לא להפרד מתנועה אחת של הרבי מלך המשיח • הרב בוקיעט

דברים שכתב הרב אברהם שמואל בוקיעט, משלוחי כ"ק אד"ש מה"מ לארץ הקודש

יש מכתב מהרבי הריי"צ בו מפליא הרבי הריי"צ במידת הדבקות וההתקשרות של רבינו הזקן לכ"ק מורנו הבעש"ט, וזה לשונו במכתב (אג"ק מהריי"צ ח"ב ע' שסב):

"הוד כ"ק אאמו"ר . . סיפר לי . . ששמע מפי קדש הקדשים, רבינו הגדול, שאמר אז ער האט זעך מוסר נפש גווען בפועל, אויף ניט זיין א נפרד פון דעם בעש"ט'ס א תנועה אפילו לשעה קלה און אפילו רק למראית עין. [=שהוא מסר את נפשו בפועל, כדי לא להיות נפרד מתנועה של הבעל-שם-טוב אפילו לשעה קלה ואפילו רק למראית עין]. .. בהמלשינות הידועה הלשינו לאמר כי מורנו הבעל-שם-טוב נ"ע בעת תפילתו היה רגיל לומר "אף, אף, אף" ופירש המלשין כי התפלל אשר יוריד השי"ת אף וחרון על הממשלה, ואשר ככה נוהג גם רבינו הגדול.

כשנשאל רבינו הגדול בטאיינע סאויעט על דבר זה, היה לו צער גדול, מאשר היה צריך לגלות כוונתו של מורנו הבעל־שם־טוב נ"ע ולפרש דרכיו לפני השרים הא"י [=אינם יהודים]. אמנם היה באפשרותו לדחותם בכמה תשובות, אך לא רצה להיות נפרד גם מתנועה אחת של מורנו הבעל־שם־טוב נ"ע גם לשעה קלה אף למראית עין.

ואם כדברים כמו אלה היה דביקותו של רבינו הגדול כדרכי מורנו הבעל-שם-טוב נ"ע במסירות-נפש בפועל – הנה בתורתו על- אחת-כמה-וכמה!" עכ"ל.

כשנדייק בדברים האמורים, נעמוד נפעמים מול גודל התקשרותו של רבינו הזקן בדרכי מורנו הבעל־שם־טוב הקדוש:

‏א. בסיפור הנ"ל מדובר הרי בדבר שרבינו הזקן לא ראה את מורנו הבעל־שם־טוב נוהג כך, אלא רק נודע לו מזה; שהרי מגיל התספורת לא ראה רבינו הזקן את מורנו ה בעל-שם-טוב, כידוע.

‏ב. מדובר בסיפור שעבר עליו יותר מארבעים שנה, שהרי הבעל־שם־טוב הסתלק בשנת תק"כ, ואילו המאסר היה בשנת תקנ"ט!

‏ג. אין מדובר ברבו של רבינו הזקן, כי אם ברבו של רבו.

ד. מדובר בסך-הכל בפעולה חד-פעמית – להסביר לשרי הממשלה, וכלשון המכתב שעה קלה.

‏ה. וגם זה – רק למראית עין.

ועל-אף הכל מסר רבינו הזקן את נפשו כדי שלא להיות נפרד ח"ו אפילו מתנועה אחת של הבעל-שם-טוב, וכלשונו "מוסר נפש גווען בפועל"!

ואנו, אנו שזכינו לראות במו עינינו את תנועותיו הקדושות של רבינו – כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א, ולא לפני ארבעים שנה, כי אם לפני שלש שנים, ואיננו צריכים זקוקים למסירות- נפש כרבינו הזקן – על-אחת-כמה-וכמה שעלינו לעשות הכל על מנת שלא להיות נפרדים מתנועה אחת של כ"ק אד"ש מה"מ.

במשך למעלה שנה שלימה עודד כ"ק אד"ש מה"מ את שירת הקודש "יחי אדוננו"; השירה שמידי יום ביומו עמדו חסידים אל מול פני הקודש ושרו והכריזו "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד" בביטחון מלא שאט אט "הנה זה בא", "ומראה באצבעו ואומר הנה מנחם משיח צדקנו"; השירה שבקעה עולמות עליונים והרקיעה שחקים בתביעה אחת ויחידה – עד מתי?

את השירה הזאת עודד הרבי מלך המשיח שליט"א, ומשירה זו לא נפרד לעולם, כי איננו רוצים להיות נפרדים ח"ו אפילו מתנועה אחת של הרבי ובפרט תנועה זו שבגשמיות ממש השקיע הרבי שליט"א את כל כוחותיו הגשמיים על מנת לעודד את השירה האדירה הזאת.

כדי להדגיש עד כמה מיוחדת היא תנועתו של הרבי נקדים כמה אימרות שנאמרו על-ידי רבותינו נשיאינו בקשר לתנועה של צדיק.

הרבי הריי"צ כותב כך: "חזות מראה פני הקודש בשנה ההיא ניצב כמו חי לנגד עיני, ויחננו השי"ת אשר כל ימי חיי לא אשכח אף תנועה אחת שראיתי את הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק ודברי קדשו, הן בעניני דא"ח והן בעניני תורת הנגלית, הן בעניני עבודה והן בעניני הכלל ומילי דעלמא, אשר זכיתי במשך כארבעים שנה." (ספר המאמרים תרנ"ט).

