יידעלעך, א פריילעכן תשעה באב

משיח פרידמן, בית משיח

1.

היחס לימי בין המצרים, האווירה השוררת בהם והרגש הלב החסידי כלפיהם – עברו בדורנו מהפך תודעתי עצום, מהקצה אל הקצה. שיאו של המהפך התרחש כמובן ב"שנה שמלך המשיח נגלה בה", ה'תנש"א. אין ספק כי יחסינו לימי בין המצרים – צריך להיות בהתאם לשיחות ואירועי הימים באותה שנה, כשכמובן כל זאת, בהתאם לגדרי ההלכה.

החל מדברי הרבי שליט"א מיד בתחילתם, בהתוועדות ש"פ בלק י"ז בתמוז: "ככל שהולכים ומתקרבים יותר לגאולה האמיתית והשלימה, פוחת והולך הרגש החורבן והגלות שבימים אלה, ומוסיף והולך הרגש ההכנה לגאולה, ה"טוב" שבי"ז תמוז ובג' השבועות".

קביעה זו (בסעיף ז' בשיחה) מייחס הרבי לדורנו בכללותו, עליה מוסיף ומגלה הרבי בסעיף ח' כי "בשנה זו" שזכינו שנגלה בה מלך המשיח "בודאי שבי"ז תמוז (שחל בשבת) ובכל ג' השבועות ד"בין המצרים" בשנה זו מודגש ענין הגאולה, ולא רק ההכנה לגאולה, אלא שהגאולה באה בפועל ממש ביום הש"ק זה . .".

ועד לסיומם, בהתוועדות ש"פ דברים אותה פתח הרבי בהודעה כי "ימים אלו – ובפרט בבואנו משבת תשעה באב (נדחה) – הם ימים מסוגלים ביותר לביאת משיח צדקנו" וברוח זו המשיך הרבי לאורך ההתוועדות כולה, על כך שזהו יום לידתו של משיח צדקנו והיות שהצום נדחה מודגש יותר הקשר לגאולה.

"ומכל זה מובן" אומר הרבי לקראת סוף השיחה "שזמן זה ומקום זה ה"ה זמן ומקום הכי מסוגלים לביאת משיח צדקנו. ובפשטות – שיהודי מאמין באמונה שלימה, שמשיח צדקנו, "מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כו'", ובתור "משיח ודאי" (עי"ז ש"עשה והצליח ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל") – נכנס כעת ממש לבית הכנסת, יבוא ויגאלנו ויוליכנו קוממיות לארצנו, הוא מוליך את כל בנ"י בתוך כלל ישראל לארץ הקודש, לירושלים עיר הקודש, להר הקודש, לבית המקדש השלישי".

גם אירועי צום תשעה באב (נדחה) באותה שנה, כפי שתועדו ביומני התקופה ובעדויות שהובאו בספר 'ימי בשורה' לא הותירו מקום לספק כי משהו חדש מתחיל: שמחת וריקודי החסידים הנרגשים מגילויי התוועדות השבת נמשכה ממש עד לרגעי כניסת הצום, בליל הצום החל הרבי בחלוקת דולרים שבמהלכה אף חייך לכמה מהעוברים, השיחה המיוחדת וחלוקת הדולרים הפתאומית למחרת בצהרי היום ו"ניגון הקפות" אותו החל הרבי לנגן מיד אחרי מעריב, לתדהמת קהל החסידים שנסחף בריקודים שעה ארוכה.

2.

נשמע כי באווירת ובהשראת שיחות ואירועים אלו חיבר הזמר החסידי ר' אברהם פריד שיחי' את שירו המרגש והעוצמתי "א פריילעכן תשעה באב" (מתוך אלבומו הנפלא, אשר כשמו כן הוא "א מחיה", שהופיע בקיץ תשע"ג).

ביידיש עסיסית ומלאת חיות ורגש, הוא מתאר בשירו את תשעה באב כפי שיראה בגאולה האמיתית והשלימה, עם הפיכתו לששון ולשמחה. אמנם עד לשנה זו, לא היה ניתן להאזין לשיר בתשעה באב עצמו (אם כי לפזם אותו במחשבה עדיין אפשר..) על כן נאלצנו להתנחם בהפעלתו אחרי צאת הצום. השנה, מקווים ובטוחים אנו כי בט' באב נהיה כבר אחרי בניין בית המקדש וקיבוץ נדחי ישראל, ואז נוכל לא רק לשמוע את השיר, אלא גם לחזות בעינינו בהתגשמותו.

וכשירות לאי אלו מהקוראים שעוד לא יספיקו ללמוד אידיש עד אז, מוגש בפניכם תרגום השיר ללשון-הקודש, בתקווה שתוכלו "לקרוא את הקולות" ולהיכנס לאווירה המתאימה לחג תשעה באב של ימות המשיח:

3.

א. תשעה באב בלילה, סיימו להגיד קינות, השאירו את זה ב'גניזה'..
לשנה הבאה בעזרת השם, לא נזדקק לזה שוב.
במקום ללמוד 'קמצא ובר קמצא', ילמדו מילתא דבדיחותא.
במקום ללמוד הלכות אבלות, ילמדו הלכתא למשיחא.

