-
בעקבות פרסום המכתב הבוקר של א' השלוחים שקרא למחנכים לשים לב אל הילד, ושיתף את הקוראים בחוויה אישית עם בנו • ר"מ מא' הישיבות בארץ פנה למערכת האתר בטור תגובה בו הוא מציג את הצד השני של המטבע, וקורא לכם: "הורים, הזהרו בבניכם" • לקריאה
chabadinfo editor|א׳ באלול ה׳תשע״זכר"מ בישיבה מזה שנים רבות אני חייב לשתף אתכם במשהו שלולי שהייתי עד לו לא הייתי מאמין. כשהגיע לכיתתי מענדי (שם בדוי) לפי תכונות האופי שלו, מראהו החיצוני, רמת המשכל הבסיסית, ועוד ועוד, נראה היה שהולך להיות לי מאוד מאתגר איתו. הבנתי שמענדי היה שנה שעברה בכיתה בקבוצה קטנה יותר, (למתקשים…) והשנה, בכיתה שאני מלמד אין את האופצי'ה הזאת, ולכן אני יצטרך להתמודד עם האתגר הזה.
נו, בשביל זה אני פה, החלטתי להתעלם מהכל ולצעוד איתו ביחד, לעזור לו ככל יכולתי, וכך עשיתי.
אני מספר סיפור שקרה בשנת הלימודים האחרונה ה'תשע"ז. ביום האחרון של השנה הייתה אספת צוות, ביקשו ממני להגדיר מי התלמיד "מספר אחד" בכיתה, לא היה לי ספק – היה זה היה אותו מענדי, הוא תלמיד שפשוט כבש את כל המערכות, הקשיב, סיכם, התאמץ, הכניס בכיתה רוח של רצינות, שקידה והתמדה, ב"ה הגיע להישגים, והיה לתלמיד המצטיין ביותר בכיתה!!!
בסוף השנה, לא התאפקתי, ניגשתי אליו ושאלתי אותו: מענדי תגיד לי, מאיפה, מאיפה המרץ הזה להשקיע כל כך בלימוד? איפה קיבלת את זה?
הוא סיפר לי כך: כשהייתי תלמיד בחיידר אף פעם לא הייתי מהראשונים בכיתה, מעולם לא הצלחתי בלימוד, הצד החזק שלי היה דווקא הכדורגל, שם ביטאתי את כל כולי. כשהגעתי ללמוד בישיבה, איכשהו התקבלתי לישיבה, אבל סיכמו עם ההורים שלי שאני אלמד בכיתה קטנה יותר(כך הוא הגדיר את השם של הכיתה). הסכמתי, ואז אחרי שנה בכיתתה הקטנה קרה אצלי משהו – פתאום ראיתי לראשונה בחיי שאני יכול לקבל 90 במבחן כללי בעיונא, ראיתי שאני מצליח. הרב, תבין, כאשר אתה מצליח פעם אחר פעם אתה לא יכול לרדת מהעץ…
דברים כהווייתם!
אם לא הייתי שומע, לא הייתי מאמין! אני משתף את הגולשים היקרים כי מדובר בדיני נפשות, אם יש לכם אפשרות לפרגן לבנכם ללמוד עם קבוצה קטנה יותר, או עם ר"מ מקדם פשוט תלכו על זה בלי לשאול הרבה שאלות.
אלא ש…
חשוב מאוד מאוד לדעת איך לשווק את זה לילד, בשום אופן לא לשדר לו שהוא פחות במשהו, אלא בדיוק להיפך, אנחנו עושים הכל יד ביד עם ההנהלה בכדי שיהיה לך כיף יותר ללמוד גמרא, בשביל שכשתגיע לשיעורי ב' וג', לישיבה גדולה, תגיע להשגים הרבה יותר גבוהים ממה שתלמידים בכיתה גדולה מסוגלים ויכולים.
היום, יום תחילת הלימודים בישיבות, אני מתחנן לפניכם – הורים יקרים: חכמים הזהרו בבנכם.
תגיות: ראשי
וידאו-
ArrayArrayArrayArrayArrayחדשות חמות
-
שמות החטופות שיחזרו לביתם בשבת
-
וילת נופש מפוארת: בואו לחווית אירוח בלתי נשכחת ביבניאל
-
"אכל אצלנו פיצה ועשה את הפיגוע": החב"דניק מספר על הנס
-
הגלריה השבועית מבית חיינו לשבוע פרשת וארא
מוזיקה-
ArrayArrayArrayבחירת העורךגאולה ומשיחמגזין
-
בתיכון בית חנה בירושלים יש כיתה קטנה שנקראת כיתת 'לב' ראשי תיבות 'לקראת בגרות'. בית הספר מחויב להעביר את התלמידות שם את כל הבגרויות, להשקיע בהן וכו' – עם המון המון תקציבים ותיגבורים.
אפשר לראות שם 50 אחוז מהבנות שמאוד מותאמות לסגנון הנ"ל ו50 שמרגישות דפוקות/קטנות/שונות/לא שוות
זה לא אומר שאם הכיתה אמורה להביא להישגים לימודיים טובים יותר לילד המתקשה – זו המתכונת שמותאמת לכל אחד.
צריך לבחון כל מקרה לגופו.
אני מכירה מקרה ספציפי של נערה שהוכנסה לשם והרגישה כל כך לא טוב עם זה. ואיבדה את כל החשק להשקיע וללמוד בגלל שזה מסגרת מיוחדת לבנות 'חלשות' (ולא משנה איך תציג את זה לילד. הילד חווה את המסגרת הזאת לא רק כמו שאתה מציג לו אותה, אלא גם כמו שהחברה מתייחסת אליה, ואין לך אפשרות להילחם בזה)
היום אותה בת, שלא למדה במסגרת הזאת וביזבזה את שנותיה (ויצאה בלי בגרות והשלימה אח"כ,), לומדת בסמינר בכיתה רגילה (!) ועושה חיל ב"ה.
ומקרה נוסף של בת לא חזקה לימודית שמשום מה לא הוכנסה לכיתה הזאת, למדה בכיתה רגילה גדולה, קיבלה תיגבורים מהצד ולא עשו מזה טררם, יצאה עם תעודת בגרות.
מה שבטוח, שצריך לשים לב לכל מקרה לגופו.
הכי קל לזרוק את החלש לכיתה קטנה ולהנות יחד עם החזקים בכיתה, אלה שתמיד מבינים ושואלים את השאלות הנכונות.
הרבה נחת לכולם!
אציין פרט אחד מאוד מאוד קשה בעיני:
בני שי', בחור בישיבה, בשנה השלישית ללימודיו באותה מסגרת, זכה ל'משפיע' מסוג אחר (ואיני ממעיט בערכם של שאר הצוות, רק מדגיש נקודה חשובה מאין כמוה למחשבה).
פעם, בשיחה איתו, אמרתי: המשפיע הזה איכפת לו ממך, נראה לי יותר מכל שאר הצוות.
תגובתו (המהממת, יש לומר) היתה במילה אחד בלבד:
היחיד.
כל מילה נוספת מיותרת.