לימודי חול בישיבה חב"דית – יש חיה כזאת?

הרב אליעזר וילשאנסקי ראש ישיבת חנוך לנער 

על מה אמר הרבי: "והרי די הבלבולים וטשטוש הערכין שיש בימינו"? מה ענה הרבי לאלו שרצו להקים תיכון חב"ד? למי מותר ללמוד טכנולוגיה ואיפה? האם שייך לקרוא למוסד עם לימודי חול בשם 'ישיבה'? קצת סדר בדברים מהותיים שלאחרונה עלו לשיח הציבורי…

לאחרונה עלה לשיח הציבורי נושא לימודי הטכנולוגיה ובגרויות בשנות הישיבה. שיח זה עלה מתוך היוזמה של כו"כ אברכים חסידיים לצד מוסדות וותיקים שפועלים לחדש את המוסד הק' אותו ייסד הרבי בשנות נשיאותו הראשונות – בית ספר למלאכה, מוסד שנוסד בזמנו עבור בני אנ"ש בארץ הקודש.

אלא, שבעוד שהיוזמים בוודאי עושים זאת מתוך דאגה לבני אנ"ש ויש להם על מה שיסמכו כנ"ל. הרי שצעד זה שגם כותב השורות נמנה בין הפעילים בו, הינו רגיש ומסוכן ביותר ונדרשת בו משנה זהירות ע"מ שלא נמצא את תלמידנו במחוזות רחוקים מאווירת תו"ת שברור שלא זו כוונת רבינו בייסדו את ביסל"מ.

מה גם שמטבע הדברים רבו גם רבו הדיונים סביב הצורך וההצדקה בקיומן של מוסדות שכאלו בקרב מחננו, ונשמעות טענות רבות לכאן ולכאן, וחוסר הזהירות עלול לכאורה להביא להטמעת דעות שמרה תהא אחריתן.

וכפי שלימדנו הרבי כמ"פ 'אז דער רבי האט אלץ באווארנט' ('הרבי הבהיר את הכל') אזי בכדי לנהוג בזהירות הראוי', שומה עלינו ראשית ללמוד ולדעת היטב את המטרה לשמה הוקם בית ספר למלאכה ואת הגבולות אותם הציב הרבי למוסדות שכאלו. כמו גם את יחסו של הרבי ללימודי בגרות וכדו' .

ננסה בשורות הבאות להביא את דעת קודשו של כ"ק אדמו"ר מלך המשיח כפי שעולה מריבוי מכתבים שנדפסו באג"ק ועוד.

וכהקדמה לכך, כדאי לציין שתי נקודות כלליות:

1. ישנם שתופסים את עולם הישיבות כמוסד שעניינו התקדמות בלימוד תורה בלבד (ע"ד כבליובאוויטש) ובהתאם לכך מי שלא מתעתד להיות למדן או בעל מקצוע רבני, ואפי' אם רק קשה לו ללמוד כל היום תורה, הרי שאין מקומו בישיבה.

והרי ה'חדשות': בימינו, כך קובע הרבי, הישיבה הינה לכל לראש בית חינוך. מקום בו הנער מקבל חינוך חסידי על טהרת הקודש סופג אווירה והשקפה חסידית מה שבעז"ה יחסן אותו לחיים שאחרי החתונה. וממילא חובה וזכות על ההורים וצוות הישיבות לעשות כל מה שביכולתם שלנער תהיה משמעות בחיי הישיבה גם באם אין לו 'ראש של גמרא' וכדו' (באחד ממכתביו עונה הרבי לתל' שטען שבהיות והוא לא מתעתד להיות 'כלי קודש' – ר"מ וכדו' וממילא לטענת אותו בחור, אין לו צורך בלימוד ממושך בישיבה. ענה לו הרבי, שדווקא עליו מוטלת החובה להתחסן היטב בחיי הישיבה לפני צאתו ל'עולם הגדול')

2. עוד' סוד' כדאי לגלות למי שעוד לא יודע, שבדרך כלל, מי שקשה לו בישיבה כי הוא לא מסוגל לשבת וללמוד כל היום וכו', הרי שגם מתמטיקה ואנגלית וכו' ברמה הנדרשת לבגרות יקשה עליו ללמוד….

אכן, עם כל זאת הקים (חידש!) הרבי את המוסד של בית ספר למלאכה עבור בני אנ"ש, בו בהוראת הרבי ילמדו תורה ומלאכה תוך שהרבי מנמק את הסיבה להקמת מוסד זה (אג"ק חלק ה' עמ' פה) שהוא מיועד לכאלו שמפני סיבות שונות אינם יכולים ללמוד כל היום תורה אבל המלאכה תהווה עבורם את הדרבון ללימודי קודש. דהיינו – המלאכה הינה אך ורק כטפל לקודש ולא אידיאל/מטרה לעצמה, או תחום לימוד מרכזי נוסף או סוג של הכנה לחיים, אלא רק מצד שבלא זה הם לא יהיו בישיבה 'מסיבות שונות'. (יכולים להיות כו"כ סיבות ובזה יש לכל אחד לדון עם ה'עשה לך רב'/ראש הישיבה/המשפיע/רב הקהילה וכדו').

