האם אני מסתובב בכיס עם רדיו או טלוויזיה?

הרב ניצן כהן, עוסק בשליחות היחידה – קבלת פני משיח צדקנו, בעיר חריש ובהייטק

האם אני מסתובב בכיס עם רדיו או טלוויזיה? הרבי מלך המשיח מורה לנו לנצל כל כלי אפשרי כדי להפיץ את המעיינות חוצה בכל אמצעי טכנולוגי שמתאפשר. אך באותה נשימה, מזהיר באופן חד-משמעי מפני הכנסת השפעות שליליות לביתו של יהודי. יש בכך מסר עמוק ויסודי, שמאיר את הדרך להתמודדות עם כלים טכנולוגיים – ובעיקר עם אתגרי הדור הנוכחי.

כשמסתכלים על הכלים הטכנולוגיים שהרבי מלך המשיח מעודד את השימוש בהם, רואים קו מנחה ברור: כאשר מדובר בכלי שמאפשר אך ורק השפעה – כלומר, האדם משפיע על הסביבה ולא מקבל ממנה – יש להשתמש בו במלוא הכוח. דוגמה לכך היא הרדיו, כאשר החסיד משדר שיעור תורה והוא זה שקובע את התוכן. אין לו שום אפשרות "לקבל" דרך הכלי הזה (תחנת שידור) תכנים חיצוניים שאינם בשליטתו.

לעומת זאת, כאשר מדובר בכלי שמיועד אך ורק לקבלה – כמו הטלוויזיה – הרבי מלך המשיח שולל אותו לחלוטין (מכניס את הכומר הביתה). הטלוויזיה אינה מאפשרת לאדם להשפיע. הוא אינו בוחר את התוכן, אינו שולט במידע הזורם אליו, והוא הופך להיות ניזון ממה שהחברה הכללית מחליטה להראות לו. כאשר יש מכשיר שמכניס תכנים חיצוניים ללא סינון אישי, הוא פוגע בטהרת הבית, ולכן הרבי מלך המשיח מורה להימנע ממנו לחלוטין.

השאלה המורכבת מתחילה כאשר מופיע מכשיר שמשלב את שתי האפשרויות גם יחד – גם להשפיע וגם לקבל. זהו בדיוק האתגר של הסמארטפון. מצד אחד, הוא יכול להיות כלי אדיר להפצת תורה וחיזוק יהודים, להנגשת שיעורי חסידות, מבצעים והתוועדויות – דבר שלא היה ניתן בעבר. החסיד עצמו יכול להיות השדרן, היוצר, המפיץ – והוא משתמש בטכנולוגיה ככלי של שליחות.

אך מצד שני, באותו מכשיר עצמו, קיימת גם האפשרות לקבל – ולא מדובר רק בתכנים אסורים. גם אם כל התוכן כשר, יש כאן זרימה בלתי פוסקת של מידע, עדכונים, התכתבויות, קבוצות, חדשות – שמכניסות את האדם למצב שבו הוא כבר לא רק משפיע, אלא גם נגרר אחרי המידע שמוזן אליו. אם האדם מרגיש שהוא חייב להיות מחובר 24/7, שהוא צריך לקרוא כל תגובה, לבדוק כל הודעה, ולהיות מעודכן בכל רגע – הרי שהכלי הזה הפך ממשרת לאדון, והוא זה שמכתיב לו את סדר היום.

לכן חסיד חייב לשאול את עצמו: האם אני שולט במכשיר או שהמכשיר שולט בי? אם אני משתמש בסמארטפון רק ככלי הפצה – בצורה מחושבת, עם גבולות ברורים, באופן שמשרת את השליחות שלי – הרי שהוא כלי קדוש. אך אם אני מוצא את עצמי מתעדכן כל רגע, עסוק במה שאחרים אמרו או כתבו, ומרגיש תלות במכשיר – הרי שהוא התחיל להשתלט עליי.

היצר הרע יודע להתחפש וללבוש מסכת יראת שמים. הוא יאמר: “אבל אני משתמש בטלפון רק כדי לשלוח דברי תורה!”, אך תוך כדי כך האדם מוצא את עצמו נסחף, עובר מהודעה להודעה, מכתבה לכתבה, ומבלי לשים לב – כבר אינו בשליטה. לכן, השאלה אינה רק מהו התוכן, אלא מהי הגישה שלנו למכשיר.

במאמר מוסגר, אף אחד לא ראה שדרן רדיו שסוחב איתו את תחנת השידור לכל מקום, נכון? (אולי חוץ מעמי מימון בחג הסוכות…) אז למה מי שמגדיר את עצמו כ'משפיע' חייב שהמכשיר יהיה עליו כל הזמן? אם הוא צמוד אליו ללא הפסקה, ייתכן שהוא בעצם כתב שמסקר את המציאות, ולא משפיע עליה…

הרבי מלך המשיח מורה לנו להפוך כל כלי לשליחות של קדושה. אך האחריות היא עלינו – לוודא שאנחנו אלו שקובעים איך להשתמש בו. מי שמצליח לשלוט בטכנולוגיה ולהשתמש בה להפצה, יוצר כלי אדיר לקדושה. אך מי שנותן לה לשלוט בו, עלול למצוא את עצמו נמשך אליה יותר ממה שהוא משפיע דרכה.

חובתנו היא לוודא שהמכשירים שלנו הם תחנת שידור ולא מקלט. רק כך נוכל להפיץ את המעיינות חוצה באמת, ולהאיר את העולם באור החסידות, לקראת הגאולה האמיתית והשלמה על ידי הרבי מלך המשיח תיכף ומיד ממ״ש.