ג׳ תמוז לא שינה דבר: הרבי הוא מלכנו – זו ברית שלא תופר!

הרב שמעון יהודה פיזם, שליח כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א, מנכ"ל 'התאחדות החסידים ליובאוויטש'

ג׳ בתמוז.
מבחינת כולם, תאריך טעון, יום שמציף כאב, בלבול או געגוע, יום של זעזוע. אבל האמת הפנימית של חסיד איננה תלויה במה שהעין רואה או במה שהאוזן שומעת. ג׳ תמוז תשנ"ד – לא רק שלא שינה דבר, אלא העמיק, חידד וחיזק את כריתת הברית הנצחית שבין הרבי מלך המשיח לחסידים. זו לא מליצה פיוטית – זו האמת. זו המציאות האמיתית. הנצחית.

החסיד איננו בוחן את המציאות דרך מדדים חיצוניים. הוא לא שואל מה רואים, אלא מה הנשיא שלו אומר. וכשהרבי אומר שדוד מלך המשיח חי וקיים, שהדור שלנו הוא דור הגאולה, שישנה ההתגלות דמשיח, שצריך רק לפקוח את העיניים, אז זהו. זו המציאות. זו התשתית שעליה נבנה המבט על העולם.

הברית שלא תופר

בין הרבי לחסידים קיימת מערכת יחסי אמון, שמבוססת לא על רגש בלבד, אלא על כריתת ברית. כפי שכתוב בתהילים שהשם אומר: "כָּרַתִּי בְרִית לִבְחִירִי, נִשְׁבַּעְתִּי לְדָוִד עַבְדִּי". גם אנחנו אומרים לרבי זאת. ברית היא דבר שלא תלוי בזמן, היא גם לא תלויה במקום או במצב מסוים. ברית היא מחויבות טוטאלית של שני הצדדים.

הרבי הקודם נ"ע כרת ברית עם עשרה חסידים – ברית של מסירות נפש, של נאמנות מוחלטת, "עד טיפת הדם האחרונה", של שליחות שלא ניתן להסיר מעליה את האחריות. בדור שלנו, הברית הזאת מקבלת תוקף מחודש בלי הסכנה של היפך החיים. בסיפור הזה שהרבי סיפר לנו, קורא אישית לכל אחד מאיתנו, לא רק לעשרה יחידים, ואומר לו: אני כורת איתך ברית!. ברית של חיים. ברית של פעולה בהתמסרות מלאה. ברית של מסירת הרצון. ברית של הבאת הגאולה האמיתית והשלימה, "קבלת פני משיח צדקנו בפועל ממש!".

הנקודה של "מסירת הרצון"

אנחנו חיים בתקופה שדורשת מאיתנו לא למסור את הנפש במובן הפיזי, אלא מסירות נפש במובן העמוק יותר: מסירת הרצון. זה לא פשוט. הרבה יותר קשה לוותר על מה שנוח לי, על ההבנה שלי, על הרצונות האישיים, מאשר למסור בגבורה רגעית את חיי הגוף. כאן מדובר על דבר יומיומי, מתמשך, של חיים שלמים שמכוונים רק לדבר אחד: לקיים את רצונו של הרבי שליט"א, לפעול את ההתגלות בפועל, ולהביא את הגאולה האמיתית והשלמה.

זה מה שמבקשים מאיתנו בימים אלו: להיות שלוחים של הרבי לא רק על פי השם, התואר והמעלה, אלא על פי המהות. לא ללכת עם הנחות עולם, לא להתרגל לשגרה, לא להכיר בהרגל, אלא לחיות בכל רגע עם תוקף של שליחות, מתוך תחושת כריתת ברית, מתוך החלטה והכרזה פנימית עמוקה: "אני כאן בשבילך רבי. כל כולי בשבילך, רבי!".

מציאות על-טבעית

הרבי הוא לא רק נשיא הדור, הוא בעל הבית על טבע העולם. זו נקודת יסוד באמונה החסידית. כל מה שנוגע לרבי, לטבע אין שליטה עליו. המציאות האמיתית מתיישרת לפי מה שהרבי אומר, לא להיפך. ולכן כשאומרים שהרבי מלך המשיח חי וקיים, שהגאולה בפתח, שהעולם מוכן – זה לא חזון עתידי. זה כאן. עכשיו. רק צריך עיניים של תורה כדי לראות את זה.

כשחסיד מאמין בזה באמת גם העולם מתחיל להיראות אחרת! פתאום נפתחות דלתות, מתחוללים ניסים, הלבבות נפתחים. כי כשפועלים בלי פקפוק מתוך אמת – האמת פועלת ומנצחת הכל. כמים הפנים לפנים.

לפתוח את העיניים

מה נשאר לנו לעשות? לפתוח את העיניים. לא להתעלם מהמציאות האמיתית! הרבי נשיא ונביא הדור כבר אמר את דברי הנבואה, הגאולה כבר הוכרזה, אנחנו אלה שצריכים לבחור שאנחנו חיים לפי זה. אין מצב שמתרגלים למצב אחר, כאילו משהו השתנה.

חסיד אמיתי לא מחכה לרגע הנכון, הוא יוצר אותו. הוא פועל מתוך הכרה פנימית ברורה: אם הרבי אומר אז זו המציאות. ואם זו המציאות אז אני לא נשאר אדיש. אני מנצח!

הכוח של "ויהי מה"

צריך לומר את זה בפשטות: ג׳ תמוז לא נועד לשקיעות רגשיות. בדיוק להיפך! זה יום של חידוש הברית. יום שבו כל חסיד מזכיר לעצמו ולסביבתו: אני חסיד של הרבי. אני בתוך הברית. אני נאמן ויהי מה.

להפיץ את המסר הזה, להביא אותו לכל יהודי, לחזק את הקשר עם הרבי מלך המשיח בכל דרך: בלימוד השיחות הקדושות, בהוספה בפועל בשליחות ובמיוחד בשליחות העכשוית לחיות ולפרסם משיח, בתפילה מעומק הלב ובמיוחד "יחי המלך", ובקיום כל הוראותיו הקדושות של הרבי בדקדוק ובחיות.

קריאה לפעולה: "עכשיו!"

וכאן מגיעה הקריאה הברורה: אח יקר אל תהיה פסיבי! זה הזמן לערוך חשבון נפש חסידי: מה אני עושה עם הברית שלי עם הרבי? איך אני מחזק אותה? איך אני חי אותה בפועל?

קבל על עצמך היום החלטה טובה: ללמוד דבר מלכות, להסביר ענינו של משיח, לצאת למבצעים, לחבק ולחזק יהודי נוסף, שעוד יהודי יחתום על קבלת המלכות של הרבי, להוסיף באור בעצמנו בביתנו ובסביבתנו. לתת לרבי את הלב ואת הרצון.

העולם מוכן. הכל מוכן.
בג׳ תמוז הרבי דורש מאיתנו לגדול.
לראות את הרבי מול העיניים. ולפעול את ההתגלות בגילוי.
לחיות גאולה. ולחיות עם הרבי כל שניה ויהי מה!
בכח המשלח ננצח!
לחיים ולברכה,
יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!

(מתוך מגזין 'דרך המלך' להעצמת המשפחה החסידית גליון 149 תמוז תשפ"ה)