טרור בחסות הפוליטיקלי-קורט

א.

דפנה מאיר הי"ד נאבקה עם המחבל בן ה-16, אבל הוא ניצח ורצח אותה בדם קר. מדובר על אכזריות בלתי נתפסת. נער בן 16 רוצח אמא לעיני ילדיה. מסתבר שדאע"ש כבר כאן. לא רק בהתארגנות המחתרתית של הארגון בקרב ערביי ישראל, אלא באכזריות המנטלית, שלא נעצרת בגבול. תאוות הדם האיסלאמית מעולם לא ידעה קווים אדומים. מה שהשתנה מתרפ"ט ועד היום היא רק רמת ההרתעה, אך כשמסירים את הרסן משתחררת תאוות הרצח.

הצהרת ראש הממשלה, שצה"ל יהרוס את ביתו של המחבל, לא תעזור כבר למשפחתה של דפנה הי"ד וארבעת יתומיה. ההצהרה הזו גם לא ממש תשנה למשפחתו של המחבל בן ה-16, שיבנו מיד את ביתם החדש, בסיוע כספי החמאס. מדובר יותר באקט סימלי של מחאה, שאמור לרצות את אזרחי ארץ הקודש, כדי לפטור את אוזלת ידה של הממשלה וחוסר המעשה מול הטרור. בשורה התחתונה אם זו הפכה להיות התשובה לטרור – עדיף היה כבר שהיינו מוותרים על הריסת בתי המחבלים. כך לפחות היה ברור שאין כל תגובה לטרור.

מי שטעה לחשוב שהטרור ייפסק בעצמו, קיבל את התשובה השבוע. שני הפיגועים הקשים, בעותניאל ובתקוע, הוכיחו שגל הטרור הנוכחי לא הגיע אל קיצו, הוא רק הולך וגובר. ילדים בני 16 הפכו להיות האיום על הצבא החזק בעולם ומה יש לראש הממשלה לעשות נגדם – להרוס את בתיהם? אנחנו נמצאים כבר יותר מארבעה חודשים (!) בגל הטרור הנוכחי ועד כה לא הייתה אף תגובה ביטחונית. ראש הממשלה שטען שימוטט את שלטון חמאס וישיב את הביטחון עומד בשילוב ידיים מול אינתיפאדה רצחנית שהביאה כבר לכמעט 30 נרצחים בארבעה חודשים! ברגע האמת "מר ביטחון" שכח כיצד לטפל בטרור.

בדרך הטבע גם אין אף סיכוי שהטרור ייפסק מעצמו. כל עוד ראש הממשלה יישב בחיבוק ידיים ויורה לצה"ל להמשיך לשמור על איפוק, המצב בשטח לא ישתנה. בשלב הנוכחי של המערכה הזו הצבא עדיין בוחר לא להיות חלק מהמלחמה בטרור. כל הצעדים שננקטו עד עכשיו היו צעדי מגננה ולא צעדי מניעה. התפקיד היחיד שהוקצה לצה"ל בקרב הנוכחי היה שמירה על תחנות אוטובוס בירושלים ואבטחת בתי ספר. ככה לא מנצחים טרור.

ב.

ראש הממשלה קרא לעולם לגנות את הרצח בלי גמגומים ובלי צביעות. אבל האם ראש הממשלה כבר הפנים שיש לגנות את הרצח הזה בלי להתנצל ובלי לחפש את האשם התורן ברצח יהודים? כשהממשלה תעניק גב מלא, בלי גמגומים, למתיישבים ביהודה ושומרון, גם העולם יתחיל להפנים שישיבתנו בארץ הקודש אינה מוטלת בספק וכי אין אף לגיטימציה לפגוע בחיי ה"מתנחלים".

האם ראש הממשלה מוכן להודיע בקול לעולם שמדובר על ארגוני טרור לא לגיטימיים – ללא כל הבדל בין אש"ף או חמאס – שמטרתם היא לרצוח יהודים באשר הם יהודים, וכי מי שמסייע להם יועמד לדין כמשתף פעולה עם הטרור?! או שאולי ראש הממשלה רוצה גם לצאת בהכרזות בומבסטיות נגד הטרור וגם להמשיך את ה"התהליך המדיני", להקפיא את הבניה בירושלים, יהודה ושומרון, וללחוץ את ידו של הרוצח אבו-מאזן.

צודק ראש הממשלה שאם רוצים להילחם בטרור אי אפשר לגמגם. אבל מי שצריך להפנים את ההבנה הזו הוא קודם ראש הממשלה עצמו. אי אפשר מצד אחד להפוך את המתיישבים ביהודה ושומרון ללא לגיטימיים, כשמקפיאים להם את הבנייה ואוסרים עליהם לנהל חיים נורמליים, ומצד שני להתפלא כשהצד השני מנצל את החולשה הזו ויוצא לרצוח אותם. אם ראש הממשלה מתכוון לדבריו ויש לנו את הזכות להתגורר בכל מרחבי ארצנו, שיוכיח שהוא מתכוון לכך ברצינות ויסיר את גזירות ההקפאה וההרס מעל ההתיישבות. הפעם כבר לא מדובר רק בנושא איכות החיים של המתיישבים ביהודה ושומרון, אלא באמירה האם מותר ליהודים להתגורר ביהודה ושומרון או שישיבתם שם אינה לגיטימית חלילה. כי מי שמקפיא את הבניה באזורים אלו מודיע שהישיבה שלנו שם היא זמנית, וא אינו יכול לטעון נגד מי שמתנגדים לישיבתנו שם.

