-
מאיפה בא לנו הרעיון הזה שכל כך חשוב ונחוץ לגלות את זהותו המפורשת של נשיא הדור וה'אתפשטותא דמשה' אשר הוא הוא מלך המשיח? מהשיחה שנאמרה השבוע לפני 57 שנים • בפרסום הנבואה, לא לשכוח להוסיף את מה שחסידים מוסיפים • טורו של משיח פרידמן באדיבות שבועון חב"ד העולמי 'בית משיח' • לקריאה
ארכיוןchabadinfo editor|ז׳ בסיון ה׳תשע״ז1. למען האמת, הכל התחיל משם, מהמאמר הראשון 'באתי לגני' – בו הונחו יסודותיו של הדור השביעי, עליו הוטלה המשימה הגורלית וההיסטורית: לגמור המשכת עיקר שכינה ובתחתונים דווקא. כל בר-דעת ומבין עניין – קולט היטב מהו התפקיד והתואר שנועד לנשיא הדור הנכנס, המחולל ומוביל את המהפכה הזו.
אך הרבי לא מסתפק וסומך על קליטת המובן מאליו מתוכן המאמר בכללותו. את מאמר קבלת הנשיאות בוחר הרבי לסיים (והכל הולך אחר החיתום) במילים המפורשות "והוא יגאלנו". אלו לא רק המילים שחתמו את המאמר, אלו המילים שפתחו בסערה את דור השביעי.
סיפר בזמנו החסיד ר' משה סלונים ע"ה: "זכורני בשנת תשי"ט, עבדנו אז ברישום ילדים לבית ספר של ה"רשת". הייתי בקרית גת ועבדתי יומם ולילה. ביום שישי כשנסעתי בחזרה לישיבה בכפר חב"ד, פגש אותי ר' זלמן אבלסקי והחל לעוררני על כך שהרבי הוא משיח. אמרתי לו: "עזוב אותי, היום צריך לעסוק בלימוד תורה ובעבודת התפילה. מה זה משנה מי משיח?!"
אבל ר' זלמן נדבק אלי ושאל: "על סמך מה אתה אומר את זה? יש לך מקור לדבריך או שאתה אומר זאת על דעת עצמך?" והמשיך: "ראית את המאמר הראשון של הרבי שליט"א? למדת אותו פעם?" דבריו פעלו עלי וכשהגעתי לישיבה ישבתי ללמוד את המאמר הראשון ואורו עיני. מאז נדבקתי למאמר ועסקתי בו במשך כמה שבועות, אות באות. עד היום אני זוכר שם כל מלה והכל בגלל אותה השתקעות והתרגשות בתשי"ט".
שנה לאחר מכן, בהתוועדות שבת פרשת נשא, ט' סיון תש"כ (כקביעות שנה זו) זכינו לשמוע מהרבי ביאור נפלא ומאלף, אודות חשיבות ונחיצות גילוי זהותו המפורשת של נשיא הדור וה'אתפשטותא דמשה' אשר הוא הוא מלך המשיח. וזה לשונו הקדוש (כפי שנדפס בספר "שיחות קודש בענייני גאולה ומשיח", עמ' 277):
2. "בהתוועדות יום א' דחג השבועות ה'תש"ד (בסעודה) סיפר כ"ק מו"ח אדמו"ר: אחרי הפעמים הראשונות שאדמו"ר הזקן בא ממעזריטש, ונודע שהוא משתייך לעדת החסידים, הורידו המתנגדים בוויטבסק את חמיו ממינוי הכבוד שהיה לו שם ("אויס בעל דעה אין שטאָט"). ומובן, שהרדיפות על אדמו"ר הזקן היו גדולות ביותר.
אף-על-פי-כן, היה לאדמו"ר הזקן מנין אנשים שמקושרים אליו . . בין מנין זה הי' ר' שלמה "לעקאח מאכער" . . ר' שלמה סיפר, שבשנת תקל"א – היינו עוד בחיי המגיד – התוועד אדמו"ר הזקן עם המקושרים שלו בשלשת ימי הגבלה, ודיבר בענין שאמר הקב"ה למשה רבינו בשלשת ימי הגבלה: "הנה אנכי בא אליך בעב הענן וגו' וגם בך יאמינו לעולם".
