החונן לחסיד דעת להבדיל בין קודש ל- Fake-News

משיח פרידמן, בית משיח

1.

מניין לנו שיש עולם? שואל החסיד ומשיב: שהרי מקרא מלא דיבר הכתוב "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ". זוהי הנחת היסוד הפשוטה אצלו, הוא לא מכיר משהו אחר. כך זה בבריאת העולם וכך גם בכל הקשור בו ובכל הנמצא והמתרחש בתוכו. נקוט האי כללא בידך "אסתכל באורייתא – וברא עלמא" תמיד בסדר הזה, אף פעם לא להיפך.

מחוץ לעולמו של החסיד – רווחות ומקובלות תיאוריות אחרות לחלוטין אודות היווצרות העולם, גילו וסדר התנהלותו. אך הררי התיאוריות, המחקרים המדעיים ושלל מסקנותיהם – לא נחשבות בעיני החסיד אפילו כקליפת השום. המציאות האמיתית המוחלטת כבר נקבעה בתורתנו הקדושה. כל השאר לא רלוונטי.

גם בעידן המודרני ודווקא עם התפתחות המדע, הטכנולוגיה והתקשורת במאה האחרונה – רק הלך והתחדד ה'וְנִפְלֵינוּ' של החסיד, הממשיך לבסס ולנהל את חייו לפי תורת אמת ותורת חיים ובהתאם לדברי ה"שכינה מדברת מתוך גרונו" של משה שבדורנו. בהחלט קורה לפעמים שגם לאוזניו ולעיניו של החסיד מגיעים מידע וידיעות שמקורם בכלי התקשורת, אך הוא כמובן יודע לקחתם 'בערבון מוגבל' כדבר המוטל בספק.

הנחת היסוד שלו חקוקה, יציבה ואיתנה מכל דיווח עיתונאי ושידור חדשותי: "לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל", "אפילו אומר לך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין". דברי הקב"ה ומשה עבדו – הם תמיד המקור המהימן, המוסמך והמדויק ביותר. נקודה.

2.

באינספור הזדמנויות, במהלך שנות נשיאותו של הרבי מלך המשיח שליט"א, היה נראה לכאורה כי דברי-קודשו מתנגשים חזיתית ב'מציאות', עליה דיווחו כלי התקשורת והגורמים הרשמיים. ניתן לראות זאת כמובן במישור הפרטי – בתשובותיו והכרעותיו בשאלות של חיים ומוות, כאשר לא אחת פסק כיצד לנהוג להיפך מדעת הרופאים, המומחים והחזאים – אך במיוחד מדהים להיווכח בכך במישור הכללי והציבורי.

כבר בשנים הראשונות לנשיאותו, זעק הרבי בשיחת ל"ג בעומר תשי"א, על חטיפתם של אלפי ילדי תימן, מרוקו ועירק בידי ממסד הרשע של המדינה, על מנת לעשות בהם שמד רוחני ולהעבירם על דתם ויהדותם. המדינה כמובן הכחישה את התרחשותו של הפשע הנתעב ובמשך עשרות שנים הציגה את כל מי שמחה כנגדו ופעל לחשיפתו כהוזה ומעורער בנפשו. רק בשנה האחרונה הסירה הממשלה את החיסיון והתירה לכלי התקשורת לדווח את מה שכבר דיווח לנו הרבי בשעת מעשה.

לפני יובל, במלחמת ששת הימים, נוכח העולם כולו איזו 'מהדורת חדשות' התגשמה בדיוק מושלם – זו ששודרה במקלטי הרדיו ובעיתונות הארץ והעולם שחזתה אסון וחורבן נורא, או זו ששודרה מרמקול ה'פאראד' בשדירת איסטערן פארקויי שניבאה נצחון ניסי ומופלא לעם ישראל.

מיד אחרי המלחמה, חשף הרבי את מחדלי שחרור ירושלים והעיר העתיקה והתריע מפני כוונת הממשלה לסגת מכל השטחים ח"ו… שוב חלפו עשרות שנים עד לחשיפת הפרוטוקולים והמסמכים החסויים שהוכיחו עד כמה דייקו שיחותיו של הרבי בשרטוט המציאות האמיתית, שהועלמה וצונזרה מתודעת הציבור.

