"ביקורת בונה"? אין חיה כזו! • הרב שניאור זלמן שניאורסאהן

הרב שניאור זלמן שניאורסאהן, שליח הרבי ברובנא, אוקראינה, מאמן ומטפל בכיר בשיטת ITT

הרהורים על דרכי תקשורת בין הורים וצוות הישיבה

ברוך ה' שהטור מהדהד את ייעודו והורים מגיבים הטור השבוע מגיב לשאלות שנשאלתי בחודש אחרון חיברתי מספר שיחות שהיו לי כדלהלן:

'פגשתי את המגיד שיעור של הבן שלי בחתונה. הצגתי את עצמי – "אני אבא של מענדי, מה שלומו איך הוא?"

"ברוך ה' בחור חסידי". בסיבוב הבא הוא עצר לידי והחלפנו מספרי טלפון וקבענו לדבר בטלפון. הודיתי לה' שזימן לי ליישם סוף סוף את מה שאתה כותב בטורים…

בדרך כשחזרתי מהחתונה חשתי מועקה בלב מין דכדוך התפשט בכל הגוף. בבוקר באמצע תפילת שחרית נזכרתי שצריך להתקשר למגיד השיעור, אחרי התפילה לקחתי את הטלפון כדי להתקשר ואז אותה תחושה מאתמול עלתה שוב. הסתכלתי בשעון ואמרתי לעצמי אתקשר יותר מאוחר בערב כנראה אז מגיד השיעור יהיה יותר פנוי.

בשעת לילה מאוחרת התעוררתי ואז כבר היה לא לעניין להתקשר כך שברור שהשיחה החשובה נדחתה. אחרי שבוע של ייסורי נפש קיבלתי החלטה להתקשר ויהי מה. קולו של מגיד השיעור ענה לשיחה היה נשמע קצת עייף וביקש אם אפשר להתקשר בערב – בין 9:30 ל-10:00. את השיחה בפועל עשינו אחרי שבוע נוסף, בו הייתי קצת חסר סבלנות לסובבים אותי.

בשיחה מגיד השיעור – קולו היה נעים. הוא דיבר על הבן שלי שמשקיע. קולו קצת נשמע מהסס – בזמן אחרון קצת חלה ירידה הוא מאחר לסדרים בשיעורים הוא קצת חולם – אני מרגיש שיש לו קושי בהבנה ואולי גם קושי חברתי'. – מתוך שיחות עם מספר אבות

בפרשת ויחי שקראנו השבת: התורה מספרת לנו על יעקב אבינו שאוסף את בניו כדי לגלות להם את הקץ – הוא רצה לתת להם משמעות בעבודתם. אבל נסתלקה ממנו שכינה. והתחיל אומר דברים אחרים.

רש"י ספר דברים (א. ג.):
"ויהי בארבעים שנה בעשתי עשר חדש באחד לחדש" – מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הוֹכִיחָן אֶלָּא סָמוּךְ לַמִּיתָה; מִמִּי לָמַד? מִיַּעֲקֹב, שֶׁלֹּא הוֹכִיחַ אֶת בָּנָיו אֶלָּא סָמוּךְ לַמִּיתָה, אָמַר, רְאוּבֵן בְּנִי אֲנִי אוֹמֵר לְךָ מִפְּנֵי מָה לֹא הוֹכַחְתִּיךָ כָּל הַשָּׁנִים הַלָּלוּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא תַנִּיחֵנִי וְתֵלֵךְ וְתִדְבַּק בְּעֵשָׂו אָחִי.

אתם מכירים את המושג 'ביקורת בונה'? אפשר להוציא את ההיגד הזה מהלקסיקון. אין חיה כזו. אם יעקב לא הוכיח אלא סמוך למיתתו ומשה רבינו למד ממנו.

