה:
מהו הרקע לבקשה, כלומר איזה צורך נוצר במוסד שבגללו הוא מעוניין שאנו נגיע אליו כשליחים. האם זה צורך אמתי, או שזוהי ח"ו איזו גחמה או שיגעון חולף, או סתם רצון שאנו נבוא לשם ונהיה באזור.
באם הצורך נראה אמתי, נבחן מה היא מטרת והגדרת התפקיד שרוצים להטיל עלינו. האם קיימת מטרה אמתית, או שזוהי מעין משאלת לב של מנהל המוסד או האדם האחראי ולמעשה דבר שכרגע לא יכול להתגשם.
האם יש התאמה בין ציפיות המנהל מהתפקיד, לבין ציפיות הקהילה אליה אנו צריכים להגיע. יתכן שאכן ישנו צורך ואכן ישנה גם מטרה אמתית לעבודה זו, אבל במקרים רבים הקהילה אליה אנו מיועדים איננה יודעת, איננה מוכנה, איננה רוצה, או רוצה דברים שונים לגמרי ממה שהמנהל ייעד לה. בדיקה זו צריכה להיעשות בדייקנות וביסודיות כמו גם בדיסקרטיות. ורק לאחר שברור לחלוטין שישנה התאמה ברורה בכל הפרטים, אפשר לבחון את ההצעה לגופה.
יש לבחון היטב את התנאים בשטח הפעילות מהבחינות הבאות:
הגדרת התפקיד והתאמתו אלינו.
תנאי השכר המוצעים וכיצד ישולמו.
תנאי המגורים ויוקר המחיה והתאמתם לשכר המוצע או לתנאי התשלומים או גיוס הכספים, באם אנו נדרשים לגייס את הכספים בעצמנו.
מרחב הסמכויות הניתנות לנו או היכולת להפעיל יוזמה עצמית בפיתוח הפעילות בתפקיד המוצע לנו. כולל יצירת ופיתוח קשר עם מקורבים במקום לצורך בניית קהילה או גיוס כספים או שניהם יחד והתאמת סמכויות אלה לציפיות שלנו וליכולתנו לעבוד במסגרתן.
מה היא האפשרות האמתית לתעסוקה של בן/בת הזוג במקום והשתלבותם בחיי הקהילה.
דרך נוספת ועיקרית ליציאה לשליחות היא בייסוד מוסד שליחות חדש לגמרי בסביבה בה אנו גרים כעת.
הדרך הרביעית היא ייסוד מוסד חדש לגמרי במקום שעדיין אין מוסדות שליחות.
במקרה של ייסוד מוסד חדש לגמרי צריך לבדוק היטב שאין כאן עניין של השגת גבול, או כפילות של מוסד שעוסק בדיוק באותה פעילות ועם אותו קהל יעד שכן הרבי שליט"א מלך המשיח מזהיר על כך.
לסיכום, לאחר תקופת גיבוש עצמי של הזוג החדש הרי הם מחליטים על רצונם לצאת לשליחות. סקרנו ארבע דרכים לצורת יציאה לשליחות:
השתלבות במוסד קיים בסביבתנו המידית.
השתלבות במוסד קיים במקום אחר בארץ או בעולם.
ייסוד מוסד שליחות חדש בסביבתנו הקרובה
ייסוד מוסד חדש במקום כלשהו שעדיין אין שם מוסד שליחות.
לפני היציאה לשליחות במוסד קיים או במוסד חדש יש לבחון היטב את סביבת השליחות כדי לראות את ההתאמה שלנו לציפיות וכן האם באמת יש מקום לשליחות או שזה רק דמיון. כן לוודא שאין כאן הכפלת פעילות או השגת גבול.
*
במאמר הבא נלמד כיצד להגדיר את סוג מוסד השליחות שאנו רוצים לייסד וכיצד ליצור את התשתית להתחלת עבודת מוסד השליחות שלנו.
בהצלחה רבה
*
המאמר נכתב במסגרת 'הפצת המעיינות' להצלחת שלוחי הרבי שליט"א מלך המשיח בארץ ובעולם, בשיתוף ״המכללה למקצועות הפצת המעיינות״ שעל יד ״עבודה מתוכננת מצליחה יותר״.
לקריאת מאמרים נוספים להצלחה בעבודת השליחות בקרו באתרנו www.odc.co.il או שלחו לנו מייל ל advice@odc.co.il – נשמח לשמוע מכם על המאמרים, התועלת שיש לכם ורעיונות לנושאים שמעסיקים אתכם בשליחות.
תגיות: הרב שמריה הראל