מנגנון הנאמנות בפסק דין של ה' טבת ואיך הוא נוגע לנו

עו"ד אסף קורן

בעבר, לפני עידן החיפוש בגוגל, כאשר עו"ד היה צריך לחפש תקדים משפטי, הוא היה צריך לחפש אותו לפי הנושא המשפטי שלו.

מוזר אולי אבל אם הייתם עו"ד אמריקאי הייתם מוצאים את פסק הדין של השופט סיפטון, פסק הדין של חמשה בטבת, כתקדים חשוב ומהפכני תחת הנושא "נאמנויות והקדשים" 

מסופר שלשופט סיפטון היה מתמחה יהודי והוא שאל את המתמחה במה עוסק התיק והוא השיב לו שהתיק עוסק בירושה והשופט השיב לו שהוא שוגה כי התיק עוסק בנאמנויות.

אכן התיק אינו תיק ירושה משום שתיק ירושה עוסק כאשר יש מחלוקת מי הם היורשים וכאן לא הייתה מחלוקת כזאת.

מהי נאמנות? ואיזה משמעות יש לה?

לפי החוק האזרחי מוגדרת נאמנות כך בסעיף 1 לחוק הנאמנות, תשל"ט -1979:

"נאמנות היא זיקה לנכס שעל פיה חייב נאמן להחזיק או לפעול בו לטובת נהנה או למטרה אחרת".

בנוסף קובע סעיף 13 לחוק הנאמנות , תשל"ט -1979 כך:

"נאמן לא ירכוש לעצמו או לקרובו נכס מנכסי הנאמנות או כל זכות בו, לא יפיק לעצמו או לקרובו טובת הנאה אחרת מנכסי הנאמנות או מפעולותיה, ולא יעשה דבר שיש בו סתירה בין טובת הנאמנות לבין טובתו שלו או של קרובו".

אנו רואים כי נאמנות פירושה להחזיק או לפעול לטובת הנהנה או לטובת המטרה לשמה הוקמה הנאמנות וזאת תוך אי רכישת טובת הנאה לעצמו או לאחרים .

טענות הצדדים במשפט 

עורכי הדין של חב"ד העלו 3 טענות עליהן כותב השופט בעמוד 18 לפסק דינו בהחלטה כי הן דחוקות ולא סבירות.

1. הרבי העביר במתנה את הכתבים והספרים לאגודת חסידי חב"ד ללא נאמנות.
2. ההעברה בנאמנות נעשתה על מנת להשיב את ההוצאות שהיו לאגודה להציל את הרבי הקודם מאירופה.
3. טענה נוספת שדמי המעמד ניתנו לרבי הקודם על מנת שירכוש בהם בנאמנות ספרים.

לעומת זאת הצד שכנגד טען כי הכספים ניתנו לרבי הקודם ללא כל הגבלה וכי הוא יכל לעשות בהם ככול העולה על רוחו- עוד טען הצד שנגד כי לא יכולה להיות שום יחסי  נאמנות בין חסיד לרבו וההפך.

הכרעתו של השופט סיפטון

השופט סיפטון לא קיבל את אף אחת מטענות אלו לא של החסידים ולא של הצד שכנגד, הוא כותב בסוף פסק דינו כך:

"עובדה היא שהספריה מעולם לא הוחזקה על ידי הרבי כרכוש פרטי לטובתו האישית ולשימושיו האישיים בניגוד לדתיים. היא הוחזקה כרכוש פרטי לטובת הקהילה ולמטרות צדקה וחסד. מה שהמכתב למרקס וביטויים אחרים של כוונה לממשלת ארה"ב גם לפני ואחרי המלחמה מספקים את מה שחוק דורש לצורך קיומה של נאמנות . יש בכך ראיות שיש בהן מספיק כדי לשכנע את הח"מ (השופט סיפטון) מעבר לכל ספק סביר שהרבי העביר את הספריה לנציגי התובעת בצורה ברורה ובלתי ניתנת לערעור " ביטוי של הכוונה ליצור זאת… ומכפיף את האדם המחזיק את הרכוש בחובות של יושר לעסוק עם הרכוש למטרות צדקה וחסד . 

כמובן שהמכתב למארקס אינו מסמך נאמנות, אך הוא הוכחה מסוג החזק ביותר, אם הוא נילקח בחשבון עם הצורה בה טופלה הספרייה לפני הגעתה לארה"ב, כאשר היא הגיעה למדינה זאת, היא הועברה לחזקתה של אגודת חב"ד מתוך הצהרה מפורשת שהיא מוחזקת על ידי התאגיד בנאמנות לטובת קהילת חסידי חב"ד .

מעשיו של הרבי השישי פתרו את הבעיה העקיפה שהציקה לקודמיו בהעברת כלי המלאכה של הרבי מדור לדור, שהייתה לה השפעה מקרית להבהיר את יחסו לספריה ויחסו לקהילה ומוסדותיה. אכן זאת היא נקודת המפתח בתביעה זו וצריכה להיות מוכרעת לטובת התובעת. "(התרגום מספרו של הרב לובצקי עם שינויים היכן שאני סבור כי התרגום אינו נכון).

