כשמתח נפשי מתערב בעבודת ה'…

מאת: זאב קרומבי – מטפל בהתמכרויות התנהגותיות

מי שזכה להשתתף בהתוועדויות של ר׳ ראובן דונין ע״ה, זוכר שאחד הנושאים החביבים עליו במיוחד, היה פתגם היום יום של כ"ג סיון. בפתגם זה מספר הרבי הריי״צ על יחידות שהייתה לאביו, הרבי הרש״ב, אצל סבו הרבי מהר״ש בחורף תרל״ה.

וכך מספר הרבי הריי״צ: מענה אאזמו"ר לאאמו"ר ביחידות חורף תרל"ה: היצר הרע נקרא נפש הבהמית לא מפני שהוא בהמה דוקא, כי לפעמים הוא שועל פקח שבחיות וצריכים לחכמה מרובה להבין תחבולותיו. ולפעמים הוא מתלבש בלבוש צדיק תמים ענו ובעל מדות טובות. בכל אחד ואחד הנפש הבהמית שלו היא לפי מהותו הפרטי. ויש אשר מתעורר חשק גדול ללמוד חסידות או להתבונן היטב באיזה השכלה, ובאמת הנה זהו רק עצת היצר ומתחבולות נפש הבהמית למנוע מעבודת התפלה וכדומה. ונקוט האי כללא בידך וזכור אותו תמיד, כי כל דבר המועיל או מביא לעבודה בפועל, הנה כל מניעה שתהי' לדבר זה – אפילו אם המניעה היא מדבר היותר נעלה – הוא רק מתחבולותי' של נפש הבהמית.

וסיים אאמו"ר נ"ע: עד אז לא ידעתי אז עס קען זיין א פרומער נפש הבהמית, ווער רעדט נאך א חסידישער נפש הבהמית [שיכול להיות נפש בהמית דתית, ומי מדבר על נפש בהמית חסידית].

פתגם זה שימש לר׳ ראובן ע״ה נושא מרכזי בהתוועדויות רבות. ההוראה שר׳ ראובן למד מהפתגם הייתה, שכאשר מתעורר אצלנו פתאום רצון לעסוק באיזה עיסוק של קדושה, עלינו לבדוק מאיזה צד של הלב הרצון הזה מגיע.

לכאורה השאלה הזו היא שאלה מפתיעה. האם יכול להיות שרצון ללמוד ללמוד חסידות או להתבונן באיזו השכלה – יגיע מהצד השמאלי של הלב?

על השאלה הזו ענה הרבי המהר״ש תשובה מפתיעה עוד יותר: אכן, עצם הרצון להתעסק בענייני קדושה יכול להגיע גם מהצד השמאלי של הלב. כאשר העיסוק בלימוד תורה או התבוננות חסידית ימנע מאיתנו לעסוק בעיסוק עוד יותר חשוב של עבודת התפילה, כנראה שאין זו אלא עצת הנפש הבהמית.

חוששים מה'מתח', וממציאים 'תירוצים'…

את הרעיון החסידי הזה מלוח 'היום יום' אפשר לנסות לתרגם גם למושגים נפשיים:

במונחים נפשיים אפשר לראות ברצון ללמוד חסידות או להתבונן באיזו השכלה במקום לעסוק בעבודת התפילה, כהתנהלות שנובעת בתת ההכרה, מחוסר רצון להיכנס למתח.

כאשר אנו עוסקים בדברים שקל לנו לבצע אותם – הדבר אינו גורם לנו למתח. כאשר אנו מחליטים להתמודד עם אתגרים לא פשוטים – הדבר גורם לנו למתח. זו הסיבה שלפעמים אנו בוחרים לעסוק בדברים יותר קלים עבורנו (כגון ללמוד חסידות או להתבונן באיזו השכלה) במקום לעסוק בדברים שדורשים מאיתנו יותר מאמץ (כגון עבודת התפילה) וממילא יוצרים אצלנו מתח.

מתח – טוב או רע?

פעמים רבות יוצא לנו להיות מוטרדים ממתח. יחד עם זאת, לא כולם יודעים מהו מתח, מה גורם למתח, האם מתח הוא טוב או רע, ואיך מתמודדים אתו. בכתבה הזו ובכתבות הבאות ננסה בעז"ה להסביר ולהרחיב על הנושאים האלו.

"מתח" נקרא בשפה מקצועית "דחק" ובאנגלית סטרס (Stress). גם בארץ ישראל נהוג להשתמש במושג סטרס. המושג דחק לקוח מההגדה של פסח "ואת לחצנו – זה הדחק, כמה שנאמר: וגם ראיתי את הלחץ אשר מצרים לוחצים אותם".

