-
גם לקבל תודה לפעמים אנו מסרבים – וגם פה הסיבות הן רגשיות שגורמות לנו להדחיק – כחלק מההגנה הטבעית שהקב"ה נתן לנו מפני טראומות וכיו"ב – אפשר לטפל בהן בתהליך ארוך • מאת הרב שניאור זלמן שניאורסאהן • לקריאה
יוסי סולומון|ו׳ בטבת ה׳תשפ״המאת הרב שניאור זלמן שניאורסאהן, שליח הרבי ברובנא, אוקראינה, מאמן ומטפל בכיר בשיטת ITT
יושב מולי אבא לילדים, עיניים כבויות. הוא מתקשה להביע רגש אהבה לילדיו. הוא מדבר על אהבה טבעית אבל אי אפשר לומר שהוא יודע להרגיש. אפשר כן לומר שחוש הרגש אצלו בטראומה – הנפש פצועה.
בתהליך מבורך הצלחנו לחזור לאחור לימי ילדותו כשאביו – יהודי חסידי. בתפיסתו הבין שרגשות – ובפרט אהבה מוחצנת – אינה חסידית. אך אין כאן המקום להאריך ולחפור ולהגיע לסבא ולמעלה בקודש.
החסך הוא קריטי לא רק לאבא והבן אלא גם להנהגה כללית בחיים…
ברוך ה' שבסופו של תהליך האבא היום מבטא את אהבתו באופן טבעי, וגם פועל במוטיבציה טבעית חיובית עבור ילדיו שזכו לאבא חדש.
בפרשת ויגש שקראנו בשבת האחרונה: התורה מספרת לנו על יהודה שעומד ומוסר את נפשו. יש את הטענה הניצחת "ועבדך ערב את הנער", שעונה לשאלה – מה מצא יהודה סיבה להתערב יותר משאר האחים. הוא מוכן לכל דבר – ואפילו להיות עבד במצרים במקומו של בנימין.
יהודה מקדים: "והנער איננו איתי – ונפשו קשורה בנפשו" ומסיים: "כי איך אעלה אל אבי והנער איננו איתי פן אראה ברע אשר ימצא את אבי".
הפתיחה והסיפא גילו אצל יוסף את נקודת הקשר – "ולא יכול יוסף להתאפק…"
בהמשך הפרשה כשיעקב שולח אחד מבניו להכין לו בית תלמוד הוא סומך על יהודה מכולם. הוא בוחר את מי שמכיר את הקשר של "נפשו קשורה בנפשו".
יהודה – הוא גם זה שקשר זה גורם לו לערוב לנער. בפועל מוסר את נפשו עבור הנער – כי אחרת איך אעלה אל אבי… פן אראה ברע אשר ימצא אותו.
יוסף מלך מצרים עם אפשרויות בלתי מוגבלות. אבל בחינוך בדרכו של יעקב אבינו חייבים את הגישה של "נפשו קשורה בנפשו". אחרת יש כללים וקריטריונים, והרבה דברים החשובים לבניית מערכת כאשר הנער משמש את המערכת במקום שהמערכת תשרת את הנער.
ה' טבת – דידן נצח תשמ"ז: ילד בן 10 הייתי. את התפרצות השמחה הגדולה של המבוגרים שסחפה אותנו הילדים אפשר להסביר רק ברגשות האהבה הגדולה לרבי.
להלן ציטוט מתוך יומן דידן נצח: "ראשון הנואמים הי' הרב יהודה קרינסקי – מגיבורי הפרשה, שעמד על חשיבותו ההיסטורית של יום זה, שייקבע לדורות. הוא סיפר שהייתה לו הוראה מכ"ק אדמו"ר שליט"א (אחרי השיחה במנחה) להתקשר עם העו"ד ולומר לו "ווארט" מהשיחה שנאמרה היום, וכן להודות להם. העו"ד שהיו באסיפה, יצאו במיוחד, והוא אמר להם את הנקודה שכ"ק אדמו"ר שליט"א הזכיר בשיחה בקשר לשיעור היומי בחומש, וא' מהם ביקש למסור לכ"ק אדמו"ר שליט"א "ווארט" משלו: על הפסוק "ונפשו קשורה בנפשו" – שראה זאת במוחש במהלך המשפט כמה כ"ק אדמו"ר שליט"א הי' קשור לענין."
ישנה שמחה ברכישת בית חדש ואפילו רהיט חדש, אבל זה לא יהפוך להיות ליום חג כל שנה.
אבל אם השמחה היא בדבר שקשור ל"נפשו קשורה בנפשו" – אתה תעשה את הכל כדי להצליח. גם עורך הדין שאינו חסיד הבין את העוצמה ונשאב לעשיה ולניצחון.
פרט חשוב בהוראתו של הרבי: להרב קרינסקי היה להודות לעורך הדין – תודה היא גם הכרה בפעולה של האחר עבורך וגם רגש טבעי יהודי. ויותר חשוב – מתכון טבעי לקשר בריא.
רגש התודה הוא טבעי. אך פעמים רבות אנו מתכחשים לו. אנו מתרצים בבליל של סיבות = תירוצים. העיקר לא להודות.
גם לקבל תודה לפעמים אנו מסרבים – וגם פה הסיבות הן רגשיות שגורמות לנו להדחיק – כחלק מההגנה הטבעית שהקב"ה נתן לנו מפני טראומות וכיו"ב – אפשר לטפל בהן בתהליך ארוך.
אפשר לחסוך כאב מתמשך, ולהשתמש בכלי העוצמתי של יהודה – אותו כלי שגרם לחסידים את הכאב בצערו של הרבי. והוא גם שהעצים את השמחה של החסידים בשמחתו הגדולה כשבית המשפט פסק שדידן נצח. – ה"נפשו קשורה בנפשו"
המסר המעשי: השילוב בין הרגש החזק של אהבה לילד והתחושה הטבעית של הכרת הטוב למי שיכול להעלות את הילד מעלה מעלה – יאפשר לך לפעול באופן מעשי ולהיות בקשר בחוויה של תודה, שיחסוך קשר של האשמה דו צדדית עם מגיד השיעור, המשגיח או ראש הישיבה או המורה.
אם בכל זאת אתה מרגיש שמשהו חסום אני מזמין אותך לטפל בזה.
תגיות: הרב שניאור זלמן שניאורסאהן