איך גורמים לילדים להיות ערניים לליל הסדר?

ארבע מי יודע?

– עושים סדר בליל הסדר.

הכללים והדרישה מכל משתתף בליל הסדר 'על קצה המזלג' הם: לשבת בשקט ובתנוחה נכונה, להיות בריכוז ולהשתתף.

יש ילדים שיקיימו את הכללים האלו אפילו אם לא נהיה לידם, אותם נצטרך להעלות למקום יותר גבוה באיכות התכנים של ליל הסדר.

אבל אם הילד שלכם עדיין לא הגיע לרמה זו…

באמצעות ארבעת השלבים הבאים, נוכל להביא גם אותו ליהנות מליל הסדר:

ואלו הם:

1] הקדמה של ההורה.

2] להכין את הילד.

3] מניעות טכניות.

4] לדעת את דרכי ההתמודדות.

1. הקדמה – הורה.

על מנת שהילד ידע מה רוצים ממנו, צריכים לדעת קודם מה בדיוק אנחנו רוצים ממנו;

א. הכר נא את בנך: כדי שהדרישות והציפיות יהיו מתאימים לאופי וגיל הילד, נצטרך להתבונן ולהיזכר בחוזקות ובחולשות שיש לילד בקשר לכל מה שנדרש ממנו בתור משתתף בליל הסדר.

זכרו: מחנך שמנסה לדרוש מילד דבר שהוא יותר מדי גבוה לאופיו וגילו, לא רק שאין זה מועיל, אלא בהכרח שזה 'מקלקל אותו ומוריד אותו מהדרך' (הרבי הריי"ץ).

ב. דע את דרישותיך\ציפיותיך:

נצטרך לעבור מראש על כל הסדר של ליל הסדר ולהחליט מה נדרוש מהילד; א] מתי הוא צריך להיות נוכח.

ב] היכן הוא יושב (השיקולים הם: עד כמה הוא צריך להיות קרוב להורים. ליד מי כן וליד מי לא. ילד שצריך לקום הרבה ישב במקום מתאים שיוכל לקום בקלות).

ג] מה אנחנו מצפים שהוא יעשה וישתתף. ובזה עצמו – ולפרט: מה חובה, מה כדאי ומה לא צריך.

2. הכנה פרטית – ילד.

בליל הסדר מוכרח שיהיה מנחה שאומר מה עושים. הוא זה שצריך לזכור את הכללים השייכים לכל הילדים וגם את הכללים הפרטיים לילדים מסוימים.

יום או יומיים לפני ליל הסדר, בארוחת ערב משפחתית וכדומה, חשוב לספר לילדים מה הולך להיות ולפרט לפי ההחלטות שהוחלטו בשלב 1. וזאת, כדי שיוכלו להתכונן כראוי.

כללים ששייכים לילד פרטי, צריך לומר לו אותם באופן פרטי בלבד.

מה נאמר לילדים?

א. מה הולך להיות:

חשוב שהילדים ידעו את הסדר הכללי של ליל הסדר.

זה משמש עבורם רקע ומעין 'בסיס' להניח בתוכו את הכללים ואת כל מה שנדרש מהם לעשות בליל הסדר (כמו שעושים עם מבוגרים שהם חלשים בידיעותיהם – 'ליל הסדר לדוגמא', זה עוזר להם להיות מוכנים כראוי וליהנות מליל הסדר).

ב. מה נדרש ממנו:

אחרי סיפור הדברים באופן כללי, תעברו עם הילדים על מה שנדרש מהם ומהם הכללים של כל דבר: סדר הישיבה, הקשבה וציות למנחה בכל שלב: מזיגה, שתיה, קימה, נטילה, ברכה, אכילת המצה, וכו'. הכל כהוראת המנחה.

ילד המתקשה בריכוז, צריך לעבור איתו על הכללים באופן אישי ולא לסמוך על אמירת המנחה בליל הסדר עצמו. כך הוא יוכל להפנים אותם וליישם אותם טוב יותר בעז"ה.

פשוט לפרט לו באופן אישי את הכללים בדברים החשובים שהוא ידרש להם בליל הסדר (מתוך מה שהחלטתם בליל הסדר. כגון: איך הוא יקבל יין, איך הוא יטול ידיים, ממי יקבל כרפס, ומה יעשה במגיד, מאיפה יהיה לו מצות, כמה מרור יכול לאכול, עד היכן הוא ישתתף, מתי יוכל לשחק ומי לוקח את הנרות לאליהו הנביא וכו׳)

ג. מה מצופה ממנו:

יש דברים שאנחנו מצפים מכל ילד שישתתף בעשיה או בקריאה\שירה במהלך ה'סדר'.

