לא כל מה שנכון אפשר לעשות • מרדכי רוט

מרדכי רוט, מטפל רגשי

לא כל מה שנכון – נכון לעשות, לפעמים האמת ברורה, אבל המציאות מורכבת יותר.

"אני חייב לברוח – אבל האם זה יקריס אותי?"

הוא נכנס אלי לחדר עם צעד כבד. הגוף שלו היה רחב, גבוה, חזק. אבל משהו בו היה כבוי. גבר בן 55, שבחיים שלו כבר ראה הכול, אבל העיניים שלו? הן היו עייפות. ראיתי אותן. ראיתי איך הוא יושב, איך הידיים שלו רועדות מעט כשהוא מניח אותן על השולחן. איך כל נשימה שהוא לוקח מרגישה לו כמו מלחמה.

ואז הוא אמר את זה, בקול נמוך, כמעט שבור: "אני חייב להתגרש, אני לא יכול יותר."

לא הייתי צריך לשמוע יותר מזה. אני מכיר את הסיפורים האלו. הרבה אנשים מגיעים אלי כשהם כבר שבורים. לא כשהם מתלבטים, לא כשהם שואלים – כשהם כבר טובעים.

אבל משהו בו היה שונה. הוא לא היה בטוח בעצמו. הוא אמר "אני חייב להתגרש", אבל המילים שלו רעדו. הוא אמר "אני לא יכול יותר", אבל כל הגוף שלו ביקש ממני שאגיד לו משהו אחר. משהו שייתן לו אור, משהו שיגיד לו מה לעשות כשהוא לא מסוגל לראות את הדרך.

"אני מרגיש כלוא כבר 30 שנה". "תספר לי," אמרתי לו. "מה קרה עכשיו?"

הוא עצם עיניים, כמו מישהו שמחפש בתוך עצמו את הכוחות לדבר. ואז הוא נשף.

"שלושים שנה אני נשוי לאישה שלא אוהבת אותי."

"מה זאת אומרת?"

"אני חי לידה, לא איתה. אני משלם חשבונות, אני מביא אוכל הביתה, אני קם בבוקר לעבודה וחוזר – ואין שם אף אחד שמחכה לי. אין שם מישהו שאכפת לו אם אני חי או מת."

הוא עצר רגע. אני רואה איך הוא בולע את הרוק, איך הנשימה שלו נהיית כבדה יותר.

ואז הוא אמר: "אני בן 55. כמה שנים נשארו לי לחיות? אני רוצה לחיות לפחות פעם אחת לפני שאני מת."

שתקתי כמה שניות, נתתי לו לשמוע את עצמו.

ואז שאלתי: "אז למה אתה עדיין נשאר?"

הוא הסתכל עלי, כאילו נפל עליו הסיוט הכי גדול.

"מה זאת אומרת? כי אני מפחד! כי אני לא יודע מה יהיה עם הילדים, כי אני לא יודע איך אני אחיה לבד. כי אני לא יודע אם אני בכלל אצליח להיות לבד אחרי 30 שנה."

הנה זה.

השאלה היא לא אם נכון להתגרש. השאלה היא – האם זה נכון לך עכשיו? לא כל אמת היא מציאות.

האמת הכללית אומרת – אם אתה סובל, צא מזה. אבל האמת האישית אומרת – אם תעשה את זה עכשיו, זה ישבור אותך? זה ידרוס אותך? אתה באמת מוכן לזה?

אני לא מאמין בלזרוק אנשים למים בלי לבדוק אם הם יודעים לשחות. לפעמים לא צריך לקפוץ מיד. לפעמים צריך לבנות את עצמך קודם כדי שהקפיצה לא תהיה נפילה חופשית לתוך תהום.

זה נכון לא רק בזוגיות – זה נכון בכל תחום בחיים.