עם חתימתם של הסכמי הכניעה ומסירת השטחים – צהלו מהדורות החדשות על תחילתו של עידן ה"שלום" המופלא והאוטופי במזרח-התיכון החדש. רק זעקותיו של הרבי הדהדו והתריעו מפני הסכנה המתקרבת. גם הפעם חלפו שנים עד שהמציאות האכזרית והמדממת, שנחזתה מראש – התעדכנה בדיווחי כלי התקשורת.

ובליל שישי ב' שבט תנש"א, כאשר נחרדו התמימים ב-770 לשמע הידיעה שדווחה מסוכנות הידיעות האמריקאית על מתקפת טילים שפגעה בערי ישראל וגרמה להרוגים ופצועים רבים – מיהר המשפיע ר'יצחק שפרינגר להרגיעם, בשאלה הרטורית הפשוטה: למי אתם מאמינים, לרבי או לרדיו?… כעבור כמה שעות כבר התנצלה סוכנות הידיעות על הדיווח השגוי והמוטעה.

למחרת בליל שבת, שוב נשמעה האזעקה וניתן האות 'נחש צפע', ברדיו שודרה ההודעה "עקב מתקפת טילים הציבור מתבקש להיכנס למקלטים", אבל החסידים בקריית חב"ד בצפת העדיפו להישמע להודעה ששודרה במברק הטרי שהגיע מהרבי "וביום שמחתכם אלו השבתות". קולות האזעקה השתלבו בקול שירתם ובמקום להסתתר במקלטים הם פצחו בריקוד ברחובה של עיר.

3.

שבת קודש ב' תמוז תשנ"ד, מצב נתון: למעלה משנתיים שאיננו זוכים לשמוע שיחות מהרבי וכשבעה חודשים שאיננו זוכים לראות את הרבי, שלושה חודשים אחרי כ"ז אדר השני. בניגוד מוחלט לכל שיקולי הטבע וההיגיון – ממשיכים החסידים להאמין ולדבוק בדברי הרבי ובפרט בשירת והכרזת 'יחי אדוננו' אותה עודד הרבי במסירות נפש בכל ההזדמנויות האחרונות שזכינו לראותו.

בניגוד מוחלט לכל שיקולי הטבע וההיגיון – ממשיכים החסידים לפרסם קבל עם ועולם כי הרבי שליט"א מליובאוויטש הוא הוא מלך המשיח שיבוא ויגאלנו בקרוב ממש. הכרזת 'יחי אדוננו' מתנוססת בגאון בשער שבועון 'כפר חב"ד', שלטי 'ברוך הבא' ו'יחי' מאירים ממרפסות הבתים וגגות הרכבים החב"דיים, לכל חסיד ברור: זהו המסר שלנו והוא לא ישתנה, עד להתגלות המלאה והמושלמת.

מוצאי שבת קודש ג' תמוז תשנ"ד: בא שטן וערבב את העולם וכו'… כמה שעות לאחר מכן ממריא מנתב"ג מטוס עמוס (ברובו) בחסידים, בדרכם אל הרבי. במהלך הטיסה, נשמעים במערכת הכריזה של המטוס דבריו של אחד הנוסעים, רב מכובד שאיננו חסיד, שנשא דברים שנראו לו מתאימים למצב כפי שהצטייר אצלו.

מיד בתום דבריו, קם החסיד ר' בצלאל קופצ'יק שיחי', ניגש בסערה לאחראי הטיסה, ביקש את הרמקול ואמר: כחסידים, חונכנו שב'חדשות' המתרחשות מידי יום ביומו – איננו מתעדכנים חלילה מהנכתב בעיתונים ומהמשודר ברדיו ובטלוויזיה, אלא משיחותיו של הרבי בהם הוא מבאר את עניינו של היום הנוכחי.

בעמדנו כעת ביום ג' בתמוז, הרי ברור לכולנו כי ה'חדשות' היומיות הם רק אלו המדווחות לנו בשיחותיו של הרבי אודות היום, בהם נקבע כי יום זה הוא ה'אתחלתא דגאולה' אשר בו התבטל גזר הדין של היפך-החיים רח"ל על הרבי הריי"צ. נמצא כי עניינו של ג' תמוז הוא – יום בו נשיא הדור יוצא ממצב וקטרוג של היפך-החיים, למצב של חיים. כך קבע הרבי.

