ללכת נגד התהלוכה של השליח בעירך – ולהיות שליח אמיתי

הרב ניצן כהן, חריש

זכיתי, בחסדי ה׳, לגור בעיר חריש תובב״א. עיר חדשה ומתפתחת, ובה מתקיימת בכל שנה תהלוכת ל״ג בעומר מרכזית ומפוארת, בהנהגתו של השליח היקר והמסור הרב דוד כהן שיחי׳.

אבל דווקא בשעה שכולם הולכים לתהלוכה – אני הולך נגד התהלוכה. לא, אל תיבהלו. אני לא יוצא חלילה להפגין או להפריע. להפך – אני יוצא לשליחות.

בכל שנה, כשברחוב הראשי של חריש – דרך ארץ – נערכת התהלוכה, אני נוסע… בדיוק בכיוון ההפוך. יוצא מהעיר אל יישובי צפון השומרון. בכל שנה משתדל להוסיף עוד יישוב, עוד נקודה על מפת השליחות. השנה, ב״ה, זכינו לתהלוכות ב־5 יישובים: טל מנשה, חיננית, מבוא דותן, חרמש וריחן (חדש השנה!). כל אחד מהם – תוספת חדשה לנחלתו של הרבי שליט״א מלך המשיח.

תוך כדי נסיעה חשבתי לעצמי – כמה סמלי זה. אני ממש נוסע נגד כיוון התהלוכה. נגד הזרם. לא כדי להתנגד, אלא כי כבר יש מי שפועל בעיר שלי, ואני לא בא להכפיל פעילות או חלילה ליצור בלבול. אני מחפש איפה אין, איפה חסר, איפה אפשר להביא את הרבי לעוד מקום.

ללכת נגד הזרם – זו לא סיסמה. אם יש מקום שבו כבר זורמת פעילות, אל תזרום סתם עם הזרם. תאמינו לי – הכי קל היה לי פשוט לקחת את הילדים ולרדת איתם לתהלוכה שמתחת לבית שלי ברחוב דרך ארץ. נוח, פשוט, שמח.

אבל שאלתי את עצמי: האם אני נחוץ שם? האם זה המקום שבו הרבי שליט״א מלך המשיח הכי זקוק לי כרגע?

(כמובן – אם אין מי שיעמוד לצד השליח, אם חסר כוח אדם, אז ברור שחייבים לעזור. אבל כל חסיד צריך לבדוק בכנות: האם אני שם כי אני דרוש, או רק כי זה נוח לי?)

כמו דג הסלמון. הדג הזה, בניגוד לשאר הדגים, שוחה נגד הזרם. לא כי קשה לו – אלא כי יש לו שליחות: להחזיר חיים למקורות, להתרבות ולחדש. הוא שוחה במעלה הנהר, לא כי נעים לו – אלא כי הוא יודע שלשם הוא צריך להגיע.

גם אנחנו צריכים לחשוב ככה. לא להיבלע בתוך שגרת הפעילות, אלא לחפש איפה הרבי עוד לא נמצא בגילוי. איפה נוכל להביא אותו. איפה נוכל להוסיף חיים חדשים.

כי כל עוד יש עוד מקום בעולם שאין בו גילוי אלוקות, שאין בו גילוי של הרבי שליט״א מלך המשיח – אנחנו מדוכאים. כמו שהרבי מסביר במאמר האחרון שחילק בידיו הקדושות לעת עתה, "ואתה תצוה": שצריך להיות "כתית למאור" – גם אם אצלך האור כבר מאיר בשלימות, כל עוד שהגילוי בעולם לא בשלימות – אתה מוכרח להיות כתית (וזה כמובן, מביא אותך לפעול).

וכך, שנה אחרי שנה, כבשנו מחדש – לאחר הגירוש המביש – את יישובי צפון השומרון. לא עם טנקים, אלא עם ילדים, ספרי קודש, שלטי יהדות ופסוקים.  שליחות של ״ופרצת״ אמיתית.

אז בפעם הבאה שיש תהלוכה בעירכם – תשדלו ללכת נגד (התהלוכה של) השליח.