ב. יהיה לנו בית מקדש, במהרה בימינו, יותר יפה מהראשון והשני.
שמהשמים הוא ירד, מושלם ומוכן לגמרי.
לא יהיה עוד צרות, יגון ואנחה, ולגלות יהיה כבר סוף
כל אחד יברך את השני 'תשעה באב שמח!'

ג. צהלה ושמחה תהיה מגילת איכה, וזה באמת יהיה 'א מחייה'…
בשבת חזון יעלה למפטיר, הנביא ישעיה.
'חזון ישעיהו' הוא ישיר, עם תנועה של שמחת תורה,
'בנים גידלתי ורוממתי' והם כבר הביאו את הישועה.

פזמון: משיח יחגוג סעודת יום-הולדת, וישירו 'מזל טוב'.
כל אחד את השני יברך, 'תשעה באב שמח'!
יתקיימו כבר כל הברכות ויהיה שפע לרוב,
כל אחד את השני יברך, תשעה באב שמח!

ד. בתשעה באב בבוקר, ילכו למקווה, ללכת למעמדות בקרבנות,
לשחרית ילבישו טלית ותפילין, וישתו 'לחיים' בתענית.
משה רבנו יעלה על הבמה, לדרוש לנו חידושי תורה,
אהרן הכהן יעשה את העבודה, להדליק את המנורה הקדושה.
אחרי זה ילכו לשיעורים ופלפולים בישיבות השונות,
הלל ושמאי, רמב"ם וראב"ד, קצות החושן ונתיבות.

פזמון: משיח יחגוג סעודת יום-הולדת, וישירו 'מזל טוב'.
כל אחד את השני יברך, 'תשעה באב שמח'!
יתקיימו כבר כל הברכות ויהיה שפע לרוב,
כל אחד את השני יברך: יהודים, תשעה באב שמח!

4.

השיר המקסים הזה, הוא רק אחד מני רבים בז'אנר השירים המתארים את ביאת המשיח והציפייה לגאולה, מרפרטואר יצירתו של ר' אברהם פריד. שירים המהדהדים היטב את מקור-חוצבם וערש-לידתם: התוועדויותיו ושיחותיו של הרבי שליט"א משנות המ"מים הלוהטות באש המשיח.

אם רק ניזכר בשמות אלבומיו הראשונים, "אף יהודי לא יישאר מאחור", "זה הזמן", "קץ לגלות", "אנחנו מוכנים" כל אחד מהם נושא את שמו של שיר גאולתי שתוכנו מבוסס על שיחות הרבי בנושא. גולת-הכותרת הם שירי תחילת הנו"נים, עליהם ניכר היטב חותמם של שיחות 'בשורת הגאולה'. כזה הוא השיר "קול מבשר ואומר, שישו ושמחו בשמחת הגאולה הנה הנה משיח בא" או השיר "התייצבו וראו את ישועת ה', אט אט קומט משיח, הנה זה בא".

זאת לצד אלבומי 'אוצרות יהודיים' בהם ההדיר את שירי ר' יום-טוב הערליך ע"ה, שביניהם השיר המתאר את 'תחיית המתים' וכמובן השיר הגאוני "אך ווי שיין" (ביום אחד רגוע..) הממחיש את רגעי הגאולה בצבעים חיים ומשובבי נפש.

השיר הזה, בתרגומו לעברית, מסתיים בקטע חב"די נון-אלף-נון-ביתי מובהק: "יהודים היכונו לגאולה, הרבו עליה בתפילה, שובו בתשובה, הוסיפו עוד מצווה. לימדו ענייניה בתורה, פרסמו את הבשורה, עמדו הכן כולכם, בא זמן גאולתכם".

היהלום שבכתר הוא כמובן השיר "ברוך הבא מלך המשיח" (שחובר והולחן על ידי החסיד ר' גרשון פרנקל, מידידי ותומכי הטנקים בארה"ק) שפרץ וכבש את הלבבות, בהמשך ישיר וברור לקמפיין פרסום זהות המשיח בסיסמה זו, שנערך בחנוכה תשנ"ג – באישורו ועידודו של הרבי שליט"א.

אין ספק כי באולפנו של הרה"ח אברהם פריד, כבר מולחנים התווים ונכתבים המילים לשיר המיוחד, עמו יעלה על הבמה לקבל את פני משיח צדקנו. לא קשה לנחש כי שיר זה יצביע ויכריז בבירור את זהות המשיח – הרבי שליט"א מליובאוויטש.

אך אז כבר יכירו וידעו כל העולם במלכותו של הרבי, ולעלות אז עם כזה שיר על הבמה – זו כבר לא תהיה חכמה… ר' אברמל, עכשיו זה הזמן! ברגעים האחרונים טרם ההתגלות המלאה והמושלמת, כעת הטיימינג המושלם לשחרר את השיר, שבין מילותיו בוודאי תשולב הכרזת קבלת המלכות אותה שרנו מול פני מלכנו בעידודו הנמרץ: יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד.

לתגובות, הארות והערות: mf7709@gmail.com \ 053-820-6628