ובד בבד עם ההוראות להקמת מוסד זה הזהיר הרבי אזהרות חוזרות ונשנות שצריך לוודא שרק מי שזקוק לכך ילך למוסדות אלו.

מעבר לעצם הקמת מוסד מיוחד זה, קבע הרבי גדרים וגבולות ברורים בכל הקשור לקו והאופי של מוסד זה. ננסה בשורות הבאות לתת קווים כללים לגישתו והוראותיו של הרבי באשר לבתי ספר למלאכה ושאר ענייני תיכון ובגרות, תוך ידיעה ברורה יודע מהי הדרך הטובה והנכונה לכל אנשי הדור בגשמיות וברוחניות וממילא יש לנו הסתמך על דברי הרבי מבלי לדאוג דאגות מיותרות ולעשות חשבונות נוספים.

א. מהם כללי היסוד שקבע הרבי בהתנהלות מוסד שכזה?

1. סדר היום יתחיל ויסתיים בלימודי קודש

2. רוב היום יוקדש לתורה ותפילה

3. ועיקר – לימודי החול טפלים ללימודי הקודש

(הוראות אלו מהרבי חזרו ע"ע כמ"פ לדוגמא באג"ק ג'תתר ד'צו ועוד)

בנוסף תבע הרבי גם הקפדה על זקן מלא ועוד הנהגות חסידיות (שמעתי מהרה"ח הרב צבי גרינוולד ע"ה ועוד)

ב. מה דעת הרבי על 'ישיבה תיכונית ועל לימודים תיכוניים?

מס' פעמים שלל הרבי בנחרצות לימודים תיכוניים. כל האישור שנתן הרבי הינו אך ורק ללימודים הנצרכים ונדרשים כחלק מלימודי המלאכה וזאת עפ"י הוראות הגורם המסמיך. בשום מקום לא התיר הרבי לימודי בגרות מלאה (בגרות עיונית) אלא רק מה שנצרך לתחום המלאכה הספציפי.

מענות הרבי בתחום זה הינן חד משמעיות. לפנינו שתי תשובות שנדפסו בשער בת רבים:

1. בתשובה להרב אפרים וולף ע"ה ששאל על הקמת כיתה עיונית בבית ספר למלאכה או ישיבה תיכונית ענה הרבי מענה חריף פשוט …מאז נודע שאין לחב"ד שייכות לישיבה תיכונית (אפילו באם יכנו זאת בשם אחר – כיוון שהחששות אינן מתמעטות ע"י זה) (מכתב הרבי מב' אייר תשכ"ט נדפס ב'ימי תמימים חלק? עמ' 190)

2. להרב חיים בנימיני שיחי' ששאל בעקבות הצעה מהרב חנזין ע"ה ענה הרבי "הקמת ישיבה תיכונית דחב"ד אינו עניין כלל" (תשורה משמחה במשפחת בנימיני 'צדי"ק לחיים' עמ' 60)

ומדאתינן להכי, שמעתי מהרה"ח הרב שמואל חפר שליט"א מייסד ומנהל בית רבקה בכפר חב"ד שלאחר תקופה בה היה מקבל מהרבי מכתבים באופן תדיר (כמעט אחת לשבוע) הפסיק לקבל מענות הדבר היה לפלא ולחשש רב עבורו ובמיוחד שהדבר נמשך כך כשנתיים ימים (!) במהלך זמן זה שאל הרב חפר שליט"א דרך הרב פאל'ע כהן ע"ה (שהיה חבר בהנהלת בית רבקה) האם מעשיו גורמים לעגמ"נ ונענה שלא ולא! אלא אדרבה – גורמים קורת רוח ונחת רוח. עם זאת מכתבי תשובה מהרבי עדיין בוששו מלהגיע… עד שעלה בדעתו שאולי זהו מפני שנוספה המילה 'תיכון' בראש עמוד נייר המכתבים הרשמי ('בלאנק') ומיד כשהסיר את מילה זו קיבל חבילה ובה 11 מכתבים מכ"ק אדמו"ר מה"מ. נראה מסיפור זה שההגדרה 'תיכון' מופרכת היא הן במוסדותלבנים והן במוסדות לבנות ואולי זו הזדמנות לעורר במקום שצריך תיקון.

ג. מה דעת הרבי על קריאת שם 'ישיבה' למוסד בו לומדים לימודי חול?