צריך שכל ילד ידע מראש מה בדיוק אנחנו מצפים ממנו, כדי שיהיה מוכן ולהתכונן כראוי.

חשוב ביותר: אם הילד לא משתף פעולה או שפתאום מסרב (כי מתבייש או מכל סיבה אחרת), להיזהר מאוד שבשום אופן לא להראות לו שאנחנו מאוכזבים ממנו. זה רק מזיק ולא מועיל כלל.

ד. מה אפשר, מתי אפשר ואיך אפשר: חשוב להדגיש לילדים את הכללים המאפשרים.

כגון: מתי אפשר לדבר, מתי אפשר לקום, מתי אפשר לשחק, היכן אפשר לשחק ומה הם הדברים שאפשר להביא לשולחן.

ילד שיש לו קושי לשבת רגוע לאורך זמן, צריך באופן מיוחד לדעת את הכללים הנ"ל באופן מפורט ופרטני.

הדרך הנכונה היא, לומר לו מראש שאנחנו יודעים שזה יכול להיות קשה לו, ולכן אם יהיה לו קושי, הוא יוכל לקום, לצאת להתאוורר ולחזור.

חשוב להגדיר את המקום בו מתאוורר, כמה זמן ובאיזה אופן. זאת אומרת, שכשמרגיש צורך להתאוורר, הוא יכול ללכת בתנאי שיאמר לכם משהו כמו 'אני כבר חוזר' ואז הוא יוכל ללכת למקום מוגדר מראש (ספה, מרפסת, חדר מסוים), ולשהות שם פרק זמן מוגדר מראש (ניתן להשתמש בסימן לפי מיקום המחוג של השעון).

עצם זה שאנחנו מגלים הזדהות והבנה כלפי הקושי שלו, גורם שהוא ירגיש בנוח יותר ויאפשר לו לשבת רגוע לזמן ארוך יותר ויתכן שיספיק לו פחות זמן להתאוורר.

3. הכנה טכנית. -מראש. (הכרחי לילדים וגם לנו ..)

א. לא עייפים:

כדי שהילדים יהיו ערניים בליל הסדר, חשוב שינוחו מנוחת צהריים, פשוט לעשות אחרי צהריים הצללה בבית ולהשכיב אותם לישון. יעזור מאוד אם בבוקר הם יתעוררו בשעה מוקדמת יחסית.

ב. לא מורעבים:

כאשר הילדים רעבים הם חסרי מנוחה. כדאי שיאכלו ארוחת בוקר מלאה עם לחם או לחמניה וכדומה. בשעות הצהריים המוקדמות ניתן להם ארוחת צהריים מלאה וטובה, ובשעת צהריים מאוחרת יקבלו מנה שלישית (קטנה יחסית). סביר להניח שהם לא יהיו מורעבים בליל הסדר.

ג. ביגוד נקי ונוח:

בליל הסדר, מלבישים את הילדים בבגדים חגיגיים.

שימו לב: סביר להניח שהבגדים של הילדים בליל הסדר יתלכלכו. הכינו מראש בגדי החלפה.

חשוב ביותר: אם הילד 'לא נזהר' או מכל סיבה אחרת הבגד היפה והיקר התלכלך, להיזהר מאוד שבשום אופן לא נכעוס עליו ולא להראות לו שאנחנו מאוכזבים ממנו. זה מזיק מאוד ולא מועיל כלל.

יש ילדים שבשלב מסוים הם רוצים להסיר את הבגד המהודר או את הפפיון וכדומה, כי זה מכביד עליהם. גם בזה נשתדל לאפשר ולהכין פתרון מראש של בגדי החלפה נוחים יותר.

4. הערות והארות – כראוי.

א. להעיר נכון:

 'ויקרא אל משה' מלמד שלכל דיבור קדמה קריאה של חיבה (רש"י).

כאשר קורה משהו, צריך להעיר באופן נכון. לדוגמה: באם הילד הפר את הכללים והלך מהשולחן, או אם הוא מביא פתאום משחק על השולחן, או הניח את המצה על השולחן (-שרויה) וכדומה, לקרוא לו אלינו באופן אישי ולשוחח איתו 'בארבע עיניים'.