עד כאן מתוך דבריו של השופט סיפטון.

אל יזלזל הקורא שהבאתי כאן מדבריו של שופט גוי, שלא למד חסידות. ולמרות שיש לטעון שאנו כחסידיו של הרבי אין לו אלא דברי הרבי, ומה יש לנו להתעסק עם מה שכתב או אמר שופט גוי?

אבל כמו שאמר שבעל שם הקדוש כל דבר שיהודי רואה או שומע הוא שיעור בעבודת השם.

ידוע שלגוי אין בחירה חופשית ולכן מה שהגוי פסק הוא הרצון העליון שכך הוא יפסוק (כמובן שלא כל פסק משפטי של גוי יש לו משקל חסידי רוחני אך במקרה כמו כזה שבו מעולם לא נחגג פסק של גוי באופן כזה יש לתת לפסק זה משקל יתר) .

מי הם עם כן המוטבים של הנאמנות שיצר הרבי הקודם לפי פסק הדין, המוטבים הם כלל קהילת חב"ד ואם נצטט את מכתבו של הרבי הקודם לדר' אלכסנדר מרקס:

"כתבי יד אלו רשומים על שם הרבנים, חברי אגודת חסדי חב"ד, ר' ישראל דזשעייקבסאהן וחתנו ר' שלמה זלמן העכט, שניהם אזרחים אמריקאים הבעלים הרשמיים של רכוש זה.

ספרים: כמה אלפי ספרים, בניהם הרבה ספרים עתיקים גדולי ערך ויקרי המציאות. ספרים אלו הם רכוש אגודת חסדי חב"ד של ארה"ב וקנדה.

כדי שהסטייט דיפרמנט יעבוד במרץ לאתר כתבי יד וספרים אלו על מנת להחזרים לבעליהם, על הסטיטט דיפארמנט להבין שכתבי יד וספרים אלו הם אוצרות דתיים אדירים, רכוש האומה, שלהם ערך היסטורי ומדעי רב.

לכן אני פונה אליך בבקשה גדולה, בתור אוטריט בעל שם במקצוע זה, הואיל לכתוב מכתב לסטייט דיפארטמנט להעיד  על גודל הערך של הספרים וכתבי יד לעם היהודי בכלל, ובפרט לקהילה היהודית באמריקה שלה שייך נכס אדיר זה ". (העתק תרגום מספרו של הרב לובעצקי)

עד כאן ממכתבו של הרבי הריי"ץ לר' אלכסנדר מרקס. 

אנחנו רואים מפורשות כי הנהנים או המוטבים של הספרייה הם העם היהודי בכלל.

כדי לדעת מהן המטרות שלשמן הוקמה אגודת חסדי חב"ד יש להתבונן במטרות האגודה כפי שהם מופיעים בסעיף 2 תקנון אגודת חסדי חב"ד באה"ק כדלקמן:

לכונן ולסדר שיעורים ללימוד תורת החסידות (החב"דית) בחוגי חברי האגודה ובין בעבור החובבים והמתעניינים בתורה זו. ולארגן קבוצות לומדים כאלה בערי ארץ ישראל ומושבותיה.

בסעיף 3 לתקנון רשום לעניין חברות כדלקמן: 

"כל יהודי תושב א"י יכול להיות חבר האגודה אם מלאו לו עשרים שנה ואם מושבו הקבוע הוא באמת מערי ארץ ישראל". בסעיף השני יש הגבלה על קבלה על ידי ההנהלה.

כמובן שיש עוד מטרות אחרות בתקנון אך אנו רואים כי הנאמנות היא מטרת הנאמנות היא הפצת תורת החסידות והמוטבים הם כל יהודי .

פסק הדין אותו אנו חוגגים כל שנה קבע בצורה ברורה שאין "בעל בית" לנכסי חב"ד וכי העמותה המנהלת היא רק נאמנת של קהילת חב"ד ויש לה חובות יושר לעסוק עם הרכוש למטרות צדקה וחסד ואילו המוטב או הנהנה מנכסים אלה הם קהילת חב"ד ועל פי מכתבו של הרבי הקודם לד"ר אלכסנדר מארקס גם כל עם ישראל שהם "בעלי הבית" האמיתיים.

לצערנו, הסתכלות אחרת על המצב גרמה לריבוי התדיינות משפטיות פנים חב"דיות בערכאות של גויים.

אך המטרות של הפצת המעיינות לכל יהודי הן מטרות הצדקה והחסד, שלהן התכוון השופט, אשר אותן הוא סבר שביקש הרבי הקודם לקדם כאשר העביר את נכסי התנועה בנאמנות באמצעות אגודת חסידי חב"ד עבור כל עם ישראל.

על כל שליח או נציג של הרבי לשים את אמירה זאת מול עיניו בפעילותו מול הזולת.

לעניות דעתי כפי שהשופט כותב בסוף פסק דינו שזאת נקודת המפתח של כל התיק וזהו הדגש שיש לשים לב עליו לב מאחר והוא מביא למעשה בפועל לפעול בנאמנות בשליחות הלא נגמרת בהפצת חסידות חב"ד לכל יהודי עד לביאת משיח צדקנו.