ג.

צדק סגן ראש הממשלה לשעבר, אלי ישי, שתקף השבוע את השמאל בעקבות הפיגוע הנוראי: "פיגוע בעותניאל: "בצלם" ו"שוברים שתיקה" הם האחראים לעוד רצח נתעב", כתב ישי. "אני המום ומזועזע מהפיגוע הרצחני בעותניאל. האכזריות של המרצחים איננה יודעת גבולות. שוב אנו פוגשים את פני הרשע והרוע חסר המעצורים. רצח נוראי של אישה יהודיה הי"ד בתוך ביתה הפרטי, כשכל חטאה הוא היותה יהודית. המאבק בהסתה צריך להמשך ביתר שאת. ההסתה הפלסטינית, לצד זו הישראלית שמנהלים ארגוני השמאל ״בצלם״ ו״שוברים שתיקה״, היא האחראית לעוד רצח נתעב", כתב ישי.

המחבל בן ה-16 שרצח את דפנה מאיר הי"ד הגיע לישובה בחופשיות מאחד הכפרים הסמוכים, עבר את הפרצה בגדר והגיע אל ביתה. ככה זה כשבשם הדו-קיום מאפשרים למחבלים להסתובב בחופשיות צמוד לישובים יהודיים ואיש אינו יכול למנוע זאת, מפחד משטרת הפוליטיקלי-קורט.

האבסורד הוא שהפיגועים האחרונים אירעו על רקע הדיון הציבורי סביב חלקם של ארגוני השמאל בתעשיית הטרור. הרי ברור שאם צה"ל היה מנסה לעצור את התנועה בין הכפרים הפלסטינים עד שייגדע לחלוטין גל הטרור, היו קמים מיד כל ארגוני השמאל כדי למחות נגד ה"כיבוש" המשחית. "שוברים שתיקה" בטח היו רצים לעולם כדי לצעוק נגד ה"התעללות" באוכלוסייה הפלסטינית. רק כמה חבל שאותם ארגונים שמסייעים לטרור לא הוגדרו כאן כארגוני טרור והוצאו מחוץ לחוק. למה תנועות ימין קיצוניות נרדפות בידי מערכת המשפט ואילו ארגונים שמסייעים לטרור ונלחמים בצה"ל מקבלים הכרה ממשלתית?!

ד.

המקומם הוא שראש הממשלה ושריו טוענים שהם מצידם רוצים להילחם בארגוני הטרור, אבל ארצות-הברית היא זו שמונעת זאת מהם. האבסורד הזה הגיע לשיאו כשארצות-הברית ניסתה להתערב בשבוע האחרון ב"חוק העמותות", שמנסה לקדם שרת המשפטים איילת שקד, שאמור לצמצמם את התערבותן של מדינות זרות בנעשה בארץ ישראל באמצעות עמותות השמאל. למרבה המזל הפעם ראש הממשלה עמד בתקיפות מול דרישת ארצות-הברית ודחה את ניסיון התערבותה למען ארגוני השמאל.

בשיחת י"ט כסלו תשמ"ג דיבר הרבי על ההתרפסות בפני הגויים והתייחס גם לטענה שאנו מחוייבים להישמע לאמריקאים, בגלל הסיוע הרב שהם מעניקים לנו. הרבי הסביר כי גם לטובת הסיוע שאנו מקבלים מארצות-הברית דרוש "שינוי בגישה אל עזרת אומות-העולם".

"נכון, אמנם, שמפני חושך הגלות חייב יהודי להזדקק לעזרתם של אומות-העולם, ובפרט כשמדובר ב"מלכות של חסד"", פתח הרבי. "אבל עליו לזכור תמיד את מעלתו. הוא צריך לעמוד בפניהם בקומה זקופה, ולספר להם על דבר שבע מצוות בני נח שיש לקיימן לא מפני הכרע הדעת אלא משום שכך ציוה הקב"ה, וכאשר הוא בא לבקש מהם ממון או עזר אחר בכלכלה או בנשק, הוא עושה זאת רק משום שכך ציוה הקב"ה, שהיות שאנו נמצאים עדיין בזמן הגלות (לפני בוא משיח צדקנו) צריכים לעזרת דרכי הטבע.

הרבי המשיך והסביר: "וכאשר הגישה היא באופן של עמידה "בקומה זקופה", ב"קוממיות", מביא הדבר לקיום הברכה הנאמרת בפסוק לפני "ואולך אתכם קוממיות" – "ונתתי שלום בארץ", שלום אמיתי, הנובע מכך שהגוי מפחד מיהודי, כמ"ש "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך", היינו לא רק עמי הארץ הגרים מעבר לים, אלא ובעיקר אלה הנמצאים בסמיכות מקום לארץ הקודש".

מסתבר שמה שההיסטוריה חוזרת על עצמה.