התמודדות עם מתח: גם לכאב יש תפקיד

מאת זאב קרומבי – מטפל בהתמכרויות התנהגותיות

קורה לפעמים שכואב לנו הראש ואנו לוקחים כדור משכך כאבים ומרגישים יותר טוב. האם לקיחת משכך כאבים עלולה להיות בעיה? משככי כאבים שיפרו בצורה דרמטית את איכות חייהם של מיליוני אנשים בעולם. מיליוני אנשים שסבלו מכאבים מאד קשים יכולים בזכות השימוש במשככי כאבים לחיות חיים סבירים. יחד עם זאת, מסתבר שבארה"ב ובשאר המדינות המערביות יש מיליוני אנשים שהתמכרו למשככי כאבים. הנתון המדהים הוא, שככל שרמת החיים במדינה יותר גבוהה, כך השימוש במשככי כאבים יותר גבוה. בראש המדינות שתושביהן משתמשים במשככי כאבים עומדת ארה"ב. אוכלוסיית ארה"ב מהווה 5 אחוזים בלבד מאוכלוסיית העולם, אולם תושבי המדינה צורכים כ 80 אחוזים ממשככי הכאבים בעולם. בשנה האחרונה הוציאו אמריקאים סכום עתק של 11 מיליארד דולר על משככי כאבים. מקרי המוות שנגרמו בארה"ב כתוצאה משימוש מוגזם במשככי כאבים רבים יותר ממקרי המוות שנגרמו משימוש בכל החומרים הממכרים האחרים גם יחד.

מה עומד מאחורי התמכרות זו? ראשית, יש לזכור שהתמכרות היא תופעה מורכבת שיש לה גורמים רבים ושונים. בחלק ממשככי הכאבים יש חומרים ממכרים בשם אופייטים אשר יוצרים תלות גופנית במשככי הכאבים. בנוסף, יש להתמכרות למשככי הכאבים גורם נפשי, שהוא הרצון להימנע מכאב. הרצון להימנע מכאב עומד בבסיסה של כל התמכרות. צריכה מוגזמת של משככי כאבים, וההתמכרות הנפשית אליהם, קשורה לרצון הטבעי שלנו שלא לחוש כאב. נראה שככל שרמת החיים של אנשים יותר גבוהה, כך הם יותר מצפים שחייהם יהיו יותר נעימים ונעדרי כאב. התרבות המערבית שמה דגש רב על הנאה בחיים, ועל התפיסה שהחיים אמורים להיות נעימים, שמחים ומאושרים. כאשר אנשים נתקלים בקשיים הבלתי נמנעים של החיים, הם לא מוכנים להסכים להם. הם מחפשים איך אפשר (באמצעות כסף…) לבטל ולהעלים את הקשיים האלו. השימוש המופרז במשככי כאבים בעולם המערבי קשור לשאיפה לחיים נעדרי כאב.

המצב הגיע לכך שאנשים רבים בעולם המערבי צורכים משככי כאבים עוד לפני שהם בכלל חשים כאב, רק מהחשש שמא ירגישו כאב. הם קמים בבוקר ומיד לוקחים משכך כאבים. הם לא מוכנים להסתכן בכך שיחושו איזה כאב. הבעיה היא שאי אפשר לחסום רגשות באופן סלקטיבי, כך שרק רגש הכאב יחסם. כאשר אנו חוסמים את רגש הכאב אנו עלולים להפסיד חלק גדול מהדברים שהופכים את חיינו למלאים ועשירים. חיים ללא כל כאב הם חיים דלים. הניסיון לחיות רק בתענוג נועד לכישלון. על זה נאמר בחסידות: תענוג תמידי אינו תענוג. כדי שנחווה את החיים במלואם, וכדי שנהנה מהחיים, אין מנוס אלא לחוות גם את החלקים הלא נעימים שלהם. כאשר מישהו רוצה רק ליהנות מהחיים בלי לתת מקום גם לרגשות הלא נעימים הוא עלול לפתח התמכרות.

השאיפה הרווחת בעולם המערבי לנסות להימנע לחלוטין מכאב הפוכה ממה שלימדונו רבותינו ז"ל. חז"ל הבינו שכאב הוא לא רק חלק בלתי נמנע בחיים, אלא שרק דרך כאב אפשר לגדול ולהתפתח. אנו לא מאחלים כאב, לא לעצמנו ולא לאחרים, וביחד עם זאת מסתבר שחלק מהדברים הכי משמעותיים בחיים נרכשים דווקא כשכואב. חז"ל תמצתו רעיון זה במילים "לפום צערא – אגרא". כאשר חיינו סובבים סביב ניסיון להימנע מכאב אנו עלולים להחמיץ חלק משמעותי ביותר בחיינו.

הרצון של אנשים רבים להימנע מכל כאב בא לידי ביטוי מצער במיוחד ביחסים בין אישיים. יחסים אוטנטיים עם אנשים אחרים כרוכים בהכרח במידה מסוימת של כאב. זה כנראה בלתי נמנע שבין אנשים יתעוררו חילוקי דעות ושהם יפגעו אחד מהשני. הגמרא במסכת ברכות אומרת "כשם שפרצופיהם שונים, כך דעותיהם שונות". דבר זה נכון במיוחד לגבי האנשים הכי קרובים לנו, בני הזוג שלנו ושאר בני המשפחה שלנו. בני משפחתנו הקרובים הם המקור להנאה הכי גדולה בחיינו, וגם לעוגמת הנפש הכי גדולה בחיינו. כיוון שכאב ופגיעה הם חלק בלתי נמנע מיחסים בין אישיים, יש כאלו שמוותרים עליהם. הם מוותרים על הקרבה והאינטימיות בקשר עם אחרים, ומשאירים רק יחסים טכניים. כאשר אנו מוותרים על יחסים קרובים עם אנשים אחרים אנו מוותרים על אחד הדברים הכי משמעותיים בחיינו, אם לא המשמעותי מכולם.

ההתמודדות עם כאב כרוכה בתפיסת הפרופורציות הנכונות של אירועים. לא כל פקק שאנו תקועים בו ברמזור הוא באמת "סיוט". חשוב לקבל פרופורציות נכונות לגבי אירועי החיים. בקשר לפרופורציות סיפרה ניצולת שואה שהובלה לאושוויץ עם אחיה הקטן, שכאשר הם היו ברכבת היא גילתה שהוא איבד את אחת מנעליו, והיא מאד כעסה עליו על כך. היא סיפרה שזה היה הדבר האחרון בחיים שהיא אמרה לו… אותה אישה למדה מהאירוע הזה לראות את החיים בפרופורציה נכונה. לאורך כל חייה היא שאלה את עצמה, כאשר הייתה צריכה להגיד משהו למישהו, איך היא הייתה אומרת את הדברים אם זה היה הדבר האחרון שהיא הייתה אומרת לו. אנו לא נאלצים להתמודד עם נסיבות חיים כל כך נוראיות, אבל אנו אולי יכולים ללמוד מהסיפור הזה קצת פרופורציות. גם את הכאב אפשר לראות בפרופורציה מתאימה.

להעיר, שאין הכוונה לשלול לחלוטין שימוש במשככי כאבים. שימוש במשככי כאבים  – פיסיים או  נפשיים – במקרים של כאב חריג הוא בהחלט סביר. הכתוב לעיל מתייחס לשימוש חסר פרפורציה במשככי כאבים.

המשך בעז"ה יבוא.

ניתן ליצור קשר עם זאב קרומבי ב zeev.crombie@gmail.com   או 0547-822686