הסוד להבאת הגאולה שנחשף • טור אישי מעורר

לוי זלמנוב

ההבטחה של מלך המשיח לבעל שם טוב, בעת עליית נשמתו, הניחה אבן יסוד בעבודת החסידות. 'לכשיפוצו מעיינותיך חוצה'. כשמעיינות החסידות יפוצו במקומות הנמוכים ביותר, תבוא הגאולה. ידוע גם הביאור החסידי, שהפצת החסידות 'חוצה', מתחילה מהחדרתה בהבנה והשגה במוח (לימוד החסידות), והכרה והרגשה בלב (עבודת התפילה), עד להפצת החסידות בכל פינה נידחת בעולם (שליחות).

ישנו פרט לא מפורסם דיו, על המשך התשובה של המשיח לבעל שם טוב (ספר 'כתר שם טוב' בתחילתו): 'בעת שיתפרסם לימודך ויתגלה בעולם ויפוצו מעינותיך חוצה.. ויוכלו גם המה לעשות יחודים ועליות כמוך'. הצטער הבעל שם טוב ובכה על כך, שלפי זה הגאולה תגיע עוד זמן רב (ספר 'תורת שלום' עמוד 113).

אז גילו לו משמיים שלושה יחודים שכל יהודי יכול לעשותם, וכך לייחד יחודים כמוהו, אבל לא ניתנה לו הרשות לגלותם כל חייו. וכך מסיים הבעל שם טוב: 'אך זאת אני מודיעך.. בעת תפילתך ולימודך וכל דיבור ודיבור ומוצא שפתיך תכוין לייחד שם, כי בכל אות ואות יש עולמות ונשמות ואלוקות, ועולים ומתקשרים ומתייחדים זה עם זה'.

במאמר 'לך אמר ליבי' (שהוגה לרגל ג' דסליחות באלול תשמ"ט), מביא הרבי את דברי הבעל שם טוב שבכל מילה בתפילה יש 'עולמות ונשמות ואלוקות' (ואף מציין לאגרת המפורסמת שמצויינת כאן), ומעניק הסבר לדוגמא כיצד להתבונן בתפילה במילים 'בקשו פני'.

ההסבר בכללותו הוא, שלכל מילה בתפילה ישנם שלושה רובדים. 'עולמות' זה מרמז על האלוקות כפי שחודרת בעולמות ('ממלא כל עלמין'), 'נשמות' על האלוקות שלמעלה משייכות לעולם ('סובב'), ו'אלוקות' מרמז על השם שלא בגדר שייכות לבריאה כלל, גם לא בשלילה ('עצמות ומהות').

המסקנה שיוצאת היא אדירה. משיח מבטיח שהגאולה תגיע, לא רק כאשר יפיצו את לימוד החסידות ('השכלה'), אלא כאשר יתבוננו ויפנימו זאת ('עבודה'). שירגישו את האמת האלוקית, כפי שיהיה בגאולה – 'מלאה הארץ דעה את השם'.

ואכן המשפיע הרב מנחם זאב גרינגלאס ע"ה, אמר שיש 'קבלה' במסורת אצל חסידים, שהפירוש ב'לייחד יחודים', הוא להתבונן באריכות התפילה בענייני חסידות של 'ממלא', 'סובב' ו'עצמות'. כי המשמעות של 'יחוד', זה חיבור בין דבר מרומם למציאות תחתונה. וזה קורה בעבודת התפילה, ולכן בכוח כל אחד להביא בתפילתו ל'יחוד' המושלם בגאולה השלימה.