תוכן והגהה: הרב שלמה רייניץ – מנחה הקורס ׳מנהיגות בחינוך׳ שיטת חינוך במשנת חב"ד.
עריכה: מכון ליב"ה.
שאלה:
הילד שלנו בן שלוש, עם הרבה אנרגיות. הוא פעיל, רגיל לזרוק דברים, רץ, קופץ וכו'. לאחרונה, כבר פעם שניה הוא זרק בגן כדור על השעון ושבר אותו. מה צריך לעשות עם הילד? איך להגיב לו? איך אני ניגש אליו?
תשובה:
ראשית, זה טוב שאתם לוקחים את זה בצורה פשוטה ובריאה. אכן ילד פעיל הוא ילד בריא. מקרה זה משדר לנו, שהילד זקוק לגבולות. נצטרך להתאמץ על זה ולהשקיע יותר, דוקא בגלל שהוא פעיל. מה זה אומר לפועל?
1] נקרא לו בקריאה של חיבה, וניקח אותו לשיחה שקטה.
2] כדאי להגיש לו מאכל או משקה טעים, שיעשה ברכה וכדי שיכנס לשיחה עם תחושה ברורה שהוא אהוב.
3] כשנראה שהוא קשוב, נאמר לו: "רציתי לדבר איתך על משהו חשוב. הגננת סיפרה לי שהיום היה … כך וכך. דבר כזה אסור שיקרה! התכוונת לשבור את השעון? .. אבל זה מה שקרה, וזה לא בסדר."
ההנחתה הזאת, צריכה להיות מאוד חדה וברורה. אנחנו לא מדברים איתו בלשון של בקשה, אלא בצורה חדה ותקיפה.
4] ואז נמשיך ונאמר: "אתה מבין שזה אסור? תשמור על עצמך לא לזרוק דברים?" סביר שהוא יענה; 'כן'. ואז נענה לו: "יופי, אני שמח שכך אתה אומר. אתה יכול ללכת."
שיחה זו, מראה לילד שאנחנו יודעים מהמקרה שקרה, ומבהירה לו שהדבר הזה לא בסדר.
ואז נרוויח כאן שני דברים; א) הילד מבין שיש כאן גבול שאותו הוא לא יוכל לחצות. ב) יש כאן בעל סמכות, שהוא צריך להיות ממושמע אליו.
ברגע שהילד מבין שזה מעשה אסור, ניתן לומר כי מיצינו את הפגישה. הילד קלט את הנקודה.
שאלה:
אם הילד חוזר על המעשה, למרות ששוחחנו איתו, מה נעשה אז?
תשובה:
סביר שזה מה שיקרה. כאשר הדבר חוזר על עצמו, זה סימן שבפעם אחת לא פותרים את הבעיה, אלא יש כאן תהליך. זה אומר שעדיין לא הופנם הכלל שאמרנו לו. לכן, נצטרך לפעול בצורה מוחשית יותר.
לפועל זה אומר כך:
1] ניצור תגובה לכלל ונאמר לו, שאם הוא יתנהג בצורה לא מתאימה, הוא לא יוכל להמשיך להיות באותו המקום או עם אותם חברים והוא יצטרך להיות מורחק מהחברים או מהמקום.
2] לאחר שהילד יעבור על הכלל, נצטרך ליישם את מה שאמרנו. ניקח אותו לצד החדר ונורה לו להישאר שם לחשוב עם עצמו, עד… שהוא יחליט בעצמו שהוא לא יחזור יותר על ההנהגה הלא מתאימה שנהג.
3] כעת, הילד יחווה באופן מוחשי את הרצינות בדברים שנאמרו. סביר להניח שתוך זמן קצר הוא יחליט ויאמר שהוא יותר לא יתנהג כך. כשנשמע זאת ממנו, מיד נשחרר אותו, והוא יכול להמשיך לשחק.
4] עבר זמן, והוא שוב עבר על הכלל. נוציא אותו שוב מפינת המשחקים וניקח אותו לצד החדר. יתכן שזה יחזור על עצמו כמה פעמים.
החובה שלנו היא להקפיד על ביצוע הדברים באופן עיקבי ומסודר, ׳יתהפך העולם׳ זה מה שיהיה (אפילו אם נאלץ להיות לידו בזמן שהוא מורחק או להחזיק בו באם הוא משתולל מזעם).
חשוב שנבין ונפנים את תמצית הענין:
העיקביות באמירה ובתגובה שלנו, היא זאת שיוצרת את העוצמה של הדברים.
לשנות באמת דפוס התנהגות של ילד, זה לא בא ברגע, יש כאן תהליך. ללא עיקביות, התהליך ייפגם ולא יצלח.
תהליך לוקח זמן, אך לאט לאט הכללים יופנמו יותר ויותר וההנהגה תשתנה.
לכן, אין מה להיבהל מפריצת הגבול שוב ושוב. באם עובדים באופן הנכון, הכשלון הוא חלק מהתהליך (על דרך מאמר חז"ל ׳אין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן נכשל בהם תחילה׳).
דבר נוסף חשוב לא פחות: יש לתת לו את הזמן והמקום המתאים בו הוא יוכל לפרוק את האנרגיות. צניקח אותו למקום ששם הוא יוכל להיות פעיל מאוד, וזה יתן מענה לסגנון ה'פעיל' שלו וישחרר אותו.
מנהיגות בחינוך – קורס אינטרנטי מקיף ופרקטי בחינוך הילדים . היכנסו לקישור כעת והירשמו:
http://tinyurl.com/l5xck5g
לפרטים נוספים ניתן ליצור קשר; 0523977054