יוונים (סורים) נקבצו עלי • טור מיוחד

הרב מני ששון, מגזין 'בית משיח' 

בכל הזדמנות בה ההיסטוריה נושקת למציאות ימינו, היא מצליחה לפתוח בפנינו צוהר חדש ומאיר על המציאות הקיימת, ולהעניק לנו ממד פנימי ועמוק למתרחש מול עינינו. 

בחג החנוכה השנה, אנו זוכים שוב להשקה מושלמת ומעוררת בין היסטוריית ניצחון אויבי החשמונאים למציאות ימינו, השופכת אור חדש על הסיפור ההיסטורי אי-שם בתקופת בית שני ומצליחה להנכיח אותו כסיפור עכשווי ואקטואלי בן ימינו. 

פעמים רבות עורר הרבי מלך המשיח לפרסם את נס חנוכה בכל מקום ומקום, אך הורה שבמקביל לכך יש לדאוג לשקף את נס החג שאירע בעבר עם הניסים המתרחשים בתקופתנו אנו – "בימים ההם בזמן הזה" – ובכך לעורר את לב העם לעכשוויות הניסים והנפלאות כהכנה לגאולה (כמובא בשיחת ש"פ וישב תשנ"ב). 

אז נתחיל עם התגלית המיוחדת… 

*

כל ילד שמנגן את הניגון "יוונים נקבצו עלי" – מבין שמלכות יוון היא זו שהצרה לישראל בתקופת החשמונאים ודאגה להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך, וכל מבוגר שאומר בתפילה "כשעמדה מלכות יוון הרשעה על עמך ישראל" יודע שהיוונים הם אלו שסובבו את טבעת החנק הטמאה והגסה על בית המקדש עד לתבוסתם בניצחון הניסי של היהודים. 

אך בסקירה מדוקדקת יותר מתברר נתון מדהים: היוונים המדוברים שנלחמו במתתיהו ובניו – מתחילת הקרב במודיעין ועד לקרבות האחרונים – הם חיילים שהגיעו לא פחות ולא יותר מאשר מ-סוריה! מדובר בצבא סלאוקי עצום וחזק – כפי שמתואר בסיפורי הילדים – שרוב כוחו היה ממוקם בסוריה, מקום מושבו של אנטיוכוס הרביעי.

מאז עלותו של אלכסנדר מוקדון לשלטון מלכות יוון, הצליח המלך "הגדול" לספח את רוב מדינות העולם תחת שרביט מלכותו, במעטה התרבות ההלניסטית-היוונית. בתקופה זו רוב העולם היה נתון תחת מלכות ותרבות יוון. לאחר מותו, יורשיו הרבים המשיכו בדרכו בנציבות ושליטה יוונית בכל רחבי העולם. 

הנציב מטעם מלכות יוון ששלט באזור סוריה היה אנטיוכוס, ומשם הדביר את חיתתו על כל אסיה הקטנה, ועם הזמן כמובן על ארץ הקודש, עד לגזירות הקשות שגזר על היהודים עליהם מסופר בארוכה בנס חנוכה. 

העובדה שבסיס צבא יוון היה באנטיוכיה שבסוריה – מתוארת היטב בדברי הימים ההם, והנצחון הביא בכנפיו את התיאור לא רק של ניצחון המכבים שביהודה על מלכות יוון, כי אם על ניצחון סוריה: "הפכה אפוא יהודה לגורם פעיל, אשר זירז את התהליך של התפוררות סוריה הסלווקית, ואולי גם של השחרור של ערים ועמים אחרים בתוך הממלכה" (ההיסטוריון מנחם שטרן). 

אך מעל הכל מדהים לגלות, את התייחסותו הברורה של הרבי מלך המשיח לכך שאותם יוונים הינם חיילים 'סורים' שהגיעו מצפון לארץ הקודש, ואת ההתמדה והעקביות להזכיר זאת שוב ושוב בחוברת לילדים שיצאה לאור בהכוונת הרבי קודם הנשיאות. 

*

בין השנים תד"ש-תש"ו הוציא לאור 'המרכז לעניני חינוך' סדרת חוברות על חגי ומועדי ישראל לילדים ונוער, זאת על רקע השואה וההתבוללות שנוצרה באותה התקופה בארצות הברית. הרב ניסן מינדל ע"ה כתב את החוברות בהכוונת הרבי מלך המשיח ובמעורבות מקסימלית על פרטים רבים. 