ושאל אדמו"ר הזקן: הרי לכאורה זה נראה כשוחד, שבגלל שמשה עשה את עבודתו להביא את בני ישראל להר סיני, מבטיח לו הקב"ה "וגם בך יאמינו לעולם"?
והביא אדמו"ר הזקן את פירוש האבן עזרא, שעד אז היו אצל מספר יהודים ספיקות בענין הנבואה, וע"כ היתה ההבטחה ד"וגם בך יאמינו לעולם". ומסביר האבן העזרא, שאין לטעון ממה שנאמר קודם לכן "ויאמינו בה' ובמשה עבדו", מכיון שבתחילת הפסוק לא נכתב "וירא כל ישראל" אלא רק "וירא ישראל", כלומר, שהי' חלק שעדיין לא האמין.
אך הרמב"ן חולק על האבן עזרא ואומר ש"איננו נכון, כי זרע אברהם לא יסתפקו בנבואה כי האמינו בה מאבותם", ואיך אפשר לומר שאצל בני ישראל היו ספיקות באמונה בענין הנבואה? ולכן לומד הרמב"ן פשט אחר בזה.
אדמו"ר הזקן הצדיק את דעת האבן עזרא, וביאר (במענה לשאלת הרמב"ן) שאמנם כל בני ישראל האמינו בעצם ענין הנבואה, אלא שהיו להם ספיקות האם משה הוא הנביא – ובלשון כ"ק מו"ח אדמו"ר: "אויב דער איז דער" [האם זה הוא] – וע"כ היתה ההבטחה ד"וגם בך יאמינו לעולם".
וסיים אדמו"ר הזקן: הרי כולם מאמינים שישנו רבי, אלא צריכים לדעת שהרבי הי' הבעש"ט ובדור זה הרבי הוא המגיד.
מובא בזהר ש"אתפשטותא דמשה בכל דרא ודרא". וככל הענינים – גם ענין זה ישנו בנגלה: מובא במדרש "אין לך דור שאין בו כמשה וכהאבות", ואם-כן, הרי זה דבר הפשוט אצל כל היהודים המאמינים בדברי חז"ל שכך הוא, רק השאלה היא: "ווער איז ווער" [מי הוא מי]? והרי זה דבר הפשוט שבדורו של הבעש"ט הי' הבעש"ט ("אתפשטותא דמשה"), אח"כ המגיד, אדמו"ר הזקן וכו' עד שבדורנו זה הרבי הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר.
ובאם אז הי' זה דבר הפשוט – וכפי שהרבי אמר כשסיפר את המעשה: שזו דרישת-שלום מלפני 175 שנה לערך – עאכו"כ כעתשבודאי זהו דבר הפשוט ("ווער איז ווער") וכו'".
3. "כאשר הרבי פירסם את ה'קול-קורא' אודות "לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה", הפיצו אז החסידים את ה'קול-קורא' והוסיפו שזה "הוא הוא"… הגיע מישהו בטענה אל אחד ה"גוטע אידן" מפולין: היתכן?! איך מרשים לחסידים לפרסם את ה'קול-קורא', ועוד עם הוספה כזאת?
ענה לו ה"גוטער איד": הבה נתבונן, אנו הרי מאמינים "בכל יום שיבוא" – ישנם כאלו שאומרים את ה"אני מאמין" בדיבור וישנם היוצאים ידי-חובה במחשבה בלבד – וא"כ הרי משיח נמצא כבר; וכאשר אתה יודע בעצמך שאינך המשיח ואני יודע בעצמי שאינני המשיח, ומישהו הרי צריך להיות – מה איכפת לך שזה הוא ("וואָס אַרט דיר אַז דאָס איז ער")?!
וכמו-כן בענין הנ"ל: רבי ישנו – שהרי כך נאמר בזהר ובמדרש הנ"ל, והיות שאין במי לתלות זאת, אזי כאשר עולה השאלה: "ווער איז ווער"? הרי התשובה הפשוטה היא: "דער איז דער" [= הוא הוא…]!" – בתחילה הי' הבעש"ט, אח"כ המגיד, אדמו"ר הזקן וכו' עד לכ"ק מו"ח אדמו"ר".