עבודה – יש אנשים שקמים כל בוקר לעבודה שהם שונאים. הם יודעים שזה שוחק אותם, שזה גומר להם את הנשמה. אז נכון, הם צריכים שינוי. אבל האם הם יכולים לקום עכשיו ולעזוב בלי תוכנית? בלי לדעת איך יפרנסו את עצמם?

מגורים – יש אנשים שחיים במקום שלא מתאים להם, במקום שמרחיק אותם מעצמם. אבל האם הם יכולים פשוט לארוז מזוודה וללכת בלי לדעת איך יסתדרו?

חיים חדשים – יש אנשים שחולמים לנסוע למקום אחר, להתחיל דף חדש. אבל האם הם חזקים מספיק נפשית לעשות את זה עכשיו?

מערכות יחסים – אנשים מרגישים לעיתים שהם צריכים לחתוך מחברויות או מקשרים משפחתיים. אבל האם זה נכון כרגע? האם הם באמת מוכנים להשלכות של זה?

איך לדעת אם אני פועל מתוך פחד או מתוך עוצמה?

שאלה לכל אחד: "אם לא הייתי מפחד – האם עדיין הייתי מקבל את אותה ההחלטה?"

אם התשובה היא כן, אז כנראה שאתה באמת מוכן. אם התשובה היא לא, אז אולי כדאי לחכות ולבנות את עצמך עוד קצת.

אז איך מחליטים נכון?

אמרתי לו: "בוא נעשה רגע תרגיל. תעצום עיניים, ותדמיין שאתה כבר גרוש. אתה בבית אחר, לבד. אין יותר אישה לידך, אין קול של אנשים בבית, אתה עצמאי – אבל לבד."

הוא עוצם עיניים. כמה שניות עוברות, ואז אני רואה איך הפנים שלו מתכווצות.

הוא פוקח את העיניים מהר. "אני… אני לא יודע אם אני מסוגל."

תעצום שוב עיניים, ותדמיין את עצמך בעוד חמש שנים. איך נראים החיים שלך אם קיבלת את ההחלטה? איך הם נראים אם לא קיבלת את ההחלטה? איזו אפשרות מרגישה לך יותר נכון?

אז מה עושים? אם לא עכשיו – אז מתי?

אני מחייך אליו חיוך קטן. "אתה רואה? זה לא עניין של מה נכון או לא נכון – זה עניין של מוכנות."

"אז מה אני אמור לעשות? להמשיך לסבול?"

"לא. אתה אמור להתחזק. אתה אמור לבנות את עצמך, כדי שאם וכאשר תחליט לצאת מזה – זה יהיה מתוך עוצמה, לא מתוך חולשה."

המסר הגדול – אל תהרסו את עצמכם בשם "האמת", יש דברים שהם חד משמעית נכונים. אבל יש גם זמן נכון לכל דבר. לא כל מה שנראה לך ברור בראש – נכון לגוף ולרגש שלך באותו רגע.

לפעמים הדבר הכי נכון לעשות – הוא לא לעשות כלום. לפעמים הכי נכון זה לתת לזמן לעשות את שלו – לבנות את עצמך לאט, ואז לקבל החלטה ממקום של עוצמה ולא חולשה.

"אני פוגש אנשים שהחיים שלהם נהרסו לחלוטין. גם קודם הם חיו חיים הרוסים, אבל מה שהחמיר את מצבם היה העובדה שהם הקשיבו רק לשכל והתעלמו מהגוף ומהיכולות האמיתיות שלהם. הם לא עצרו לשאול את עצמם: 'האם אני באמת מסוגל לעשות את מה שאני עושה?'"

אז אם אתם עומדים בפני החלטה קשה, שאלו את עצמכם לא רק 'מה נכון?' אלא גם 'מה נכון לי עכשיו?' כי לא תמיד האמת ברורה כמו שהיא נראית, ולא תמיד הכוח הוא בלקפוץ – לפעמים הוא דווקא בלהמתין.

לתגובות: machon.rot@gmail.com