בחוברת המיוחדת על חג החנוכה, מתואר שוב ושוב הפרט בו אנו עוסקים כעת, אודות מיקומה של מלכות יוון הרשעה באותה התקופה – בסוריה. הפרק הראשון עוסק בתיאור 'תחת העול הסורי', וכמעט בכל אזכור על מלכות יוון נכתב בצידה אזכור אודות מיקומה בסוריה (הנה דומגא בתרגום לעברית: "אחר כך חזרו המכבים לירושלים כדי לשחרר אותה. הם נכנסו לבית המקדש וניקו אותו מהאלילים שהוצבו בו על ידי הסורים. יהודה וחסידיו בנו מזבח חדש, אותו חנך בכ"ה לחודש כסלו"). 

ואכן, התמיהה העולה לכולנו נפלטה עלי כתב לרב יוסף פלייער ע"ה, אותה כתב לרבי מלך המשיח – מדוע מוזכר בחוברת שיצאה לאור על ידי קה"ת המלחמה בסורים בה בשעה שהמלחמה הייתה במלכות יוון? על כך ענה לו הרבי (אגרות קודש, חלק ח, ב'של): 

"נוגע להערתו מ"ש בחוברת האנגלית דחנוכה השם – סוריא, בה בשעה שבדברי רז"ל הנוסח הוא מלכות יון . . . כיון שהשם מלכות יון כולל כמה מדינות וכמה ממלכויות שצמחו ממלכות יון דאלכסנדר מוקדון, (ואם בפרט הרי מדינת יון היא בחצי האי דאירופא ולא בסוריא שבעסיא), הרי לשמור הקורא מהטעות בחרו בשם המבורר יותר. ומה שבנוסח התפלה קבעו השם יון, הנה יש לומר בזה כמה כוונות, והיותר פשוטה לכאורה היא זו שהמלחמה התנהלה בשם תרבות יון תורתה ומנהגיה". 

במכתב מסביר לו הרבי, שאכן המלחמה התנהלה משטח סוריה שנשלט על ידי מלכות יוון, וכדי לשמור את הקורא (הילד) מאי הבנות, כתבו בחוברת במפורש שמדובר ביוונים-הסורים ולא ביוונים-האירופאיים. ובנוסח התפילה כתבו 'מלכות יוון' כיוון שעיקר המלחמה הייתה בתרבות יוון ולא במדינת או ממלכת יוון, אך כפשוט מלחמת התרבות הזו הגיעה משטחה של סוריה אל ארץ ישראל. 

*

הנתון ההיסטורי הזה, מביא לפתחנו בשנה זו נדבך נוסף בעכשוויות נס החג ובפרסומו חוצה לעולם כולו, בה בשעה שאך לפני שבועיים התפוררה לחלקיקים מדינת סוריה הרודנית תחת המשטר הדיקטטורי (כהמשך למשטרו הנוקשה של אנטיוכוס שם), בטיימינג מוצלח – בסמיכות לחג החנוכה – על מנת לעוררנו לניסים המתרחשים "בזמן הזה". 

אם בקרבות החשמונאים הקשים והמורכבים, מול חיילי יוון-סוריה, נהרג מתתיהו, יהודה המכבי ואלעזר אחיו, כדי לשמור על קדושת בית המקדש וארץ הקודש בצביון יהודי אמיתי, הרי שבשבועיים האחרונים – המלכות הסורית הרשעה מתפוררת מול עינינו ללא קרב ומלחמה, ויותר מכך – שטחים נוספים מסוריה מסתפחים לארצנו, ואזרחים סורים משוועים לקבל את מרותנו… 

"בימי חנוכה צריך להיות פרסומי ניסא . . לא רק את נס המלחמה ונס החנוכה אלא פרסומי ניסא בכל הניסים שהקב"ה עושה לבני ישראל – "בימים ההם בזמן הזה" מתוך ידיעה שבזה קשורה הגאולה האמיתית והשלימה!"

נס גדול ישנו פה!

א פריילעכען חנוכה!