וכך רש"י באותו פסוק ממשיך וּמִפְּנֵי אַרְבָּעָה דְּבָרִים אֵין מוֹכִיחִין אֶת הָאָדָם אֶלָּא סָמוּךְ לַמִּיתָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא מוֹכִיחוֹ וְחוֹזֵר וּמוֹכִיחוֹ, וְשֶׁלֹּא יְהֵא חֲבֵרוֹ רוֹאֵהוּ וּמִתְבַּיֵּשׁ מִמֶּנּוּ, כּוּ' כִּדְאִיתָא בְּסִפְרֵי. וְכֵן יְהוֹשֻׁעַ לֹא הוֹכִיחַ אֶת יִשְׂרָאֵל אֶלָּא סָמוּךְ לַמִּיתָה, וְכֵן שְׁמוּאֵל שֶׁנֶּאֱמַר "הִנְנִי עֲנוּ בִי", וְכֵן דָּוִד אֶת שְׁלֹמֹה בְנוֹ.

אין תועלת בתוכחה, אלא אם היא באה כפי שרש"י מיד בפסוק ד מביא:
"אחרי הכתו" – אָמַר מֹשֶׁה אִם אֲנִי מוֹכִיחָם קֹדֶם שֶׁיִּכָּנְסוּ לִקְצֵה הָאָרֶץ, יֹאמְרוּ מַה לָּזֶה עָלֵינוּ? מַה הֵיטִיב לָנוּ? אֵינוֹ בָא אֶלָּא לְקַנְתֵּר וְלִמְצֹא עִלָּה, שֶׁאֵין בּוֹ כֹחַ לְהַכְנִיסֵנוּ לָאָרֶץ, לְפִיכָךְ הִמְתִּין עַד שֶׁהִפִּיל סִיחוֹן וְעוֹג לִפְנֵיהֶם וְהוֹרִישָׁם אֶת אַרְצָם וְאַחַר כָּךְ הוֹכִיחָן.

כדי שתוכחה תתקבל היא צריכה להגיע בתנאי שמקבל התוכחה ירגיש שהיא מגיעה ממקום שאינו מאשים ומאדם שמוסר את נפשו בפועל עבורך.

ביקורת היא הרסנית גם ובמיוחד אם היא ביקורת עצמית. היא זו שתוקעת ומונעת מאיתנו להתקשר למגיד השיעור – החשש לשמוע ביקורת על בננו נובע מכך שביקורת זו היא ביקורת עלי וערעור על הערך שלי כאבא. הביקורת מגיעה למקום הכי פנימי של האדם. – ומפני זה אפילו יעקב חשש שראובן ילך וידבק בעשו.

מטבע הדברים בחודש טבת בשיחות עם מגיד השיעור יכולות להישמע כאילו ביקורת.

כך אפשר להבין את סיבת המועקה אצל האבא – אף אחד לא אוהב לשמוע משהו שמערער על ערכו כאבא.

זו מטרת כתיבתי כדי להביא לקשר בריא בין 2 שותפים בחינוך הילדים – והשיחות שאני ממליץ עליהן מיועדות לפיתוח תקשורת בריאה ומכבדת. עוד לפני שבעיות מתחילות לצוץ. – ואז השיחות הן מאשימות ומבקרות. גם אם לא מתכוונים להאשים – יש את מנגנון הביקורת עצמי שמפעיל את חוש הדמיון ועוד מרעין בישין מועקות וחרדות ועוד כיוצא בזה.

שיחה טלפונית ואפילו פגישה מתואמת עם מגיד השיעור המשגיח ראש הישיבה או המורה בו תבטאו הערכה ותודה עוד לפני שאתם מקבלים הזמנה לשיחה – תחסוך מכם מועקות ותחושות מחנק בשיחות הבאות.

אם משהו תוקע אתכם ואתם לא מצליחים לעשות את הטלפון הראשוני תדעו שאתם לא לבד ואפשר לשחרר.

גם אם הגעתם למצב שבו הביקורת כבר נשמעת, אפשר לשחרר את התחושות הלא נעימות כדי שהשיחות יהיו מועילות לילד שלנו.