דבר תורה לפרשת השבוע • הרב יהודה גינזבורג

הרב יהודה גינזבורג

השתתפתי השבוע בהתוועדות יום הולדת של יו"ר חוג הידידים שלנו ר' שלמה קליש, ושמעתי סיפור מיוחד מאוד מהרב חיים יוסף גינזבורג, ראש ישיבת חב"ד ברמת אביב: זה היה בשנת תשמ"ז, שתי חברות טובות בשכונת קראון הייטס שבברוקלין עמדו ושוחחו ביניהם, כשלפתע אחת מהן שמה לב לרכב שחנה לידן ובתוכה הייתה הרבנית חיה מושקא ע"ה, אשתו של הרבי מלך המשיח.

כל החסידים ידעו שהרבנית מעדיפה להסתתר ושלא יראו אותה, והיא ביקשה מהחברה לא להסתכל ולזוז איתה הצידה, ותוך כדי דיבור כבר עזבה את המקום.

אלא שהחברה לא זזה. הרבנית פתחה את החלון והסתכלה עליה, והיא על הרבנית כך במשך דקה תמימה.

הסיפור התברר בדיוק תשעה חודשים לאחר מכן, אותה אישה הייתה עקרה במשך שנים רבות, ובאותו הלילה של סיפורנו היא נפקדה בילד.

כוחה של הרבנית…

*

בפרשת השבוע שלנו, משפטים, נקרא את הברכה "לא תהיה משכלה ועקרה בארצך, את מספר ימיך אמלא", הקב"ה מבטיח שלא יהיו יותר משכלות (אלו שמפילות את התינוק בהריון) ועקרות (שלא נכנסות להריון).

ב'פרשה החסידית' מבאר אדמו"ר הזקן בעל התניא את הפסוקים על פי החסידות, ונותן לנו את הכוח להצליח בחיים.

על פי הקבלה יש ברוחניות ארץ נוספת, שנקראת "ארץ החיים" (כדברי דוד המלך בתהלים "אתהלך לפני ה' בארצות החיים"), וממנה נמשך השפע לעולם הזה.

היא נקראת ארץ, כי בדיוק כמו כאן שכוח הצומח נמצא בארץ וממנה מוציא את הצמחים והפירות, כך למעלה יש את כוח מקור החיים שהוא המצמיח ומשפיע שפע רוחני.

העבודה שלנו היא כדברי הפסוק בפרשה "ועבדתם את ה' אלוקיכם", ששם ה' – (י-ה-ו-ה) שהוא מלשון הויה, הוא יהיה "אלוקיכם", אלוקים מלשון כוח, הכוח שלנו יהיה ממנו יתברך.

לפעמים נדמה שיש לנו אהבה ויראה לה', אלא שהם לא אמיתיות.

אהבה ויראה אמיתית מגיעה מארץ החיים העליונה, כשה' נותן לנו את הכוח והאפשרות לכך, ולא כשאנחנו רוצים.

לפעמים אנחנו מרגישים את עצמנו, מה אנחנו רוצים, איך אנחנו חושבים, והתוצאה העצובה היא – משכלה ועקרה.

או שמתעוררים באהבה ויראה לה' אלא שהם מתפוגגים אחרי זמן או שבכלל לא מגיעים לאהבת ויראת ה'.

הדרך הנכונה היא לעשות את מה שנדרש מאיתנו, למלא את הימים בלבושים של תורה ומצוות כפי שאמר ה' לאברהם "ואברהם זקן בא בימים", שאת כל הימים הוא מילא בתורה ומצוות.

או אז הקב"ה עוזר ומברך אותנו "את מספר ימיך אמלא", הוא יכניס לנו אור ושפע לחיי היום יום שלנו, כפירוש הזוהר על הפסוק "השמים מספרים" – "מאירים כספירים", והשלב הבא "והסירותי מחלה מקרבך", איזה מחלה?

המחלה הראשונה היא מה שגרם הנחש, שהוא גסות הרוח שהכניס בחווה עד שעברה על ציווי ה', ובאמצעות הביטול והעשייה של רצון ה', הוא יסיר מאיתנו את גסות הרוח ונוכל להכיר את עצמנו באמת.

*

השבת האחרונה זכיתי להיות באשקלון ולהתוועד עם הקהילה.

אחד מהחברים שם, יהודי יקר מאוד, סיפר על כל העשייה החשובה שלו בהפצת התורה והיהדות, אבל אמר שהוא עושה "מה שהוא רוצה".

כתגובה לכך שיתפתי אותו במכתבו של הרבי (נדפס באגרות קודש חלק ג'): "יש רבי בישראל ואין הוא נכנס בהגבלות הטבע והרוצה ללכת לבטח דרכו, במסחר, בהנהגת הבית וכו' לא ירים את ידו מבלי לשאול את פי הרבי".

אפשר לרצות להצליח עצמאית, אבל להצליח באמת, זה כשמסורים לרבי ומקבלים את ברכתו.

*

בדיוק כמו האישה שידעה שהפתרון לעקרות שלה זה הברכה מהרבנית, גם אנחנו צריכים להתיישב ולכתוב לרבי.

לבקש ממנו שיברך אותנו וידאג שהחיים שלנו יהיו מוצלחים באמת, מתוך התקשרות לרבי ולרצונו הקדוש, או אז יהיו החיים שלנו מאושרים באמת, חיים של גאולה.

שבת שלום ומבורך וחודש אדר שמח – משנכנס אדר מרבין בשמחה!