פגעי הטכנולוגיה או פלאי הטכנולוגיה? • אחרון חביב

שניאור חביב, בית משיח

א.

השבוע נקרא בתורה על קריסת החומה העתיקה שהייתה קיימת מבריאת העולם וחתימת הסכם השלום העולמי הראשון. קו רומא דמשק נחנך בקולות וברקים. בני סוריה יוכלו לראשונה בהיסטוריה לצאת לשופינג בבוטיקים של איטליה, ובני רומי יעלו לנגב חומוס בדמשק. איך כתב פעם אהרון דוב במשפט שנכנס לפנתיאון הציטטות? "מזרח תיכון חדש וקוסמוס מחודש".

המחיצה שהייתה קיימת בין הרוחניות לגשמיות הוסרה. ומאז מתן תורה, הרוחניות יכולה לחדור לגשמיות. לראשונה מאז בריאת העולם, אלפי שנים אחרי שאדם, מתושלח, נח, שם ועבר, האבות והשבטים למדו תורה וקיימו מצוות בדרכם, וחיו איש באמונתו בלבד, מבלי יכולת להחדיר ולו קרן אור אחת של קדושה לתוך הגשמיות, לראשונה האלוקות חודרת בעולם, שורה של מצוות מעשיות וגשמיות ניתנות לעם ישראל שמטרתן אחת – להפוך את הגשמיות לרוחניות.

זו הייתה למעשה תחנת היציאה של הרכבת מרובת הקרונות שנקראת הסיפור של העם יהודי. זהו הקו המאסף שדוהר כבר שלשת אלפים שנה, במשעולי ההיסטוריה, בין קשיי הגלות, אוסף המון מצוות בדרכו אל תחנת היעד שהיא הגאולה האמיתית והשלמה.

ב.

השבוע חזינו באחת הפלאות של הדור השביעי, או יותר נכון דור 7.7 עשרים וארבע מליון ₪ שנאספו תוך שבועיים, ולא, לא על ידי שורה של טייקונים ונדבנים, אלא על ידי המון המון אנשים פשוטים כמוני וכמוכם, שיצאו מהכלים כדי להציל את הישיבה האהובה.

אבל אני לא רוצה לדבר עוד פעם על הישיבה, על זה כבר נשתברו קולמוסין ומקלדות בשבועיים האחרונים, אני רוצה לדבר על עצם התופעה ומה שמאפשר אותה. כבר כתבתי כאן פעם על התופעה המופלאה הזו של גיוס המונים. הרעיון של המון המון אנשים שמתאספים סביב מטרה אחת, כשכל אחד מהם עושה מאמץ קטן, זו תופעה שהיא לא פחות מגאולתית. טעימה מהעתיד.

אין ספק שתופעת ימי ההתרמה וגיוס הצדקה ההמוני גרמו לנתינת צדקה בהיקפים ובקלות יחסית שלא היו עד כה בעולם. למרות שלא הכל תמיד וורוד שם, מאחורי מודעות התודה טופחות השכם עם הפייטים והגביעים המוזהבים, הרי שמעטים הקמפיינים שנכשלים כישלון נחרץ. מרביתם צולחים את היעד, מי בריצה ומי על ארבע, אבל בסופו של דבר הרוב מצליחים. וזה דבר שלא היה לו אח ורע מיום היותינו על האדמה עד היום הזה.

ועוד דבר אין ספק. שזה בזכות הטכנולוגיה. זה שזה לא קרה עד היום, זה לא כי אף אחד לא עלה על הרעיון, אלא כי הטכנולוגיה לא הייתה קיימת. ברגע ש'אכשור דרא' וחכמת הטכנולוגיה לתקשורת המונים ירדה לעולם, היא מיד נוצלה לעשות לקדוש ברוך הוא דירה בתחתונים בדרגה הגבוהה ביותר – מצוות הצדקה השקולה כנגד כל המצוות.

ג.

לפני שבועיים מסרתי שיעור במסגרת קורס 'משיח בפרשה', שכותרתו היה 'תקציב הביטחון האלוקי'. הנקודה המרכזית הייתה ההסבר המופיע הרבה בחסידות על מנהג המלכים לבזבז את האוצרות בשעת מלחמה. למדנו את השיחה המפורסמת של הרבי על דברי הזוהר בנוגע לפתיחת שערי החכמה העליונה ובקיעת מעיינות החכמה התחתונה שתתרחש בשנה השש מאות של האלף השישי. דיברנו על המהפכה התעשייתית שהחלה בערך במקביל להופעתה של החסידות.

לפי ההיגיון של 'בזבוז האוצרות', ככל שהמלחמה מתארכת והופכת להיות קשה יותר, המלך מוציא את האוצרות השווים והאצורים יותר. עכשיו אנחנו נמצאים ממש בסוף המלחמה, בשלב האחרון שלה. עכשיו זה הזמן שהמלך מוציא את כל האוצרות, וברור שהטכנולוגיה שמאפשרת תקשורת בין המונים ויכולת לגייס תרומות ממאות אלפי אנשים ברחבי העולם תוך שעות ואפילו דקות, זה אחד היהלומים הגדולים שהיו נעולים באחת הכספות השמורות ביותר והמלך החליט לחשוף ולבזבז אותו כי אנחנו כבר ממש ממש קרובים לניצחון.

ד.

מצד שני, גם לכמות הנזקים שהטכנולוגיה הזו יכולה לגרום אין אח ורע בכל ההיסטוריה. משחר האנושות לא היה מצב שכל כך הרבה רע היה זמין לכל כך הרבה אנשים בכזו קלות. במילים אחרות, עכשיו האוצר הוא גם המלחמה עצמה. אם המשחק הזה של לראות אותנו מתמודדים עם העולם ועושים לו ברוך הוא דירה בתחתונים, זה התאווה של בורא עולם, וככל שהתחתון יותר תחתון והדירה יותר דירה, התאווה יותר תאווה, אז עכשיו המשחק עובר לשלב אחר. עכשיו המשחק הוא לבחון איך אנחנו מתמודדים עם האוצרות הללו שמוזרמים אלינו לחזית בשיירות אספקה היישר מגנזי המלך.

האם אנחנו מסוגלים להבין שהאוצרות הללו זו הם ארטילריה כבדה שנועדה לתת נוק אאוט ולהכריע את הגלות סופית, ושהם נועדו רק בשביל לעשות לו יתברך דירה בחנות היישומונים, או שאנחנו מסתנוורים מהברק, מתלהבים מהטכנולוגיה, ומתחילים להתעסק בה במקום במלחמה. שלא לדבר על שימוש לרעה שזה כמו לקחת את כספי משלם המיסים, ולחלק אותם למשפחות המחבלים או לנפגעי המרמרה.

אז האם מדובר בפגעי הטכנולוגיה, או בפלאי הטכנולוגיה? זה תלוי רק בנו.

לתגובות: shneorc@gmail.com