שונאים ומתחבקים – כך תתמודדו עם אלה שנגדכם

מידי שנה בחג הגאולה היה אביגדור מגיע לחגיגות של החסידים ומבקש לקבל קצת 'לחיים'… שמעתם עליו? אביגדור היה המלשין שגרם למאסרו של בעל התניא, רבי שניאור זלמן, שנאסר במרכבה שחורה ובמקום של מורדים במלכות.

הוא היה יהודי ואפילו שומר מצוות אך השנאה שלו לחסידות והחסידים העבירה אותו על דעתו.

והתוצאה? החסידים נצחו, הרבי שוחרר, אבל אביגדור ירד מנכסיו ומדעתו ומידי שנה היה מתאסף בחגיגות חג הגאולה י"ט בכסלו ומבקש גם הוא לקבל מהשתייה החריפה…

*

בפרשתנו מסופר על פגישתם של יעקב ועשיו. אחרי עשרות שנים של בריחה מעשיו אחיו שרצה להורגו הוא מחליט להשלים, שולח מתנות ובסוף גם נפגשים ומתחבקים.

לאחר מכן יעקב מעביר את ילדיו את הנהר, ופוגש את האיש, המלאך של עשיו. "ויאבק איש עמו עד עלות השחר", הם רבים כשבסיומם משנה המלאך את שמו מיעקב לישראל "כי שרית עם אלוקים ועם אנשים ותוכל".

על מה המלחמה? ב'פרשה החסידית' מבאר אדמו"ר הזקן בעל התניא ובעל השמחה והגאולה, שמדובר במלחמה של הסטרא-אחרא עם הקדושה, של הרע עם הטוב.

על מה הם נלחמים? הקב"ה קבע בעולם שהחיות תהיה בקדושה, והרע יקבל חיות באמצעות הקדושה.

כפי שראינו בפרשת 'תולדות', שיעקב מקבל את הברכות, ולעשיו נאמר "ואת אחיך תעבוד".

אבל ברע יש חוצפה. ה'קליפה' (כפי שנקרא הרע בלשון הקבלה) והסטרא-אחרא (=צד אחר) רוצים לקבל חיות מהקב"ה בעצמו בלי הקדושה.

על כך נאמר "אם תגביה כנשר… משם אורידך". הרע לא יקבל חיות ישירות מה', אלא רק באמצעות הקדושה, וגם זה על ידי ביטול -'התבטלות' אל הטוב.

*

לכן קראנו בשבוע שעבר שיעקב ביקש לקבל לידיו את הכבשים, ה"עקודים נקודים וברודים" שזה מורה –  ברוחניות – על סדר השפעת השפע האלוקי למטה.

אבל המלאך, השורש של עשיו לא מוותר, הוא מנסה להתחבק עם יעקב ולקבל ממנו חיות מהמידות שלו.

החיבוק נובע מרצון להתחבר רגשית (אם מאהבה, אם מכעס), ולקבל שפע גבוה יותר מאשר רק מה'שאריות'.

אבל "לא יכול לו", המלאך של עשיו לא מצליח "ויגע בכף ירכו", הוא מקבל את השפע רק מהשאריות של עקב הרגליים, שם החיות נמצאת בדרגה נמוכה מאוד, כפי שרואים שקל יותר להכניס את העקב למים חמים מאשר כל אבר אחר כי אין שם כל-כך חיות.

אבל, וזו ההפתעה, "ויאבק איש עמו", המדרש אומר "העלו אבק עד כסא הכבוד". מהו אבק?

בשונה מעפר שמצמיח פירות ירקות ועשבים, האבק הוא השאריות מעץ שנשרף. הוא לא מצמיח ואין בו שום תועלת. משם הסטרא-אחרא מקבלת בדרך כלל.

אבל הפעם, על ידי המריבה, העלו שניהם גם יעקב וגם המלאך אבק עד כסא הכבוד, הם הצליחו לרומם את הדרגה הנמוכה הזו של אבק ולהעלות אותה עד לדרגה הגבוהה ביותר.

וכפי שהמדרש אומר "העלו אבק", גם יעקב קיבל מכך שפע חדש.

*

תוכלו להסתכל במאמר ולהרחיב עוד שעות ארוכות, אבל "המעשה הוא העיקר".

י"ט כסלו מסמל את חג החסידות, את נצחון הרוח על החומר, את נצחון החסידות על העולם שהוא העלם והסתר.

המריבות והמלחמות טומנות בחובן גם טוב, ומביאות לטוב גדול יותר.

כמו שהמאסר והגאולה של י"ט כסלו הביאו להפצת החסידות בקנה מידה גדול עוד יותר בכל העולם כולו, כך אנחנו יכולים וצריכים לראות בכל סיטואציה של מלחמה את הדרך להשיג עוד יותר.

*

בחיפה לצערנו יש מי שבשבועות האחרונים מנסה להלחם בדוכני התפילין בעיר, למנוע מילדים ונערים יקרים לקיים את המצווה ולהתחבר לה'.

ב"ה שרואים גם כאן בחיפה שזה פועל את ההיפך, כל פקח שמגיע לדוכן התפילין לתת דו"ח 'זוכה' להביא לדוכן עוד כמה נערים שיניחו תפילין, והמעשה הרי הוא העיקר…

*

כשנראה בכל סיטואציה מאתגרת את הגאולה שבה, את הטוב הטמון בה, נוכל להגיד שהחסידות הצליחה להשפיע עלינו, לראות את האור האלוקי בכל דבר, ובע"ה שזה יביא את האור האלוקי הגדול ביותר, בגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד ממש.

שבת שלום ומבורך