המצב 'בקרשים'? זו התחלה טובה • הרב יהודה גינזבורג

הרב יהודה גינזבורג, שליח הרבי בחיפה

אחד הדברים המיוחדים שראינו אצל אבא ע"ה הכ"מ זו המסוגלות לשתוק.

אבא ישב בין חסידים במשך שעות ולא פתח את הפה. הוא לא סיפר לאף אחד על האתגרים בשליחות, על התמודדויות שהיו לו וכמובן שגם לא סיפר על הידע העצום שהיה לו בכל נושא, בתורה, בחשמל בהנדסה ובכל הדברים שהתעסק בהם.

אפשר לומר שדווקא השתיקה הביאה אותו להצלחה כבירה כזו. היכולת שלו להיות רב קהילה וביחד עם זה לעשות כל מה שנדרש מתוך שתיקה וביטול

היא השילוב הנדיר שזכינו לגדול בתוכו ולתוכו, וכך יצאנו אנחנו כולנו לשליחות של הרבי מלך המשיח, כל אחד ואחת מהאחים והאחיות במקומו ובשליחותו.

מסתבר, שנשיאת הקרשים היא תפקיד בפני עצמו.

*

פרשת השבוע 'נשא' מתחילה בציווי "נשא את בני גרשון גם הם".

מה פירוש "גם הם"?

המדרש ורש"י מסבירים שהכוונה "כמו שציויתיך על בני קהת".

בסוף הפרשה הקודמת 'במדבר' קראנו על התפקיד של קהת לסחוב את הארון והשולחן וגם שם נאמר 'נשא'. כאן התוספת היא 'כמו קהת'.

גרשון היה הבכור מבין האחים, מדוע הוא מופיע באופן של "גם"? ולמה על מררי לא נאמר "נשא"?

בשביל להבין את זה מוכרחים ללמוד את המאמר הראשון לפרשת השבוע בפרשה החסידית של בעל התניא 'לקוטי תורה'.

המשכן – תפקידו להביא אור בעולם, לסלק את הקליפות והרע מהמדבר ולהכניס לשם קדושה.

זו הסיבה שנצטוינו לבנות את המשכן דווקא במדבר.

המדבר – מקום הפקר, לא מצמיח ולא מגדל עשבים, כלום. זה מראה על גאווה כי דווקא מי שהוא בטל וענו הוא נותן מעצמו, מצמיח פירות טובים וגדל.

המשכן – הוא אור של קדושה שכשנסע הרי "ויפוצו אויביך, וינוסו משנאיך מפניך",

והכניס קדושה למדבר, כהכנה למקדש העתיד שאז לא יהיה רע כלל ורק אור של קדושה יאיר בעולם.

בנשיאת המשכן התחלקו שלושת האחים ומשפחותיהם – גרשון, קהת ומררי.

גרשון נצטווה לסחוב את יריעות המשכן, קהת את הארון והשולחן, ואילו מררי את הקרשים.

אין סתם בעולם, זה בוודאי קשור לשמות שלהם ולמשמעות, בפרט כפי שהיא בעבודת ה'.

*

הנה ההסבר המרתק: כל אחד נדרש לבנות משכן בלבבו, כנאמר "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם", לא "בתוכו" אלא "בתוכם", בתוך כל אחד ואחד.

הדרך לבנות את המשכן בלב, כדי לגרש את הרע מקרבנו ולהכניס אור של קדושה, מתחלק לכמה שלבים.

השלב הראשון הוא "מררי". מררי מלשון מרירות והוא הביטול שיש לכל אחד והרצון שלו לעשות רק את רצון ה' ולא חלילה רצון אחר.

זה מתחבר עם תפקידו – לסחוב את הקרשים עליהם נאמר "עצי שטים עומדים".

למרות שההפרש בין נשמות ומלאכים הם שהמלאכים נקראים 'עומדים' ואילו תפקידה של הנשמה להלך ולהתקדם, אך השלב הראשון הוא להיות כקרש דומם,

כנאמר "אם לא שויתי ודוממתי", ביטול.

השלב השני שמגיע לאחר מכן הוא "גרשון", לגרש את הרע.

הביטול מביא לתשוקה ואהבה ורצון להתחבר לקדוש-ברוך-הוא וזהו תפקיד ה'יריעות' אותם סחבו משפחת בני גרשון, היריעות הם המקיפים כמו האהבה שהיא מקיפה ומסובבת אותנו, ונעשו מ'תכלת' שהוא מלשון כליון כמו האהבה שהיא רגש של תשוקה וכליון לה'.

והשלב השלישי הוא "קהת", מלשון "ולו יקהת עמים" כפירוש התרגום, לאסוף ולחבר.

השלב הגבוה ביותר נקרא "יראה עילאה" והוא הביטול שאחרי האהבה, לחבר את כל הכוחות אל ה' יתברך.

זהו תפקיד משפחת בני קהת, לסחוב את ארון הברית שבתוכו התורה שהיא המרוממת את האדם ומחברת אותו אל ה'.

לכן, הראשון עליו נאמר "נשא" הוא קהת, כי הרוממות היא בעיקר על ידי לימוד התורה, שהחיבור לה' הוא פנימי בשכל וברגש. אחר כך מוסיפים "גם הם", שגם את בני גרשון יש לרומם,

כי האהבה היא נדבך חשוב ביותר בדרך לחיבור אל ה'.

ובכל זאת, על בני מררי לא נאמר "נשא", כי המרירות והביטול הם ההתחלה שהיא ההיפך הגמור מרוממות ונשיאה.

הביטול והמרירות הם השלב הראשון שבסופו נבנה בתוכנו משכן לה', באהבה בתורה ובשמחה.

*

אנחנו נמצאים בימים שאחרי חג השבועות שנקראים 'ימי התשלומין', בהם מי שלא הספיק להקריב קרבן בחג יכל להשלים זאת בימים הסמוכים (ולכן לא אומרים תחנונים בימים אלו).

אפשר ונדרש לקחת החלטות טובות ואת הכוח מחג השבועות לבנות את המשכן לה' בתוכנו.

להתחיל מ'קרשים', לעשות את רצון ה' מתוך ביטול, להמשיך לאהבה גדולה אל ה'.

אבל העיקר זה לשאת את הארון, לקבל תוספת הידור בלימוד התורה ולהתרומם מעל 'הנחות העולם',

להיות מרוממים ולבנות את הבית לה', בית מקדש מעט, שיביא לבניית בית המקדש השלישי והשלם במהרה בימינו, על ידי הרבי משיח צדקנו.

שבת שלום ומבורך!