כעבור חמש שנים, בחודש סיון תשכ"ה החל משפיענו החסיד ר' אברהם פאריז בהפצת הכרוזים הידועים "קול מבשר מבשר ואומר" שהודיעו לעם ישראל "בשמחה רבה יכולים אנו לבשר לכם, כי הנה המלך המשיח שאנו מחכים עליו שנים כה רבות, הנה ברוך השם הוא כבר נמצא עתה כאן אתנו. הנה הוא הרבי הקדוש מליובאוויטש . . כתובתו . . הוא אינו צריך את בחירתנו מפני שבו בחר השם"
בהמשך הכרוז נכתב "כל אחד ואחד מהגדולים שבגדולים מישראל ואפילו אחד כזה שאינו משומרי המצוות מעשיות, יכול ומוכרח להתקשר איתו ע"י מכתבים בשביל טובתו הפרטית בענייני הצטרכותו ועי"ז יראה אח"כ בעצמו עניני פלאי". כרוז זה, לצד המכתב עם התכנית לפרסומו, נשלחו מראש לרבי שליט"א, שאישר את קבלת המכתב. רק אחרי תלונות אנ"ש, נשלח מברק ממזכירות הרבי שהורה להפסיק את הפצת הכרוזים ולאסוף ולשלוח את הנותרים.
נכדו של ר' אברהם, הרה"ח לוי פאריז, סיפר לי כי בהמשך לאותו מברק, הגיע מכתב מהרבי, בו נאמר כי עדיין לא הגיע הזמן לפרסום כזה. כלומר, ה"ווטו" שהטיל הרבי על הפרסום הינו זמני בלבד.
4. ככל הנראה, ה"ווטו" הזה בא אל קיצו ב"שנה שמלך המשיח נגלה בה" – תנש"א. הסימנים המקדימים לקץ ניכרו כבר משיחת שמחת תורה תשמ"ו, בה הבהיר הרבי "לא תהיה לי שום תרעומת ("איך וועל ניט האבן קיין פאריבל") אם יפרשו "משיח" כפשוטו, משיח צדקנו, מכיון שכן הוא האמת – שנשיא הדור הוא משיח שבדור" וביטויים נוספים בשיחות השנים הבאות.
אבל כשמגיעה השנה עליה מעיד הרבי, בדבר מלכות השבוע: "שנה זו – שנת ה'תנש"א, שסימנה מרומז בפסוק "תנשא מלכותו" (דקאי על דוד ושלמה, שמלך המשיח הוא מזרעם) בכל העולם כולו, והר"ת שלה "הי' תהי' שנת אראנו נפלאות", "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" – מתחיל מה"נפלאות" שכבר ראו (נוסף על אלה שיראו בעתיד, "אראנו") בפועל ובגלוי לעיני כל העמים בשנה זו, שבהם נתקיימו דברי הילקוט שמעוני: "שנה שמלך המשיח נגלה בו כל מלכיות אומות העולם מתגרים זה בזה, מלך פרס כו' מלך ערבי כו', ואומר להם (הקב"ה לישראל) בני אל תתיראו, כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם . . הגיע זמן גאולתכם", ומאז (ובפרט בחודש ניסן, חודש הגאולה) עומדים כבר "בשעה שמלך המשיח בא ("הנה זה בא") . . ומשמיע להם לישראל ואומר ענוים הגיע זמן גאולתכם".
כשמגיעה שנה כזו, כל בר-דעת ומבין עניין – קולט שבעידן של "נגלה בה" אין עוד טעם לנסות להסתיר… "לחיות עם הזמן" זו דרישה בסיסית מכל חסיד, הרלוונטית במיוחד בתחום זה. פשוט להתעדכן, לא להיתקע מאחור.
ובהשראת התוועדות ש"פ נשא תש"כ שהובאה לעיל: כאשר הרבי שליט"א מפרסם את ה"קול קורא" של דורנו, בנבואתו העיקרית "לאלתר לגאולה ותיכף ומיד ממש הנה זה משיח בא" – נפרסם את הנבואה לכל אנשי הדור, ולא נשכח להוסיף את מה שחסידים מוסיפים…
לתגובות הערות והארות: mf7709@gmail.com \ 053-820-6628
תגיות: משיח פרידמן
כתבות נוספות שיעניינו אותך: