נבואה עתיקה – שתתממש בזמננו בעז"ה • אלישיב הכהן קפלון

הרב אלישיב הכהן קפלון

קשה לסכם את התחושה של רבים מאיתנו לאחר תום מבצע "עם כלביא" [המלים שנקרא, בהשגחה-פרטית, בפרשת השבוע בשבת הקרובה]: 

קשור או לא קשור לנפלאות מלחמת המפרץ? נסים כמו של אז? פחות מאז? יותר מאז? מה מודד את רמת הנסים בדיוק? 

העדר אבדות בנפש (ר"ל)? והרי היו אבדות! 

הצלחה מסחררת במימוש המטרות? – לא ידוע עד היום אם אכן מומשו המטרות. היכונו לסבב הבא…

בלימת מתקפת-המנע האיראנית? – זה נכון רק עד עכשיו. נתפלל חזק שמתקפת-נקמה פתאומית, חלילה, תיבלם אף היא.

והעיקר, הפלת המשטר עצמו? – בזאת לא נגענו בכלל. זו איראן הענקית של משמרות המהפכה. לא מחנה הפליטים ג'נין.

ובכל זאת, היו גם היו נסים ונפלאות היוצאים מגדרי הטבע, וכל העובדות נכונות ומפורסמות:

חששו מתרחישים נוראיים ח"ו, ומה שקרה בפועל הדהים את כל ראשי המדינה והדרג הצבאי. הדאגה והמתח התחלפו באנחת-רווחה עוד בשעות הראשונות, כאשר התברר גודל ההצלחה הפנטסטית.

אבל לאחר כל זאת – האבדות הכאיבו לכולנו, והסיום החמוץ של המלחמה תחת לחץ של גורם זר, עם כל הכבוד לידידות "הבלתי ניתנת לערעור" – השאירו אותנו עם תחושה קשה, גלותית מאד.

אז מה בכל זאת מעודד אותנו בי"ב תמוז תשפ"ה? 

יתכן שהשאלה עצמה תמוהה לרבים; וכי מה הבעיה? אין אזעקות. מזג האויר פחות לוהט מאשר אתמול. הלילה נתוועד קצת לרגל הרגל, ויהיה מעניין, והרי לנו חג-גאולה חביב.

אז נניח שאנו מקווים שלא נקום מחר בבוקר לחדשות מאכזבות מבחינת עמידת ישראל מול הגויים בכל הנוגע לביטחון ישראל, בכל הנושאים המרכזיים הנידונים שם כעת, ולכן אנו מרשים לעצמנו אתנחתא, לצורך לימוד מאמרי י"ב תמוז מתוך שמחה, והתוועדויות חסידים מלאות בתוכן – אבל מישהו באמת חושב שכך אמור להיראות חג הגאולה י"ב תמוז לאחר כל הנסים והנפלאות?!

בכ"ו בניסן תנש"א (ב'יחידות כללית') היתה השיחה הידועה על גודל הנסים שאירעו בעת מלחמת המפרץ, וכאשר לא הבנו את המסר – היתה כעבור יומיים השיחה הנוראה של כ"ח ניסן, שבדעת-תחתון ביטאה את הצער של הרבי מכך שהחסידים לא קולטים את המסר גם בזמן שאומרים להם זאת במלים המפורשות ביותר, כמו לדוגמא בשיחה הנ"ל שנאמרה יומיים לפני כן.

וכפי שהתברר מהשיחה בכ"ח בניסן – הרבי ראה בנפלאות מלחמת המפרץ סימן ברור להתגלות המשיח בקרוב, אם רק יכירו בנפלאות. ולכן ציפה בעת רצון כזו להתעוררות גדולה ולהתעקשות של יהודים לדרוש מאת ה' – שיבוא משיח מיד.

כנראה, כך מצופה מאיתנו גם עכשיו על פי השיחות של הרבי. ועם קצת יומרה מותר לומר, שבוודאי זהו רצונו הק' כעת [אף שלא ניתנה רשות לעין לראות ולהרגיש את המסרים הללו], ומצד שני – קשה לנו להיות בביטחון כזה, שהרי לא לכך ציפינו, ורצינו שעד ג' תמוז נראה רק נפלאות הולכות וגוברות, עד להפלת המשטר האיראני, כש"יד ישראל תקיפה", וללא הנחיות ואיומים מארה"ב, אמיתיים או מתואמים – אבל מוכרח שנכיר בכך שלא היינו עכשיו באיזשהו חלום, אלא באמת בפועל אירעו כאן בעולמנו נפלאות אלוקיות שלמעלה מן הטבע. אלא שחלק מהניסיון הגדול הוא, שיחד עם זה היינו צריכים לשמוע, לדאבוננו, על אסונות רחמנא ליצלן שאירעו מפגיעת הטילים האיראניים, וגם לאחר מכן – במערכה הבלתי נגמרת בעזה; ואלה מעיבים מאד על התחושה המרוממת שהיתה בתחילת המבצע.

ולכן אנו מבקשים להתעודד עם מסר אמיתי ונצחי. וכאן המקום לקבל כוחות נפלאים מחג הגאולה י"ב תמוז:

לאחר הגאולה של הרבי הריי"צ נ"ע היתה תחושה של ניצחון אדיר של הצדק על הרֶשע, והדברים התפרסמו אפילו במדינות נוספות. יהודים שהתרגלו לחוש נרדפים ומושפלים, לפתע זקפו את קומתם והתגאו ביהדותם. ועם זאת, לאחר צאת בעל הגאולה מבריה"מ, החל גל רדיפות קשה יותר ממה שהיה לפני כן, ובעשור הבא המצב החמיר עוד בהרבה.

ואף על פי כן, חסידים חגגו תמיד את י"ב תמוז! וחגגו כפי שרק חסידים נאמנים, 'תמימים' מסורים, מסוגלים לחגוג.

זה היה יום שבו כל תמים וחסיד הרגיש התרוממות הרוח, ביודעו שהגאולה מהמאסר היא המצב האמיתי – ניצחון הקדושה על הקליפה, והאור של הרבי – על כוחות האופל ימח-שמם! וכל מה שקורה בינתיים – הרי זה בבחינת "נס להתנוסס", ניסיונות (נס) שמביאים את כוחות הנשמה לגבהים כאלה (להתנוסס) שאנשים בעצמם לא שיערו שיש בתוכם כוחות ותעצומות נפש כאלה.

וכך גם כעת: למרות הדשדוש שנראה לכאורה כעת בכל התחומים, לפחות באופן רשמי – שום דבר לא יקהה את ההכרה בנפלאות שזה עתה חווינו, ונזכור שמטרת הנפלאות היא (גם) – לעורר אותנו לקראת הגאולה הקרובה בעז"ה.

ובמיוחד כאשר אנו מלאי תקוה, שבדיוק כפי שאירע לאחר שנים רבות ומייגעות בברית-המועצות, כאשר המשטר הסובייטי קרס מאליו במהירות ובאופן שהדהים את העולם כולו – כך גם יקרה באיראן הקשוחה והמסוכנת של עכשיו – שלפתע-פתאום תקרוס מלכות-הרשע, בבחינת "נפלאות לגבי נפלאות", ואת כל הדאגות שלנו תחליף תחושת הודייה ענקית של העם כולו!

וכפי שנקרא בהפטרת השבת הקרובה על ה'גילויים' דלעתיד לבוא, במלים המרוממות הבאות:

"והיה שארית יעקב בקרב עמים רבים כטל מאת ה' . . אשר לא יקוה לאיש ולא ייחל לבני אדם!" [נפילת המשטר האיראני – ללא פעולה מיוחדת מצידנו, ובודאי ללא כל מחיר ח"ו, לא מהחיילים ולא מהאזרחים, וללא צורך להודות לארה"ב על הסיוע ולהישאר תלויים בה בצורה גלותית, ומכל-שכן – ללא תחושת "כוחי ועוצם ידי", אלא כפי שמתואר בהמשך הפסוקים:]

והיה שארית יעקב בגויים . . כאריה בבהמות יער, ככפיר בעדרי צאן, אשר אם עבר ורמס וטרף ואין מציל. תרום ידך על צריך וכל אויביך יכרתו!"

על ידי משיח צדקנו, במהרה בימינו ממש!

לחיים! גוט יו"ט!