ראשית יש להבין שמתח הוא תחושה נפשית. זה לא המצב "הלוחץ" שגורם לנו למתח, אלא התחושה שיש לנו בעקבות האופן בו אנו חווים את המצב. מה שבסופו של דבר משפיע עלינו, זה לא מה שבפועל קורה לנו בחיים, אלא האופן בו אנו חווים את הדבר. לדוגמא, אימא רואה את הילד שלה רץ לכביש ונופל. יש אימא שתיגש אליו בנחת, תרים אותו ותרגיע אותו. אימא אחרת תכנס למתח ולחרדה ותגיב בצורה מאד מרוגשת ותרוץ בצעקות להרים את הילד שלה. ההבדל בין שתי אימהות אלו אינו האירוע שקרה, אלא האופן שבו כל אימא תפסה את האירוע. כיוון שהאימא השנייה פרשה את האירוע כאירוע מסוכן, הדבר גרם לה לחוש מתח ובעקבות זאת להתנהג בהתאם.

יש שני סוגים שונים של חוויות שעלולות לעורר מתח. האחת היא אירוע חיצוני שאנו תופסים בחמשת החושים שלנו; והשנייה היא חוויה פנימית של רגש או מחשבה.

הסיבה שמחשבה או רגש יכולים לעורר מתח, נובעת מכך שלבני אדם יש יכולת מיוחדת במינה לחוות מחשבות או רגשות באותו אופן בו הם חווים אירוע ממשי. לדוגמא, כאשר אדם צופה בווידאו הוא יכול לחוש ממש שהוא נמצא באותה הסיטואציה שהוא רואה בווידאו. הוא יכול לחוות פחד, שמחה או עצבות, כאילו שווידאו בו הוא צופה קורה בפועל בחיים. הווידאו הוא רק תמונות שהוא רואה על גבי המסך, אבל הצופה יכול לחוות אותו כמו אירוע ממשי. בהתאם, המתח שלנו עלול להתעורר לא רק כתוצאה מאיזה אירוע חיצוני שקרה, כגון שילד רץ לכביש ונופל, אלא גם כתוצאה מכך שאנו יושבים על הספה בסלון ומדמיינים לעצמינו את הילד רץ לכביש ונופל.

תחושת המתח נגרמת כאשר אנו חווים פגיעה באיזון הפנימי שלנו. איזון פנימי הנקרא הומסטאזיס (Homeostasis) הוא נטייה טבעית שיש לנו להגיע לאיזון פיזי ונפשי. כאשר אנו יוצאים מאיזון, הנטייה שלנו היא לנסות לחזור לאיזון. ברגע שאנו לא מצליחים לחזור לאיזון – הדבר גורם לנו לתחושת מתח. תחושת המתח יוצרת רגשות שונים כגון פחד או חרדה, וגם תופעות פיזיולוגיות שונות כגון הפרעה במערכת העיכול, לחץ דם גבוה, וכד'.

4 גורמים למתח

יש מספר מצבים שיכולים לגרום למתח בחיינו:

הראשון הוא עומס מוגזם. אנו בנויים ורגילים להתמודד עם רמה מסוימת של עומס. מידה מסוימת של עומס היא בהחלט רצויה. לפעמים יש תקופות בהן העומס שמוטל עלינו גדול יותר מהיכולת שלנו להתמודד אתו. כאשר אנו נאלצים להתמודד עם עומס גדול מידי, הדבר גורם לנו למתח. השפעת העומס עלינו תלויה בשני מרכיבים: עוצמת העומס ומשך הזמן בו אנו נמצאים בעומס. ככל שהעומס יותר גדול, או שהוא נמשך תקופה יותר ארוכה, כך המתח שלנו גדל.

הדבר השני שיכול לגרום לנו למתח הוא, כאשר אנו צריכים לקבל החלטה ולא מצליחים להבין איזו החלטה נכונה עבורנו. לא לחינם לימדו אותנו ש"אין שמחה כהתרת הספקות".

הדבר השלישי שיכול לגרום לנו למתח הוא חוסר שליטה. הצורך בשליטה הוא צורך מאד יסודי בחיינו. קשה לנו מאד להתנהל בחיים בלי להרגיש שיש לנו שליטה מסוימת על מה שקורה אתנו. הבעיה נוצרת כשהצורך הזה בשליטה נהיה מוגזם, ואז תחושת של חוסר שליטה עלולה לגרום לנו לתחושת מתח.

הדבר הרביעי שעלול לגרום למתח הוא שינויים בחיים. אנו רגילים לשגרה כי אז אנו יודעים למה לצפות ואיך להיערך. כאשר החיים שלנו עוברים שינויים, תחושת הביטחון שלנו נפגעת והדבר גורם לנו למתח.

עוד על מתח בעז"ה בכתבה הבא.