בעל מדריגה: קווים לדמותו של הרב ליפא קליין ע"ה

שניאור זלמן ברגר

השווער הרב ליפא קליין זכה להימנות על משלחת החסידים יוצאי רוסיה, אשר בתשרי תשל"ב נשלחו על ידי הרבי לפוסק הגאון הרב משה פיינשטיין. וכאשר הרב חדקוב מזכיר הרבי, הציג את החסידים בפני הרב פיינשטיין, אמר על השווער: "בעל מדריגה".

השווער בצניעותו אמר לי לא פעם שאינו יודע מה זה בעל מדריגה… אבל כל מי שהיה בסביבתו הקרובה זכה לראות חסיד פנימי, מקושר אמיתי, למדן מופלג, אשר הצניעות היא חלק מאורח חייו.

בחול המועד בהתוועדות לתלמידי ישיבת הבוכרים בקראון הייטס, אמר משפיע הישיבה הרב מענדל גורביץ כי ר' ליפא קליין ידע את התניא בעל פה, תהילים בעל פה…
אוסיף. בשנים האחרונות התפלל ביום חול בישיבת תומכי תמימים-קוזלינר, ולמרות מצב בריאותו וקשיי ניידות, תמיד הגיע להתפלל, וגם השתתף בשיעור תניא בין מנחה לערבית ובדרך כלל האזין למגיד שיעור הרב שלמה פליישמן, ומפעם לפעם, העיר כי בפיסקה מסויימת יש שינוי נוסח בלוח התיקון בסוף ספר התניא. כך בפשטות, ידע לא רק את התניא, אלא גם את לוח התיקון.

השווער הרב ליפא קליין, היה מקושר אמיתי, ללא צלצולים וללא פעמונים. בתקופת טשקנט תחת הדיכוי הקומוניסטי, עבד לפרנסתו בחנות, ובשעות הלילה שקד על העתקת מאמרים ושיחות שהגיעו לטשקנט בעותקים בודדים והוא בסבלנות ודייקנות יצר עותקים לטובת החסידים אשר השתוקקו ללמוד מאמרים ושיחות, אשר עד עתה לא הגיעו אליהם. וכאשר הגיע לעיר, סט ד' חלקים ראשונים של ליקוטי שיחות. ר' ליפא השקיע לילות כימים במשך תקופה, עד אשר הוציא עותק בכתב יד, כדי שיתאפשר לו ללמוד ליקוטי שיחות.

וכאשר הציעו נכבדות עם תבלחט"א רחל בת הרה"ח ר' מרדכי סירוטה, ההצעה נשלחה לרבי ולאחר המתנה של מספר חודשים התקבלה תשובה ועד מהרה נבנה בית חסידי מושתת על מסירות נפש אמיתית ועל אדני ההתקשרות חרף הדיכוי הקומוניסטי.

וכמים הפנים לפנים. הרבי היה מעורב בפעילות העניפה של עסקני חב"ד להוציא את משפחות קליין מברית המועצות ובקיץ תשל"א ר' ליפא ומשפחתו הגרעינית יצאו מברית המועצות ובחודשים הבאים לאחר הוראות ברורות מהרבי, כל משפחות קליין יצאו מברית המועצות.

לקראת חג השבועות משפחת קליין הגיעה לארץ הקודש ובתשרי השווער כבר היה אצל הרבי וזכה להוראות מיוחדות אודות בני המשפחה שנותרו בברית המועצות. זכה להימנות על משלחת החסידים שנסעה על פי הוראות הרבי לפוסק הנודע הרב משה פיינשטיין וגם נאם בכינוס צעירי חב"ד בסוכות ב-770.

ובשנים הבאות, כאשר פרצה מלחמת יום כיפור, ור' ליפא ורעייתו שהו אצל הרבי, והילדים הקטנטנים היו בארץ הקודש, לא שינו תוכניות וכפי הוראת הרבי נשארו עד אחרי החגים ב770.

בחול המועד לא מספידים… ויש עוד הרבה מה לכתוב, על יובל שנים של מסירות אמיתית לחינוך בישיבת הבוכרים, אשר זכה להיות מהמייסדים, רישמית עבד כמזכיר ובפועל היה שותף לניהול למנהל הרב בורקה שיף.

אסיים בסדר הצומות במשך השנים – השווער צם את כל הצומות גם לעת זקנה, ומלבד הצומות הרגילים נהג לצום בימי החתונות של ילדיו וכל נכדיו ונכדותיו, בימי יארצייט וגם בערב ראש חודש אלול, ביום ראשון של סליחות ועוד.

וכל ההנהגה הזו, כמובן היתה בחשאי, כאשר גם חלק מבני המשפחה הקרובים לא ידעו כלל.