-
ר' מענדל ורעייתו התווכחו בריתחא דאורייתא. לרגע הם היו נראים כמו חברותא בזאל של ישיבה גדולה. הוא זכר היטב את ההלכה. אמנם לא הצליח לזכור במדוייק היכן ומתי למד את הסעיף הספציפי, אבל לא היה לו ספק שכך צריך לעשות. החיים היו יכולים להמשיך כסדרם לולי זכרה רבניתו נאוות ביתו את ההיפך הגמור • טורו השבועי של שניאור חביב באדיבות 'בית משיח' • לקריאה
חב"ד אינפו|י״ג באלול ה׳תשע״ושניאור חביב, בית משיח
1.
אלול תשע"ה.
ר' מענדל ורעייתו התווכחו בריתחא דאורייתא. לרגע הם היו נראים כמו חברותא בזאל של ישיבה גדולה. הוא זכר היטב את ההלכה. אמנם לא הצליח לזכור במדוייק היכן ומתי למד את הסעיף הספציפי, אבל לא היה לו ספק שכך צריך לעשות. החיים היו יכולים להמשיך כסדרם לולי זכרה רבניתו נאוות ביתו את ההיפך הגמור.
היא לעומתו, זכרה היטב את השיעור בסמינר בו עלתה השאלה ואת פסיקתו הברורה של הרב שהייתה כמובן שונה לחלוטין מזו של בעלה. וכיון שתלמידה חכמה הייתה הרבנית, ולמרות שקטלה כיני בנותיה, לא הייתה קוטלת קנים, המשיכה לעמוד על דעתה בתוקף.
בטחונה הגמור ערער במעט את בטחונו של בעלה שהציע מיד את הפשרה האולטימטיבית – נשאל רב.
ליתר ביטחון, נהג ר' מענדל כמנהג גובראין יהודאין ועשה שאלת חכם בכמה קבוצות בהם חברים אברכים חשובים יודעי ספר כמותו. שאלתו המרתקת עוררה דיונים הלכתיים סוערים, הדעות נטו לכאן ולכאן אך ככל שרבו הדעות, הלכה התרחקה ההכרעה ולבסוף סוכם פה אחד – צריך לשאול רב.
חשב ר' מענדל למי יתקשר? זו לא שאלה מידית. מעניינת ללא ספק, אבל קצת תיאורטית וטיפה מורכבת. את הרבנים הגדולים לא רצה להטריד. ידע כי עסוקים הם מאוד בענייניהם. שמו של רב צעיר ותלמיד חכם עלה בראשו. רעיון טוב. את הטלפון השיג במהירות וחייג. 'הלו' נשמע קול צעקני שמאחוריו רעשי מחרישי אזניים. הלו? הרב? כן! שלום הרב, רציתי בבקשה לשאול האם.. מה? אני לא שומע! תחזור שוב.. רציתי בבקשה לשאול.. מצטער, אני לא יכול לשמוע עכשיו, זה דחוף? לא. אז תתקשר בבקשה בערב הביתה, אני לא שומע כלום. טוב? תודה! ניתוק.
ר' מנחם ורעייתו היו חדשים בקהילה החב"דית אליה עברו והחליט למרות אי-הנעימות להתקשר לרב הקהילה. גם את מספרו השיג במהירות בקבוצה הנכונה, 'אבל לרב אין מסרונים' כתב לו משהו, צריך להתקשר אליו.
שוב התלבטות. לך תדע איפה אני תופס את הרב, חשב מענדל, הוא ידע שהרב עסוק בשיעורים לתלמידים ובענייני הקהילה השוטפים. האם זה מתאים עכשיו? האם כדאי להאריך או שאולי לקצר, אבל אז יתכן ולא ירד לסוף דעתי. האם להציג את עצמי או לא? אני לא יודע האם הוא מכיר אותי. נכון שאני כבר כמה שבועות מתפלל אצלו בבית הכנסת והוא אפילו הנהן לי בראשו השבת. אבל לא בטוח שהוא יודע את השם שלי, הרי אף פעם לא עשית איתו ממש היכרות רשמית.