מכיוון שכך, סיים ר' בצלאל את דבריו, לגמרי לא מובן כיצד דווקא כאשר טסים חסידים אל הרבי – באים ומשמיעים בפניהם 'חדשות' שמקורם בנכתב בעיתונים ובמשודר ברדיו ובטלוויזיה, שתוכנם מנוגד והפוך לחלוטין מהמציאות בשטח, כפי שנקבעה בשיחותיו של הרבי ליום זה.

לאחר מכן הסתובב ר' בצלאל במטוס יחד עם ידידו הרה"ח דוד נחשון שיחי' וחילק 'לחיים' בין החסידים, היו מי שלקחו, היו מי שסירבו והיה גם מי שהחל לצעוק הייתכן לחלק כעת 'לחיים'? ר' בצלאל השיב לו בשאלה: את מנת האוכל שהוגשה לך אכלת? וגם על ה'קומפוט' שבתוכה לא וויתרת, נכון? אז תאמין לי שה'לחיים' הזה הרבה פחות טעים…

ר' בצלאל המשיך בין מושבי המטוס והגיע למקום בו ישב משפיעו האישי, החסיד ר' מענדל פוטרפס ע"ה, הוא התיישב לצדו וביקש לשמוע את דעתו ותגובתו על הדברים שאמר. ר' מענדל השיב לו "קופצי'ק, ביסטו גירעכט, אבער וואו איז די קרעכץ? [אתה צודק, אבל איפה ה'אנחה'?]…".

4.

"הרב מנחם מענדל שניאורסון איננו נחשב בעיני חסידיו רק לצדיק גדול, או למורה מחונן, או לאיש הלכה רחב ידע. הם אפילו אינם מאמינים כי יש להם 'חזקה' על הרבי יותר מלכל יהודי, או אפילו לכל גוי. מבחינת אמונתם הפשוטה, היומיומית, המתמדת של חסידי חב"ד: הרבי מלובביץ' הוא המלך בשר ודם לו מסר הבורא את השלטון בעולם. לא בעתיד לבוא, אלא היום ממש, ברגעים אלה.

הוא מתהלך בספירות הבלתי נתפסות שבין העולם הפיסי למטאפיסי, לא כאינלקטואל גדול האחוז בשרעפים ואיננו שם לב לעניינים הגשמיים, אלא ברגליו ממש הוא מהלך בין פתח גן עדן לחדרו שבלב קראון הייטס". (מתוך תיאורם של צמד עיתונאים שסיקרו את הנעשה בליובאוויטש וב-770 בשנים תשנ"ג-ד).

בג' תמוז תשנ"ד שוב הועמדו החסידים למבחן ההבדלה בין (שיחות) הקודש ל'fake-news' [חדשות מזויפות]. מול מהדורות החדשות ודיווחי העיתונות ששידרו כי "זה האיש משה לא ידענו מה היה לו" – נדרשו החסידים לדבוק ולהיאחז בדברי הרבי שליט"א בש"פ האזינו תש"נ "שבימינו אלה . . ישנה מציאותו של משה – גואל ראשון הוא גואל אחרון – נשמה בגוף באופן נצחי".

מאז ועד היום, עם כל יום שחולף ועל-אחת-כמה-וכמה עם כל שנה שחולפת, רח"ל היל"ת – האמונה זקוקה לריענון וחיזוק, כפי שלמדנו בפרק מ"ב בתניא "אמונה שהוא לשון רגילות שמרגיל האדם את עצמו כמו אומן המאמן ידיו".

תחנת ריענון מומלצת ביותר היא "עצרת גאולה ומשיח" המתקיימת בג' תמוז מידי שנה, בארגון "האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה". העצרת הזו, שב"ה זכיתי להשתתף בה כבר מילדותי – מרוממת את הנפש, מחזקת את האמונה הפשוטה והביטחון המוחלט בדברי הנביא ומזרימה חיות מחודשת לביצוע עבודת השליחות לקבלת פני משיח.

אם ח"ו תתעכב ההתגלות עד אז, בואו גם אתם ביום שלישי בערב לרחבת האמפי' בבת-ים. יחד נתוועד, ננגן, נתעורר ונרקוד. נמלא את המצברים הרוחניים באמונה, שמחה וביטחון ונמלא את המצברים הגשמיים באביזרי פרסום ובחומרי הפצה והסברה, ונצא בכוחות רעננים – לכבוש את העולם במלכותו של הרבי מלך המשיח שליט"א.

לתגובות הערות והארות: mf7709@gmail.com \ 053-820-6628