בפעם הראשונה: ליל הסדר בחופי קניה המרהיבים

הרב שמואל נוטיק, קניה

התחלה חדשה זה תמיד מרגש.  ככה זה כשפותחים את הניילונים, יורדים לים לטבול את הכלים החדשים, וחוזרים למלאכת הקילופים והבישולים לקראת ליל הסדר הראשון עם חב”ד במומבסה. בעוד המים משקשקים בסירים הנוצצים, אנחנו יודעים שהחלום הופך ממש כעת למציאות.

לאחר ארבע שנות פעילות שלנו בעיר הבירה ניירובי שבקניה, יש חב”ד גם בחופים!

זו פריצת הדרך העיקרית בשנה זו, שהצטרפה למעצמת הפעילות של חב”ד בקניה. כבר מפורים הורגשה אווירה חיונית רעננה, עם הצטרפותם של התמימים מענדי קרביץ ויוסי וויינר שכבשו את העיר עם משלוחי מנות ביתיים ומושקעים. השלוחים הצעירים, היו מסמר הערב בחגיגות הפורים וגרמו להתרגשות רבה בגאווה היהודית שהפגינו.

מיד לאחר החג החלו ההכנות לחג הפסח. ראשונים היו העופות, 500 במספר, שנשחטו כדת וכדין ונמכרו ליהודי הקהילה. כל שחיטה היא סיפור מיוחד. הפעם השחיטה התבצעה במתחם השייך לאחת מנשות קהילת ‘בני נח’, שבהתמסרות עצומה ניהלה את העובדים, הכינה להם את האוכל המקומי ואף דאגה לניקיון והסדר במתחם.

המצות והיין, יחד עם מוצרי מזון נוספים בכשרות מהודרת, היו הבאים בתור. החבילות נפרקו בבית חב”ד ממש בדקות האחרונות לפני התוועדות י”א בניסן, ובמהלך הימים שטרם החג, נקנו על ידי יהודי המקום. גם מצות שמורה חולקו כמידי שנה ליהודי העיר והסביבה, כהוראת הרבי מה”מ שליט”א.

תוך כדי ההכנות הרבות לחג המתקרב, נחתו בבית חב”ד קניה שני תמימים נוספים, שמוליק ברוצקי ומוישי נוטיק, שהגיעו במלוא השטורעם לפתוח את הסניף החב”די לחופי האוקיינוס במומבסה הרחוקה כארבע–עשרה שעות נסיעה מניירובי הבירה. חפ”ק הוקם במרכז בית חב”ד, טלפונים הורמו לכל יהודי המדינה, אנשי קשר נמצאו, ואפילו סוכם על מקום עריכת הסדר – וכל זה עוד בטרם יצאו השניים לדרך הארוכה.

כמו ששיערנו, האתגרים שעמדו בפני התמימים הצעירים והנמרצים, היו בהחלט מורכבים. דוגמה קטנה לכך היתה העובדה שהמקרר לא עבד, וכל האוכל העצום שהוכן בעמל רב, נזרק לאשפה בעקבות החום הכבד. במהירות היו צריכים להכין הכל מחדש ביום שישי ערב החג. למרות האתגרים, התחושה העיקרית שליוותה את כל הפרויקט היתה: הרבי הבטיח שאף יהודי לא יישאר בגלות, כלומר: מחוץ לשולחן הסדר.

כבר בשלב הקניות, ידעו שני התמימים שעליהם להצטייד בכל הדרוש לחג, ה–כ–ל, החל מכפות וסכינים ועד לירקות ודגים.

בצאתם לקניות, פגשו השניים נשמות אבודות לחופי קניה. כך היה למשל כאשר אישה כבת 70 שישבה עם בעלה ועם אחד מהמקומיים סימנה להם להתקרב אליהם.

“כך נראה יהודי דתי”, אמרה למקומי.

“האם את יהודיה?” – שאלו אותה התמימים.

“לא!” ענתה האישה.

“אם כך, מדוע הצגת אותנו בפני המקומי?” האישה התחמקה, וענתה שוב ושוב בשלילה לשאלה האם אימה יהודיה. לבסוף התברר, שסבתה היתה יהודיה ואימה התנצרה. כך גילתה האישה לתדהמתה, שלמעשה גם היא יהודיה כשרה! היא הוזמנה כמובן לחגוג את הסדר ונענתה להזמנה בדמעות והתרגשות בלתי מוסתרת.

השקיעה היפיפיה בחופי מומבסה, ליוותה את קבלת השבת של ליל ט”ו בניסן, וכן את ליל הסדר שנערך באווירה חגיגית ומרוממת במיוחד. ברגעים האלו הורגש במוחש כיצד כל המאמצים השתלמו; הכל היה שווה כדי לחגוג בפעם הראשונה ליל סדר כהלכתו, מטיילים ויהודים מקומיים, שיצאו בהתרוממות רוח מהאירוע, ובמיוחד מהאווירה האישית והחמה.

כמובן שגם בניירובי הבירה התקיים הסדר המסורתי בבית חב”ד, בו ביקרו יהודים מכל גווני הקשת – החל ממטיילת שזכתה לחגוג ליל סדר בפעם הראשונה בחייה! ממשיך בתושבי העיר שחוזרים שנה אחרי שנה לחגוג עם משפחת נוטיק השלוחים, וכלה ב’אובדים ונידחים’ שנראה כאילו ניתק פתיל הקשר האחרון שלהם עם היהדות – אך בבית חב”ד ניצתה נשמתם, והם חגגו ללא מגבלות זמן ומקום.

החג המשיך תוך הקפדה מלאה על כל ההידורים, והסתיים בסעודת משיח ומימונה – סעודות האמונה לכבוד המשיח, ברוב עם.

וכך סיכמה אחת המטיילות את החג מזווית ראייתה הנרגשת:

“ראיתי ג’ירפות, טיילתי בחופים, אבל האווירה המדהימה, החמה והלבבית כאן – העניקו לי הרגשה של בית. תודה הרב שמואל, תודה חיה, וד”ש חם לבנים המתוקים”.