הרב יוסף הרוניין, מגזין 'דרך המלך'
מספרים על גוי שצבע עורו היה ממש שחור, שעמד באמצע הלילה במקום חשוך, לבוש שחור לגמרי וניסה לתפוס טרמפ. אף מכונית לא עצרה. פשוט לא ראו אותו. הוא אפילו כמעט נדרס כמה פעמים.
אחרי שעות, עצר לידו אופנוע ישן שאליו מחוברת סירה (כמו של פעם). נהג האופנוע ראה אותו, עצר ואמר: "תגיד, אתה השתגעת? ככה לעמוד? תעלה מהר!"
הגוי קפץ על ההזדמנות ועלה. כעבור עשר דקות של נסיעה, הביט נהג האופנוע בטרמפיסט שלו וראה איך נענית שאלת הנביא ירמיה "היפוך כושי עורו וגו'" פני הגוי הפכו אדומות לגמרי. "אין לך בושה?" שאל הנהג, "אני עצרתי לך, עזרתי לך אחרי שעות שעמדת על הרגלים וחיכית – ואתה נהיה לי ככה אדום מכעס?"
ענה לו הטרמפיסט: "אני כבר עשר דקות רץ כמו מטורף בכדי להספיק אותך! לסירה של האופנוע שלך אין תחתית!"
כשניגשים ללמוד נושאים עמוקים בתורה ובעיקר בענייני משיח וגאולה, חשוב שתהיה "תחתית לסירה".
כן, זה נכון שהרבי עודד בדורנו את הגישה של "חטוף ואכול חטוף ושתה". אבל בדיוק כמו שלא נלמֵד יהודי שמעולם לא הניח תפילין רק על הכוונות הגבוהות שבמצווה, אלא גם נסביר איך להניח אותם בפועל, כך גם בלימוד ענייני משיח וגאולה.
אפשר וצריך להתרגש מהסבר חסידי עמוק, מהתגלות ה"יחידה הכללית", מהחיבור לעצם הנשמה.
אבל בלי להבין קודם את ההגדרה ההלכתית של משיח, בלי לדעת מה בדיוק תפקידו ברובד הפשוט, קשה להחדיר את האמונה בביאת משיח בצורה פנימית.
וכשלפעמים, קורה לנו שאנחנו מאוד משתדלים להאמין בנושא מסוים, ומתישים את עצמנו, מנסים לרוץ כל כך חזק אבל הענינים לא חודרים אצלנו בפנימיות… כדאי לבדוק, יכול להיות שפשוט חסרה לנו התחתית שעליה הכל עומד
וכמו שמסביר הרבי: משיח הוא לא רעיון מופשט.
משיח זה איש גשמי ובאופן הפשוט מטרתו היא: להחזיר את שלמות התורה והמצוות ויש לו עבור כך תכנית עבודה מסודרת, ברורה, ומדידה וכל פעולה שלו מכוונת לזה. ובלי ללמוד ולדעת את זה היטב – האמונה לפעמים נשארת תלויה באוויר.
בימים אלו, ימי בין המצרים, הרבי מלמד אותנו שאלה ימים שיש בהם פוטנציאל גאולתי עמוק. לכן זה בדיוק הזמן ללמוד, להבין, לבנות יסודות.
לבדוק שלאמונה שלנו יש תחתית. ללמוד את ענינו של משיח גם מלמטה למעלה.
ובעזרת ה' נזכה, בקרוב ממש, לרקוד בימים האלו עצמם ביחד עם הרבי בגאולה האמיתית והשלמה.