שלילי לגמרי! וכלשונו הקדוש 'די לבלבול השורר בדורנו'. הרבי הורה שבאם יש צורך בלימודי חול אזי יעשו זאת במוסד מיוחד ונפרד (במקרה חריג הורה הרבי שבלית ברירה ניתן שכיתה אחת תלמד לימוד חול מחוץ לכותלי הישיבה). (אג"ק ז'קצ"ג)

בנוסף להוראות כלליות אלו העולות ממכתבי ותשובות הרבי כדאי להוסיף:

1. שמעתי מהרה"ח הר' אברהם מייזליש ע"ה שבאמצע שנות המ"ם'ס אישר הרבי לימודי בגרות בבית ספר למלאכה וכן לימודי מחשבים. כמובן שאין בזה בשביל לתת את השם 'תיכון' או 'ישיבה' אלא רק להתיר לימודי מחשבים וטכנולוגיה מתקדמת (אולי זה בשונה מהוראת הרבי (שלא הובא טעמה ונימוקה במכתב הרבי) שללא למוד מקצועות כמו עלקטרי רדיו וכדו' – הוראה שהרבי אמר שטעמה הוא כפי שמסר בע"פ להר"א דריזין והר"א וולף ע"ה).

2. מהגה"ח הרב ירוסלבסקי שליט"א שמעתי שבנוגע לביסל"מ בקרית מלאכי אמר הרבי שבהיות ובית ספר זה לא נוסד עבור בני אנ"ש, בשונה מביה"ס בכפ"ח שראשית ייסודו היה עבור בני אנ"ש, לכן ניתן לקבל תלמידים גם ללא שמקפידים על גידול זקן ולחנכם בדרך החסידות. משא"כ בכפ"ח שהינו מוסד שנוסד עבור בני אנ"ש הרבי תבע שיקפידו ע"כ כנ"ל. ואולי ניתן ללמוד מזה שכאשר מדובר על מוסד שמתחילה נועד לבחורים שאינם מבתי אנ"ש אזי הגדרים הם אחרים

3. ישאל השואל, באם ישנו בחור שרוצה להיות רופא או עו"ד וכדו' אזי לכאורה כדאי שילמד בגרות מלאה כי זה דרישות המקצוע? – לענ"ד זה לא טפל ללימודי קודש ולא זה מה שיציל אותו מנטישת לימודי התורה וממילא לא נראה בדעת הרבי שיש היתר לזה

המורם מכל הנ"ל לפי הנראה בדעת תחתון:

1. כל עצם קיומם של מסדות אלו הינו בדיעבד ולא לכתחילה ע"ד ישיבה תיכונית וכיו"ב

2. יש להזהר במוסדות אלו לקבל תלמידים הזקוקים לכך בלבד

3. להקפיד ע"כ שלימודי החול יהיו טפלים ללימודי הקודש

4. לימודי בגרות מלאה – לא! בגרות טכנולוגית אפשרי רק באם נדרש לתעודת המקצוע הנלמדת!

5. אין להשתמש במילה תיכון גם באם אין זה נקרא ישיבה (וגם לא במוסד לבנות)

6. אין לקרוא למוסד עם לימודי חול בשם ישיבה!

ברור שישנם מקרים פרטניים יוצאים מן הכלל (ויש ע"כ התייחסויות במכתבי הרבי).

ויש להאריך בכהנ"ל ובמיוחד לאור שאלות הנוגעות בנוער נושר ובסיכון וכמובן שכל מוסד צריך שתהיה לו הנהלה רוחנית שתקבע בעניינים מהותיים אלו.

(במוסד בו זכה כותב השורות לפעול בשליחות כ"ק אדמו"ר מה"מ התחבטו חברי ההנהלה והמשפיעים רבות לאור צורך שהועלה לאפשר לקבוצת תלמידים בישיבה ללמוד טכנולוגיה ע"מ למנוע נשירתם ובעצת ההנהלה הרוחנית הרחבה (שמונה רבנים ומשפיעים שאינם מצוות מוסד היומיומי) הוחלט לאפשר להם ללמוד לימודי טכנולוגיה ובתנאי שישויכו למכון החסידי טכנולוגי ולא לישיבה ויידעו מכך מפורשות. אף שבפועל אינם בגילאי המכון החסידי טכנולוגי ואין להם מקום במוסד זה).

ומכאן הקריאה לרבנים, מנהיגי הקהילות, ובעיקר מנהלי המוסדות וראשי הישיבות לשים לב ולהזהר בכך וברור הדבר שרק הדרך אותה התווה הרבי היא זאת שתביא לתלמידנו את ההצלחה הרוחנית והגשמית גם יחד בתקווה שתיכף ומיד נזכה לעמוד אלו מול פני הקודש כ"ק אדמו"ר מלך המשיח ולומר ראו גידולים שגידלנו 'ולא נבוש ולא נכלם ולא נכשל לעולם ועד!