למי אכפת מה עושים בסדום?

הרב יהודה גינזבורג

בשבוע שעבר השתתפתי באירוע בוטיק שאורגן ע"י קבוצת ידידים למען הפעילות שלנו בחיפה.

אחד מהמוזמנים בחר שלא להגיע, ובהודעה ששלח למארגן אף טען שפעילות חב"ד היא נגד עם ישראל וארץ ישראל.

בתגובה – שלח לו המארגן שאין לו שום מושג מי הם השלוחים בחיפה, ואם רק היה מואיל בטובו להגיע היה רואה את האמת ההפוכה…

*

בפרשת השבוע 'וירא' נקרא על ביקור המלאכים אצל אברהם ועל הולדת יצחק, על השבועה לאבימלך ועקידת יצחק, וגם על הפיכת סדום ועמורה.

וכך אומר ה' לאברהם, כשהוא מספר לו על מעשי סדום ורצונו להשמידה: 'ארדה נא ואראה הכצעקתה הבאה אליי עשו כלה ואם לא – אדעה'.

המפרשים מסבירים ומספרים באריכות על רשעת אנשי סדום, עד ששרפו אישה שעזרה לחברתה הענייה.

זהו פירוש המילה 'כצעקתה' – צעקת אותה האישה.

אבל צריך עדיין להבין את הסגנון 'ארדה נא' – האם הקב"ה צריך לרדת כדי לראות?

*

ב'פרשה החסידית' מבאר זאת בעל התניא כך: לאמיתו של דבר, ה' הוא הטוב המוחלט והוא מעל כל מה שמתרחש כאן בעולם שבו משמשים בערבוביה הטוב והרע.

כדי לדון את העולם הוא צריך כביכול לראות ולשמוע, אלא שיש הבדל בין ראייה (שהיא ירידה, מלמעלה למטה – כפי שהאדם הרואה תמונה מביט קודם בתמונה הכללית ואחר כך יורד לפרטים), לבין שמיעה (שהיא מלמטה למעלה, כפי שהשומע מאזין למילים פרט אחרי פרט ואז מקבל את התמונה המלאה):

ה' רצה לדון אפילו את סדום במידת החסד – השפעה ונתינה (מלמעלה למטה), והדבר נרמז במילים "ארדה נא ואראה".

אך הצעקה הייתה כה גדולה והעוון גדול מנשוא, והיא "באה אלי" – מלמטה למעלה – מידת הדין, הצמצום והגבורה, מה שגרם לגזר הדין הקשה.

*

איך שלא יהיה, מסתבר שאי אפשר לדון בלי לרדת לפרטים, להבין מה בדיוק היה והאם אפשר לזכות במידת החסד או שיש צורך חלילה להפעיל את מידת הדין.

לכל לראש צריך להסתכל בגישה חיובית, ללמד זכות ואז העולם נראה מואר וטוב יותר.

אני בטוח שאם כל אחד ואחת מאיתנו ינסה זאת בעצמו, לדון לכף זכות, לא להביע דעה שלילית בלי שיודעים בדיוק מה קרה – העולם ייראה לנו ובאמת יהיה לעולם מואר, עולם של גאולה אמיתית ושלימה, בביאת הרבי משיח צדקנו בקרוב ממש.

שבת שלום ומבורך