ובמקום אחר מתבטא הרבי הריי"צ ש"כל תנועה של הרבי היא מפני שלמעלה הוא כך' (שיחת ליל אחש"פ תש"ג). מפורט יותר מובאת בשיחת כ' כסלו אימרתו של רבינו הזקן לאחיו המהרי"ל; "הרבי – הכוונה על המגיד – נהג למטה בעשיה הגשמית כפי סדר הספירות בעולמות הרוחניים למעלה. ומענייני ההנהגה של הרבי יכול היה הוא – רבינו הזקן – לדעת את זמני שעות היום או הלילה, על דרך משה רבינו שבהיותו בשמים ידע מתי יום ומתי לילה".

התבטאות דומה מצינו בשיחת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע: "רבינו הזקן היה למטה כמו אדם העליון למעלה. מה שבנשמה פרטית הוא בהעלם, הוא בגילוי בנשמה כללית .. לכן כל תנועה שעשה רבינו הזקן באה מפני שלמעלה הדבר כך. כל תנועה של רבינו הזקן היתה מסודרת ומכוונת על פי קבלה". (ספר השיחות תש"ג ע' 201).

הרבי מה"מ שליט"א מדגיש שעניין זה שייך גם לחסידים: "מצד גודל ההתקשרות, נחיצותה וחביבותה . . הרי עלינו כולנו להתאזר ולהתאמץ ביותר לאחוז בהוראות רבותינו נשיאי חב"ד, מנהגיהם ותנועותיהם השייכים לנו" (אג"ק ח"ט ע' ל).

ומעניין לציין ל"היום יום" מתאריך י"ד טבת, בו כותב הרבי ש"תנועת צדיק, מכל שכן ראיה או שמיעת קול, צריך לפעול שלא ישכח לעד".

ההשפעה האדירה שמסוגלת תנועתו של הרבי לגרום, נקדים רק ש"מלה של רבי או אף תנועה שלו, עושה רושם בכל העולמות". (סה"ש תש"ג ע' 60).

מסופר על האדמו"ר משפאלע הנקרא דער שפאלע זיידע, שכידוע היה איש נלהב מאוד ביתר שאת ויתר עז משאר חבריו תלמידי המגיד. ובהיות בלאדי אצל רבינו הזקן (בשנת תקס"ט או תק"ע סיפר אשר בהיותו בן ג' שנים ראה את רבינו הבעל־שם־טוב, און ער האט מיר ארויף גילייגט די הייליקע האנט אויפן הארצין און פון יעמאלט אן איז מיר ווארעם [־והוא הניח את ידיו הקדושות על ליבי, ומאז ליבי בוער]. כי תנועת צדיק .. צריך לפעול שלא ישכח לעד, וגם קטן וצעיר צריך להיות בהתעוררות גדולה, באופן שיפעול גם על הזולת. (משיחת כ"ז חשון תרפ"ה, נדפסה בספר שמועות וסיפורים ח"ב ע' 1).

אך לא רק אצל יהודים יכולה תנועתו של הרבי לגרום ל'מהפך' גם אצל אינם יהודים פועלת ומשפיעה תנועתו של הצדיק.

דוגמא לכך ניתן ללמוד מהסיפור המופיע בתורה אודות בת פרעה שירדה לרחוץ בנהר ומצאה את משה רבינו. הפסוק אומר "ותפתח ותראהו את הילד והנה נער בכה ותחמול עליו" ולכאורה יש להקשות, הלא אביה היה הורג באכזריותו אלפי אלפים מתינוקות ישראל, וכמאמר חז"ל (שמו"ר א, לד.) ששחט ק"נ ילדים בבוקר וק"נ בערב ורוחץ בדמם, ואיך יתכן שבבתו של רשע זה תתעורר מדת חמלה ורחמנות?

התשובה לכך מרומזת בפסוק – "ותפתח ותראהו" – מה ככר ראתה במשה שהיה רק בגיל שלש חדשים? היא ראתה תנועה שילדים בגיל כזה עושים, וכלשון הפסוק – תנועה של "בכי", אבל כאן מלמדת אותנו התורה שתנועה של צדיק מסוגלת לעורר באדם מידות טובות, עד שכשביתו של פרעה הרשע ראתה את משה – זה עורר בה את רגש החמלה והרחמנות.

ולאחרי כל הנ"ל, מה נאמר ומה נדבר כאשר אנחנו זכינו לראות את הרבי מעודד את שירת "יחי אדוננו" – אין ספק כי תנועותיו של הרבי פועלות בנו את פעולתם, ויחד עם זאת עלינו לעשות כל אשר ביכולתינו כדי להתקשר עוד ועוד לתנועה זו של הרבי על ידי פרסום בשורת הגאולה באופן ש"מראה באצבעו ואומר זה, הנה מנחם משיח צדקנו" — להוסיף ולפרסם בכל מקום ומקום כי הרבי מליובאוויטש הוא מלך המשיח, להכריז את הכרזת הקודש לאחר כל תפילה, כפי שעודד זאת כ"ק אד"ש מה"מ, ולא ניפרד ר"ל מתנועתו זו של הרבי אפילו לא למראית עין, ואף לא לשעה קלה.

והתחזקות בהנהגה המתאימה לתנועותיו של הרבי שליט"א מלך המשיח מוסיפה גם בהתקשרות אליו, וכפי שהרבי הריי"צ אומר ש"חסידות חידשה שחסידים יש להם רבי, החיים באמרתו של הרבי, בתנועה שלו ובניגון שלו. כשחסיד שומע אימרה, תנועה או ניגון מרבי, הוא נהיה באותו רגע, עם הנר"ן שלו מקושר לרבי. (לקו"ד ח"ג ע' תקטז).

ויהי רצון שההתחזקות בכל הנ"ל תביא להתגלות כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א תכף ומיד ממש, ולא עיכבן אפילו כהרף עין, אמן!

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!

(התפרסם על ידי מערכת הזמן גרמא שע"י את"ה העולמי 770 בית משיח)