כדי שההערה תפעל את פעולתה, חשוב להקדים להערה, דיבור של חיבה קצר אבל אמיתי, ורק אחר כך לומר לו את ההערה באופן מכובד (משהו כמו 'אני שמח שאתה קיבלת את השקית של המצות' 'תשים לב שאסור להניח את המצה על השולחן. הבנת?'), ולהתאמץ לא לחשוף את התקרית לפני כולם.

באם אין אפשרות לדבר, עדיף לגשת אליו ולסמן לו באופן אישי.

חשוב לשים לב, שלא להגיע חלילה לעימות מיותר שישאיר את הילד שלנו כאוב או פגוע. לילה זה הוא כל כך חשוב ויקר עבורו 'והגדת לבנך'.

המצוה להוכיח ולחנך ניתנת לביצוע בתנאי שזה לא מתוך כעס. בשעת כעס אסור להוכיח וגם לא לחנך. זה מזיק לחינוך, לילד ולמחנך שכעס.

ב. העידוד והשבח:

העידוד גורם לרצון של 'עוד'.

חשוב 'לתפוס את הילד על חם' כשהוא עושה דבר טוב ולשבח אותו על כך.

זאת אומרת, להביע לו את ההנאה שלנו מכך או לומר בקצרה ובפשטות עד כמה זה חשוב ויקר מה שהוא עשה ועד כמה הוא חשוב\רציני\בוגר\אחראי בעקבות מה שעשה.

השבח והעידוד הוא כמו תגמול על המעשה הטוב, רק שהוא ערכי ולא חומרי. הוא מעצים את הערך של המעשה והעושה.

המטרה של העידוד היא לגרום לילד הנאה ערכית מהמעשה שעשה. באם העידוד השיג את מטרתו והילד נהנה, זה מגביר את הרצון שלו לעשות שוב את המעשה הטוב, ובכלל לנהוג כראוי כדי לקבל עוד שבחים דומים לאלו.

ההנאה משמיעת שבח ועידוד, זהו טבע שהשם הטביע בבני אדם. אך ההצלחה שלו תלויה באופן בו הוא נאמר – האם הוא מצליח לגרום לילד הנאה ותענוג ערכי.לשם צריך לכוון. חינוכית, זה הדבר שהכי שווה להתאמץ ולהצליח בו.

ג. התמודדות עם ה'לא צפוי':

לפעמים קורים מקרים 'לא צפויים' שמפירים את רצף ההתנהלות התקינה ועלולים לגרום לנו ולסובבים 'לצאת מהכלים'.

חשוב להתכונן לכך מראש שבמהלך הסדר של 'ליל הסדר' עלול לקרות כמה מקרים כאלו. עומס ההתרגשות והלחץ, גורם לילדים לעיתים קרובות – קצת 'לצאת מאיזון'.

צריך שנחליט מראש מה אנחנו עושים במקרים כגון אלו (ילד מעיף את היין מהכוס, ילדים משחקים מסירות עם המצה מצד לצד של השולחן, ילד שמביא משחק לא נקי ומניח על השולחן, ילד החליט להביא בעצמו את צנצנת המרור והיא נפלה על הרצפה ונשברה וכדומה).

דבר ראשון – תמיד נכוון – להיות מאופקים ולפעול נכון כדי להסיר את המכשול הקיים.

מבחינה חינוכית, כל מעשה (כמו הנ"ל) שנוגד את הכללים יקבל את התגובה הסטנדרטית לילד שפרץ את הכללים (לא משנה באם זה מעשה מכעיס פחות או מכעיס יותר).

נקרא לו ונאמר לו את הכלל שהוא פרץ ומהו הדבר שהוא נדרש לעשות כתיקון (כגון: להביא אלינו את הגביע שלו למשך 5 דקות, להביא אלינו את המצות שלהם ל5 דקות, להחזיר את המשחק למשך 5 דקות, לשבת לידנו או במקום מסוים למשך 5 דקות  – עד שנראה שהוא לא קם לבד ומתנהג כדרוש).

הדבר שהכי קשה לשלוט בו זה ה'חרון אף וכעס' שעלול לעלות ולהשתלט עלינו.

צריך לדעת ולהשלים עם זה שהתפרצות הכעס שלנו מזיקה 'לנו ולבנינו' ולכל מעשינו בעבודת ה'.

ולעומת זאת, השליטה על הכעס יכולה בהחלט להוות נקודת זכות עצומה לכפר על כל עוונותינו כמפורש במקורותינו הקדושים.

בהצלחה רבה ומופלגה. חג פסח כשר ושמח ועוד לפני הכל נזכה להתגלות הרבי מלך המשיח – גאולה אמיתית ושלימה ותיכף ומיד ממש!