מצד שני, עכשיו זה הזמן להיכרות? מה אני אסביר לו שאני הג'ינג'י החדש עם הזקן הארוך שיושב בספסל השלישי מצד ימין של הכניסה. ואולי הוא בכלל באמצע שיעור והוא יהיה קצר-רוח?
המחשבות המשיכו להתרוצץ בראשו של ר' מענדל בעוד אצבעותיו מחייגות את מספרו של הרב. אנחת רווחה. ברוך ה' כל הספקות שלך נפתרו. המנוי אינו זמין כעת.
אך אנחת רווחה היא רק אשליה, אופוריה רגעית. שכן הבעיה לא נפתרה והיא ממשיכה לבעור כל זמן שלא נתקבלה תשובה מניחה את הדעת.
ר' מענדל מנסה במהירות לאתר מספר של רב אחר. שלשה צלצולים ו'שלום' עמוק וברור נשמע מעבר לקו. סוף סוף מישהו עונה, חושב מנחם. שלום הרב, הוא ממהר לענות. רציתי בבקשה לשאול האם.. אבל הרב לא מקשיב וממשיך לדבר, מתעלם לגמרי מנוכחותו של ר' מענדל.
ר' מענדל משתתק. הוא מספיק לשמוע את המילים נא להתקשר בין השעות ארבע לרבע וחצי אחר הצהריים למקרים דחופים ניתן לפנות.. הוא כבר לא מקשיב. זה לא מקרה דחוף. הוא כבר יחכה לרב בבית הכנסת בין מנחה למעריב, אולי יצליח לתפוס איתו איזה רגע שיהפוך לשיחה בלימוד.
הרב נכנס לבית הכנסת כשכבר התחילו אשרי. ר' מענדל המתין לסוף התפילה, אבל באמצע הקדיש האחרון הגיע יורם מתקרב טרי והחל לשאול משהו. הרב סימן לו ביד להמתין, ומיד אחר התפילה הקשיב בנחת לשאלתו של יורם. הרב החל לענות תוך צעידה מלווה ביורם, לכיוון השולחן בו נמסר השיעור הקבוע שבין מנחה למעריב.
השיעור הסתיים, תפילת ערבית באה אל סיומה ור' מענדל ניגש מהוסס אל הרב המתין מאחוריו לסיום הקדיש כדי לפרוס את שאלתו. לפתע הגיח כמו משום מקום אחד מעסקני הקהילה החשובים. כנראה התייעצות דחופה הקשורה לצרכי ציבור. הרב והעסקן מתלחששים, ור' מענדל תופס צעד לאחור. לא יפה להקשיב לסודות. השניים מסתודדים, יוצאים מבית כנסת מטיילים הלוך ושוב בחצר האחורית של בית הכנסת, הטונים עולים ויורדים. ר' מענדל צופה מרחוק בתנועות הידיים. הזמן חולף, הגברת מתקשרת, הארוחה מתקררת והשאלה? תמתין לפעם אחרת…
2.
אלול תשע"ו
ר' מענדל ורעייתו התווכחו בריתחא דאורייתא. לרגע הם היו נראים כמו חברותא בזאל של ישיבה גדולה. הוא זכר היטב את ההלכה. אמנם לא הצליח לזכור במדוייק היכן ומתי למד את הסעיף הספציפי, אבל לא היה לו ספק שכך צריך לעשות. החיים היו יכולים להמשיך כסדרם לולי זכרה רבניתו נאוות ביתו את ההיפך הגמור.
בטחונה הגמור ערער במעט את בטחונו של בעלה שהציע מיד את הפשרה האולטימטיבית – נשאל רב. ר' מענדל לוקח את הטלפון, מחפש באנשי הקשר 'מוקד הלכה חב"ד', מנסח את השאלה בבהירות ושולח.
5 דקות לאחר מכן מתקבל מסרון חזרה. שם הרב העונה, ותשובה ברורה בליווי הסבר קצר ומנומק.
ובמילה אחת: מהפכה.
***
להצטרפות לאגודת התומכים של מכון הלכה חב"ד לחצו כאן
לתגובות: shneorc@gmail.com
תגיות: אחרון חביב, מכון הלכה חב"ד
כתבות נוספות שיעניינו אותך: