כסלו חדש שמעולם לא היה! • הרב שימעלה פיזם

הרב שימעלה פיזם

יש רגעים בלוח השנה שנראים לנו מוכרים. אותו חודש מוכר, אותן פרשיות ואולי אפילו אותן התוועדויות חסידיות.

אכן, זהו אותו י"ט כסלו שזכינו כבר לחגוג עשרות פעמים. אבל השנה – זה לא אותו הדבר. השנה, כסלו תשפ"ו, הוא כסלו חדש לגמרי. זה לא "עוד חודש כסלו", ואפילו לא המשך של השנים הקודמות, אלא "בריאה חדשה", מציאות של כסלו כזה לא הייתה מעולם – מבריאת העולם ועד היום.

וכפי שהרבי מה"מ מלמד אותנו: כשאנו יודעים שהזמן עצמו הוא חדש, איננו יכולים לגשת אליו עם הכוחות וה"אנרגיה" הישנים.

הקב"ה מוריד לעולם בחודש כסלו של השנה אור חדש לגמרי, כזה שלא היה בעולם מעולם. וכשיש אור חדש, נדרשת גם קבלה חדשה. אנחנו צריכים להגיע לכסלו הזה עם חיות מחודשת, עם התלהבות רעננה, עם ידיעה שכל רגע שניתן לנו עכשיו הוא הזדמנות שלא תחזור לעולם.

התחלה חדשה של חיבור מחודש אל הרבי מלך המשיח, אל לימוד ודרכי החסידות, אל מימוש הפוטנציאל של כל אחד מאיתנו בשליחות העכשווית שלנו בדור השביעי.

מה הרבי מבקש מאיתנו?

בכמה הזדמנויות, בשבת בראשית תשי"א ולאחר מכן גם בשנת תשנ"ב, הרבי דיבר שכל חסיד ייקח על עצמו להביא עשרה יהודים, ולקרב אותם אל תורת החסידות, אל ההנהגה החסידית ולהתקשרות לרבי.

זוהי משימה שהרבי הציב כיסוד בעבודה של דורנו.

שכל אחד ואחד יביא עשרה יהודים, עד לי"ט כסלו. עשרה אנשים שילמדו חסידות, שילכו בדרכי החסידות, שיחיו את ההתקשרות לרבי. זוהי המשימה של דור הגאולה. לא צריך להיות "שליח רשמי" כדי לקיים את ההוראה הזו, אלא כל חסיד באשר הוא הינו שליח של הרבי להביא לחסידות עוד עשרה יהודים!

הרבי הקודם אמר שיהודי צריך להתכונן לי"ט כסלו באותה הכנה ממש כמו לראש השנה. בדיוק באותו אופן! זאת אומרת שההכנה צריכה להיות עם חשבון נפש, עם סליחות, עם התרגשות אמיתית, עם החלטות טובות, כי זהו "ראש השנה לחסידות", וכשנכנסים לראש השנה, לא נכנסים "על הדרך". זה דורש הכנה, זה דורש רצינות, זה דורש ה-ת-ח-ד-ש-ו-ת.

הכל עובר ומגיע באמצעות הרבי הנשיא

הרבי אמר על י"ד כסלו: "זהו היום שבו קישרו אותי אתכם ואתכם איתי”. באותו יום, נוצר חיבור נצחי בין עדת החסידים ואנשי הדור לבין הרבי מלך המשיח. ולכן, כשאנחנו מדברים על כסלו, זאת הזדמנות פז לחדש את הקשר והחיבור העמוק הזה.

להביט אל עיניו הקדושות של הרבי ולשאול את עצמנו: כמה אני חי את ההתקשרות שלי לרבי? האם אני פועל כמו שמצופה מחסיד של הרבי? האם אני נושא באחריות האישית שהרבי העניק לי – להביא את הגאולה ולקבל פני משיח בפועל ממש?

ההתקשרות הזו צריכה להיות העוגן שלנו. גם ברמה האישית, גם במשפחה, וגם בקהילה. להיות חסיד בבית, עם האישה והילדים. להיות חסיד בעבודה, ברחוב ובשכונה. להקרין את האור של הרבי מלך המשיח שליט"א בכל מקום במעשה בפועל.

התפילה שמאירה את האמת הפשוטה

ר' נחום סטילרמן, שהיה ילד יהודי בשכונת קראון הייטס בשנות הכ"פים, עבד כנער בחנות המכולת של אביו. הוא היה זה שמביא את המשלוחים לבתים, ביניהם גם לביתם של הרבי והרבנית וגם לבית אמו של הרבי, הרבנית חנה ע"ה.

פעם אחת, מתוך סקרנות ילדותית הוא שאל את הרבנית חנה שאלה פשוטה: "מהי התפילה האהובה ביותר על הרבי?"

הרבנית חייכה, ואמרה שתברר. בשבוע שלאחר מכן, כששוב הגיע עם משלוח, חיכתה לו התשובה: "שאלתי את הרבי. הוא אמר שהתפילה החביבה עליו היא – "מודה אני לפניך, מלך חי וקיים, שהחזרת בי נשמתי בחמלה, רבה אמונתך".

הרבי הסביר בהתוועדות את משמעות התפילה: כשאדם פוקח את עיניו בבוקר, עוד לפני שהוא קם מהמיטה, הוא אומר "מודה אני". הוא מודה לקדוש ברוך הוא על עצם זה שהוא חי. והרבי הוסיף: “הקב"ה נותן לאדם יום נוסף של חיים, מפני שהוא מאמין בו. הוא נותן לו הזדמנות להוכיח שיום אחד נוסף בעולם הזה שווה, שיש לו תכלית, שהוא יהפוך את היום הזה ליום של משמעות ושל פעולה".

מה אנחנו לומדים מזה?

כשאנחנו נמצאים בחודש כסלו השנה, הקב"ה נותן לנו "זמן חדש", לבטא שהוא מאמין בנו מחדש. הוא אומר לנו כביכול: אני נותן לכם את כסלו הזה, כי אני יודע שתוכלו לעשות איתו משהו שלא נעשה אף פעם.

הרבי מאמין בנו, שנוכל לקרב עשרה יהודים, שנוכל להפיץ חסידות בכל מקום, שנוכל להביא את הגאולה! מאמין בעצם הנשמה שלנו, ב"יחידה" שלנו,

זה הזמן לעורר את היסודות. ללמוד חסידות בעומק (ולא רק לקרוא כדי לצאת ידי חובה), לומר בכל בוקר "מודה אני" ולהתכוון לזה באמת. לחיות עם משיח על ידי לימוד והסברת ענינו של משיח. להודות לקדוש ברוך הוא על הזכות לחיות עוד יום שבו נוכל לזרז את ההתגלות. להשפיע בבית, על הילדים ועם הילדים, שכל אחד ואחת ידעו לומר את שנים-עשר הפסוקים ושכל ילד וילדה יחיו את דרכי החסידות ברוח הגאולה כמציאות חיה ותוססת.

כסלו של שליחות, כסלו של התחדשות

כל אחד מאיתנו הוא חלק מכוח המשימה האלוקית שבאמצעותו הרבי משיח צדקנו הופך את העולם לבֵית-דירה לה', מקום של אלוקות. הדרך לשם מתחילה במוּדעוּת הפשוטה הזו: שאם יש לנו יום חדש – הוא ניתן לנו מתוך אמון שהמלך נותן בנו.

אז זהו חודש כסלו החדש, כסלו שמעולם לא היה. נכנסים אליו עם שליחות חדשה, עם אנרגיה חדשה, עם אחריות מחודשת – והמטרה ברורה: להאיר את העולם כולו באור של חסידות, עד לגילוי האור הגדול מכולם – אורו של הרבי מלך המשיח שליט"א בגאולה האמיתית והשלימה.

מסקנה למעשה:

ניקח על עצמנו החלטה מעשית:

כל אחד יבחר עשרה אנשים שאליהם הוא יאיר את אור ההתקשרות לרבי ולימוד החסידות השנה.

כל אחד יקבע זמן קבוע ללימוד תורת החסידות עם עצמו ועם המשפחה.

כל אחד יאמר בכל בוקר “מודה אני” בכוונה אמיתית, בידיעה שהקב"ה מאמין בו היום מחדש.

וכך נזכה, בכסלו הזה, בכסלו החדש שלא היה מעולם, לראות את הרבי מלך המשיח והגאולה בפועל ממש, תיכף ומיד ממש.

גוט יום טוב, לשנה טובה בלימוד החסידות ובדרכי החסידות תכתבו ותחתמו.

לחיים ולברכה! יחי המלך המשיח!

שלכם,

שימעלה

[מקור: שיחת הראשונה בהתוועדות י"ט כסלו תשמ"ו]