קרבן אהרון • הרב יהודה גינזבורג

הרב יהודה גינזבורג

כשרצה שמשון להתעלל בפלישתים, הוא חד להם חידה שתמורת פתירתה יקבלו שלושים סדינים ושלושים חליפות: "מֵהָאֹכֵל יָצָא מַאֲכָל וּמֵעַז יָצָא מָתוֹק".

כוונת שמשון הייתה לחוויה שעבר בדרך לבית הוריו, כאשר ראה "כפיר אריות שואג לקראתו, ותצלח עליו רוח ה' וישסעהו כשסע הגדי". בהמשך הגיע שמשון שוב למקום וראה עדת דבורים שיצרה חלת דבש בתוך גוויית האריה שהרג, שמשון רדה את הדבש ואכלו. וזהו פתרון החידה: מהאוכל (האריה, שבד"כ אוכל אחרים) יצא מאכל (דבש), ומעז – האריה העז, יצא משהו מתוק.

מעניין, שבמדרש על הפסוק בפרשה "זה קרבן אהרון" הביאו את המדרש וחיברו זאת לקרבן אהרון – הרי אהרון הוא הכהן הגדול האוכל את כל הקרבנות וכעת הוא עצמו יצטרך להקריב קרבן.

במאמרו היחיד על פרשת השבוע 'צו' (מלבד מאמרי החג) בספר 'לקוטי תורה' מבאר רבי שניאור זלמן את המדרש, בהקדמת ביאור נבואתו של יואל על העתיד "ואכלתם אכול ושבוע", שכוונתו לאכילה כפולה שתהיה לעתיד לבוא.

למה פעמיים? האוכל אותו אנחנו אוכלים הוא פסולת המלאכים העליונים שנפלה למטה לעולם שלנו, ועל ידי האכילה אנחנו מבררים את השאריות האלו, לכן נקראת האכילה "עבודת הבירורים".

האוכל של המלאכים הוא הכוח שלהם לעבודת השם, ואילו הכוח שלנו הוא מהשאריות שלהם – האוכל.

לעתיד לבוא יתגלו נשמות חדשות שהם גבוהות יותר מהנשמות של היום, והם אלו ש"יאכלו" ויבררו שוב את הנשמות של הזמן הזה,

כי מאחר ויתגלה אור גבוה עוד יותר, יהיה צורך בבירור נוסף של הנשמות שלנו כיום, והוא יתבצע על ידי הנשמות דלעתיד לבוא, עליהם נאמר "ואכלתם אכול", כלומר ש'יאכלו' את מה שכבר נאכל, בירור נוסף על הבירור אותו אנו עושים כיום.

בזמן בית המקדש, היו מקריבים קרבנות על המזבח, שנקרא גם בלשון "אריה אוכל קרבנות" (נאמר במדרש כי על המזבח ירדה אש בדמות אריה ושרפה את הקרבנות, לכן נקרא המזבח בשם אריה)

אך מלבד זאת היה גם צורך בכך שהכהנים יאכלו את חלקי הקרבן הניתנים להם, וגם זה חלק מהבירור, שלכן ההלכה היא "כהנים אוכלים – ובעלים מתכפרים",

דווקא על ידי אכילת החלק של הכהנים באה הכפרה ולא מספיקה שריפת החלקים שהיו עולים על המזבח.

זו היתה שאלת המדרש על קרבן אהרון – איך מהאוכל יצא מאכל, שהרי אהרון הכהן הוא האוכל את הקרבנות והוא המברר אותם ומכפר על עוונות החוטאים,

ואם כן מובן שאהרון המברר גבוה מכל עבודה של בירור, אזי מדוע יצטרך גם הוא להביא קרבן "זה קרבן אהרון"?

והתשובה היא, כדברי שמשון "מהאוכל יצא מאכל", שמכיון שיש בירור אחרי בירור, להעלות לדרגא גבוהה עוד יותר, לכן גם אהרון יצטרך להביא קרבן כדי להתעלות מעלה מעלה.

*

פירוש יפה ומיוחד אבל גם מסר בצידו. גם אם אנחנו חושבים שהכנו את הבית מספיק לפסח, אפשר לבדוק ולגלות שיש עוד הכנות.

גם אם ביערנו את החמץ הרוחני מתוכנו, יש מקום להתעלות עוד יותר ולזכך את עצמנו לדרגא גבוהה יותר, וגם אם תרמנו והשתתפנו בעזרה למשפחות לפסח, הרי כדברי הרבי (פרשת ויקרא תנש"א.

"גם לאחרי נתינת צרכי החג "כדבעי לי' למהוי", מעשר, ועד לחומש (מצוה מן המובחר( צריך לעשות חשבון שלפי-ערך ההוספה בברכתו של הקב"ה בימים שבינתיים, גדל גם הסכום דמעשר או חומש, ובמילא, צריך להוסיף יותר בנתינת צרכי החג. ויתירה מזה: ע"פ מארז"ל " עשר בשביל שתתעשר" – יכול וצריך להוסיף בנתינת צרכי החג (נוסף על המעשר והחומש) עוד לפני ההוספה בברכתו של הקב"ה, וככל שירבה להוסיף בנתינת צרכי החג, תגדל יותר ברכתו של הקב"ה בעשירות מופלגה".

בהזדמנות זו אברך אתכם ואת משפחתכם בברכת שבת שלום ומבורך וחג הפסח כשר ושמח, לחירות אמיתית בגשם וברוח ולמילוי כל משאלות לבכם לטובה ולברכה.