לקראת חינוך: נוער נושר או נוער חוקר?

הרב בועז אהרון, מנהל תלמוד תורה חב"ד גילה

אחת מההתמודדויות הקשות של דורנו בעולם החינוך היא תופעת ה"נוער הנושר" תופעה זו כל כך מכאיבה עד שאין אנו שמים לב שבעצם הגדרתנו את התופעה אנו מחמירים אותה ואף ח"ו שוללים כל תקווה.

הגדרת הנוער המדובר כ"נוער נושר" שגויה מיסודה. השאלת התואר "נושר" מגיעה מעולם הצומח, המדמה את הנוער שהתרחק מדרך אבותיו לעלה שנשר מהעץ, מקור חיותו, ואינו ממשיך בדרכו של העץ לגדול ולפרוח.

הטעות הטראגית בדימוי היא, כאשר עלה נושר, לעולם, אבל לעולם לא יוכל לחזור ולהתחבר לעץ גם אם מאוד ירצה ואף יסייעו בידו. מה שאין כן הנוער המדובר אינו עונה להגדרה זו לחלוטין והראיה שרובה דרובה חוזרים לאחר פרק זמן למקור חוצבם ואף מתחזקים יותר.

על כן, כשלב ראשוני בהתמודדות מול תופעה זו ראוי לאמץ את ההגדרה "נוער חוקר". מתן הגדרה/שם נכון לתופעה הוא חלק אינטגראלי משיקומה, כדכתיב "וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו".

מדוע "נוער חוקר"? ובכן בהתבוננות מעמיקה ואמיתית אנו נזהה נוער מיוחד ביותר, נוער תוסס, גדוש בשמחת חיים, בעל ביטחון עצמי גבוה שהחל את חקירתו על חייו וזהותו האמונית בגיל צעיר מאוד ממה שהורגלנו וזאת עקב חריפותו, שנינותו ורצונו העז לחקר האמת. אם אכן הנוער היה בבחינת נושר חלילה לא היינו שומעים עליו לאחר התנתקותו. לא היינו נתקלים בו משוטט בלילות בקולי קולות ומחפש את תשומת הלב, האהבה וההבנה שלנו – המבוגרים. נער שרוצה בכל ליבו להתנתק מדרך אבותיו לא יחפש עימותים ואף לא תשובות לשאלות שאין לו. כדי להכיר את ה"נוער החוקר" דנן מקרוב ועל מנת לסייע לו ולהשיבו לחיק התורה והמצוות מתוך קירוב לבבות יש להקדים ולהכיר את החלוקה הפנימית לה הם משתייכים ואופי החריגה.

קבוצת המתונים – אלו הנערים שבילדותם שמעו מאתנו המחנכים/ההורים איך וכיצד להתנהג ע"פ תורה ומצוות, כיצד להיות יהודי כשר ומושלם, מה נכון לעשות ומה לא נכון לעשות. מספר שנים הם היו בהאזנה ובתצפית, אספו מידע ואף קיימו בבחינת "כזה ראה וקדש". בשלב מסוים, ללא התראה מוקדמת ובתזמון מוקדם ביחס לחבריהם, הרימו ראש ויצאו לבדוק ולחקור בעצמם האם ישנם דברים בגו כפי שקיבלו מהגדולים או חלילה "לא היו דברים מעולם". שלב זה מתקבל בהפתעה גמורה ובהלם רב אצל המחנכים וההורים ומתורגם כמרידה ועזיבת הדרך ונושאים בליבם כאב עצום על ההשקעה הרבה והתקווה ללכת בדרכי אבות שלא מומשה.

קבוצת הרעשנים – אלו שלא יתנו לך מנוח, כמעט על כל הוראה, הנהגה והנחיה שמקורה מעולם היהדות יקימו קול שאלה וזעקה: למה ככה? מי אמר? אולי אפשר אחרת? למה אצלם זה שונה? ולמה דווקא אני? שאלות משאלות שונות ורבות. אם נתבונן לעומק הנהגתו של הנער נבחין בנער שקודם כל שמע את שיש לנו/ לתורה לומר, רשם זאת בתודעתו אבל לא ממתין ארוכות כדי לבצע את חקירתו שאגב נעשית בדרך ובאופן שאינם נוחים ונעימים לנו אנשי החינוך. הוא מעמת אותנו עם וודאות ואמיתת הדרך כאן ועכשיו.

קבוצת המרדנים – אווו… אלו לפני שיתחילו את חקירתם בעצם העניין האמוני יתחילו לבדוק אותך המחנך עד כמה אתה מאמין ובטוח במה שאתה אומר. עד כמה הם אהובים עליך למרות…  הם יבדקו את סף סבלנותך ואורך רוחך, את אוצר המילים והנהגותיך בעתות לחץ. באם תתייצב נוכחה ובלב שלם אזי שביתה את ליבם וידעו הם שתוכך כברך ויש להם על מי להישען.

אשר על כן הרי לנו "נוער חוקר" כפשוטו. אמנם כן, הם יוצאים לחקר האמת האמונית שלהם, לחקר מקומם בעולם של תורה ומצוות. יש בהם אף סקרנים לטעום מהעולם הגדול אך בסופו של תהליך מי במספר חודשים ומי במספר שנים חוזרים לדרך ישראל סבא ומקימים משפחות יהודיות על טהרת הקודש.

ולכן… סבלנות רבותי, סבלנות. לפום צערא – אגרא!