למה קבלת הנשיאות לקחה שנה שלימה? • הרב גרשון אבצן

הרב גרשון אבצן

אנו נמצאים כעת בתוך שלושים יום לפני חג יו"ד שבט, יום ההסתלקות של הרבי הריי"צ בשנת תש"י – לפני 75 שנים – והיום בו הרבי קיבל רשמית את הנשיאות בשנת תשי"א. הזמן הנוכחי מנוצל כמובן להכנה נאותה לקראת יום קבלת הנשיאות.

אחד מיסודות החסידות הוא, שישנו תמיד נשיא שהוא משה רבינו בכל דור. לא יכולה להיות תקופה שאין בה 'משה שבדור'. גם אם הנשיא לא קיבל רשמית את תפקיד ההנהגה, הוא עדיין מנהיג הדור מרגע ההסתלקות של הנשיא הקודם. עובדה זו מעוררת תמיד שאלה אצל תלמידים צעירים: אם כן, שהרבי היה כבר נשיא הדור מרגע שהרבי הריי"צ הסתלק, מדוע לקח לו שנה עד שקיבל רשמית את הנשיאות?

[מעניין לציין את ה'תבנית' שאנו רואים אצל רבותינו הקדושים. לאדמו"ר הזקן לקח שנים רבות לקבל רשמית את הנשיאות, והאדמו"ר האמצעי קיבל אותה מיד. אצל ה'צמח צדק' לקח זמן עד שהוא קיבל את הנשיאות, ואילו בנו המהר"ש קיבל אותה מיד. הרבי הרש"ב סירב שנים רבות לקבל רשמית את הנשיאות, והרבי הריי"צ קיבל אותה מיד].

ברור לחלוטין שאיננו יודעים את החשבונות השמימיים של רבותינו הקדושים, ויהיה זה חסר תועלת להעלות תיאוריות או רעיונות, שהרי "לא מחשבותיי מחשבותיכם". על השאלה האמורה אני תמיד עונה בדרך הבאה: יחד עם זה שלעולם לא נדע את חשבונותיו של הרבי, יש בוודאות שתי מתנות יקרות מפז שקיבלנו מהרבי במהלך אותה שנה בה הוא לא קיבל רשמית את הנשיאות:

השיחות והמכתבים המופלאים על התקשרות של חסיד לרבי במצב בו הרבי לא נראה פיזית בעולם הזה.

הבנה טובה יותר מהם התכונות הנדרשות להיות 'רבי' – דרך קריאת הסיבות שהרבי כתב מדוע הוא לא מוכן להיות הרבי הבא.

ברור לכל מי שקרא ולמד את השיחות והמכתבים של הרבי, שיש הבדל גדול בטון – במיוחד כשמדובר בדרישה להתקשרות – בשיחות ובמכתבים לפני שהרבי קיבל רשמית את הנשיאות לבין אלו שלאחר מכן. ההבדל מובן מאליו: לפני קבלת הנשיאות, הרבי מדבר וכותב כחסיד לרעהו. לכן, הדברים מתבטאים בצורה הרבה יותר ברורה ופתוחה, בסגנון אישי של התוועדות.

זה נכון גם לגבי השיחות והמכתבים של השנה שבין יו"ד שבט תש"י לתשי"א. הדרישה להתמסרות מוחלטת והמשך ההתקשרות לרבי הריי"צ, וההכרה בכך שהחסידים לא יכלו לראות את נשיאם, ניכרת בכל שיחה ובכל מכתב של אותה שנה מיוחדת. אותו אוצר של בהירות בהתקשרות אמיתית, יכול היה להיות מבוטא רק על ידי מי שהיה בעצמו חסיד מובהק של הרבי הריי"צ, והוא מקור עצום של השראה לכולנו בשנים אלה, העוברים את המבחן האחרון של הסתר לפני ההתגלות הסופית של הרבי כמלך המשיח.

בנוסף: במהלך אותה שנה מיוחדת, חסידים כתבו והתחננו בפני הרבי לקבל על עצמו את הנשיאות. לרבים מהם הסביר הרבי את סירובו על ידי תיאור מהו רבי אמיתי. כחסידים, עלינו להפנים את התיאורים הללו כדי להבין – אחרי שהרבי כן קיבל את ההנהגה – מהו רבי אמיתי! (ראו למשל הערה 101 בשיחה הידועה של פרשת שופטים תנש"א).

אשתף כמה דוגמאות כעידוד לקרוא בעצמכם את המכתבים שנכתבו באותה שנה:

"ומה שכותב 'אנא חוסו עלינו און זייט כו" – הרי לזה צריך להיות היכולת, כוחות העצמיים, כוחות ההיוליים, כחות הגלויים, ושלימות לבושי מחשבה–דיבור–ומעשה וכו'" (אגרות קודש כרך ג' אגרת תשסה).

"בענין מה שכותב בהנוגע לסדר כמו שהיה אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ כו' – הנה כבר כתבתי לאחד, שהרי לזה נצרך שיהיו אצלי כוחות עצמיים המתאימים לזה, וכן בנוגע לכוחות הגלויים, וכן בנוגע לג' הלבושים דמחשבה–דיבור–ומעשה וכו'" (אגרות קודש כרך ד' אגרת תתכג).

"הגיעני . . מכתבו מי"ג אדר. ונבהלתי בקראי אותו – לדרוש ממני ענינים שלא נתנו לי ואינם בי לא מהם ולא ממינם. ואין טענתי על כבוד–תורתו באשר אינו מכירי פנים–אל–פנים, אבל חקירה ודרישה הווה–ליה לעשות מקודם, כי דיני–נפשות בזה. וה' יזכנו כולנו להתקשר באילנא דחיי באמת" (אגרות קודש כרך ג' אגרת תקעו).

אני תקווה ותפילה, שנזכה כולנו לקבל ולחזק את הנשיאות, כרבי וכמשיח, בשמחה ובפנימיות.

אשמח לשמוע את מחשבותיכם על הנ"ל – שלחו לי מייל אישי: rabbiavtzon@gmail.com