הרב חיים ועקנין, בית משיח
אחת המתנות החשובות שנותנים הלביאה והאריה לגורים היא המריבות ההדדיות בין ההורים לגורים ובינם לבין עצמם. יש אפילו מחקרים על כך שזה מה שמכין אותם הכי טוב לג'ונגל ואם ידלגו על השלב הזה הם לא ישרדו.
כי כשרוצים שהגור הקטן יגדל לאריה צריך לתת לו שני דברים, ביטחון והגנה, ומצד שני ללמד אותו לדעת לצאת לקרב. ומחנה האימונים הטוב ביותר אלו המריבות בחיק המשפחה. מצד אחד זו יכולה להיות מריבה קשה מאוד ופוצעת, אבל עדיין זה במקום הבטוח, בחיק המשפחה.
ועכשיו לג'ונגל שלנו.
כדי שהילדים שלנו ישרדו אותו הם צריכים הרבה אהבה וביטחון, אבל הם גם צריכים לדעת לצאת לקרב. אם זה במובן החברתי, לא לתת לבושה ולרחמים העצמיים לעצור אותם, או לחילופין מול הבוס. ואם זה במובן האישי, מול הקשיים האישים של כל אחד, מה שייתן את הכח לא לוותר לעצמו ולהילחם.
החיסון הכי טוב הם הקשיים שעולים בחיק המשפחה. לא למנוע מהילד להתמודד, להיפך, לתת לו, אבל לא לשכוח להיות איתו ביחד. האח פגע בו? להקשיב לצער שלו. יש מקרים שאולי בהתחלה נצטרך להתערב, אבל השאיפה היא לא להתמודד במקומו אלא לתת הרבה כלים כדי שיוכל להתמודד לבד. פשוט להיות איתו בסבל, להצטער איתו, להתעניין, לרדת לפרטים ועדיין להשתדל לא לעשות את זה במקומו.
אחת הבעיות שצצות היום היא שיש ילדים שיש להם הכל, ומה שחסר להם זה היכולת להתמודד, או יותר מזה, הם יודעים, אבל אין להם כח להתמודד.
כי כשהילד לומד להתמודד בבית, בחיק המשפחה, הוא נמצא במקום המוגן ושם הוא מקבל כח. וכשהוא לא לומד את זה בבית אז הוא ילמד את זה בחוץ, ושם זה כבר הרבה יותר אכזרי וקשה. ואז יש מחסום מצד אחד בשכל הוא מבין טוב איך עוברים את הקושי, אבל בפועל שמגיע רגע האמת הוא מתקשה להכניס את הרגל למים הקרים.
אני זוכר שהצעתי פעם אחת לאבא לילד עם קושי חברתי לריב בצחוק עם הילד… ראיתי שיש משהו בילד שנכנס לפאניקה ובכל מריבה הוא מגיב בלי פרופרציה למציאות. היתה בי תחושה שאם האבא יעזוב לרגע את הרחמים העצמיים על מצבו של הילד ופשוט יראה לו שמריבות זה חלק מהחיים משהו ישתחרר שם. וזה עבד.
בתקופה האחרונה מדובר הרבה על הנושא העונתי של החיסונים. גם הענין של חיסון הוא לתת את אותו חיידק אבל מוחלש ותחת שליטה, ואז המערכת מחוסנת לדבר האמיתי.
'טוב, אתה יודע מה כבוד הרב? אתה צודק, אני לא יתערב וזהו'. את זה אמר לי אבא שדיברתי איתו במשך כמה חודשים שיתן ויאפשר לילד עצמאות וכלים להתמודד. תתפלאו, אבל המשפט הזה לא הרגיע אותי. יש בעיה שלפעמים קשה לנו כהורים עם האמצע. או שנתמודד בשבילו, נריב בשבילו או שיסתדר לבד. וזה הצליל החזק שצרם לי אצל אותו אבא.
את הסוד הגדול אנחנו לומדים מהסנה.
נאמר 'עמו אנכי בצרה'. שהמסר הראשון שהקב"ה מעביר לבני ישראל דרך משה רבנו הוא 'ידעתי את קושי העם הזה'. והמסר שעובר דרכו בנס הסנה הוא 'עמו בצרה'. רואים זאת גם בשיחות של הרבי שהמסר העיקר שהרבי חוזר עליו רבות הוא 'שכינתא בגלותא'. שהקב"ה נמצא ביחד עם כל יהודי בגלות. עצם הידיעה על כך הופכת את הגלות למשהו אחר, יש קשיים, צריך להתמודד, אבל עדיין הקשיים הם בחיק המשפחתי, בחיק האלוקי. אנחנו עם הקב"ה.
ודווקא מתוך הידיעה שה' איתנו בגלות, יוצאים לגאולה.
לחיים! לחיים!