ההיסטוריה חוזרת • הרב מענדי ליפש

הרב מענדי ליפש

היסטוריה מתרחשת מול עינינו! "יום בשורה הוא! ואנחנו מחשים?!".

היעלמות מדינת סוריה זה לא פחות מנס בקנה מידה היסטורי. אני נזכר בסיפורים ששמעתי מהמבוגרים, שכשקרסה ברית המועצות בתוך ימים ספורים, אנשים (במיוחד יוצאי רוסיה) לא האמינו שזה אמיתי… איך מעצמת עולם יכולה להיעלם בתוך ימים ספורים? ועוד בלי מיליוני הרוגים…

כעת ההיסטוריה חוזרת. בתוך ימים בודדים מדינת סוריה נעלמה מעל פני כדור הארץ! יש אכן מקום בעולם שנקרא סוריה, ומתגוררים בו אותם אנשים שהתגוררו במדינת סוריה. אבל סוריה כמדינה, כגוף שלטוני שמנהל את כל מערכות החיים הציבוריים שמרכיבים מדינה – איננה קיימת עוד!

מאז שהרבי התגלה בשנת תשנ"א (1991) בתור מלך המשיח (וכפי שהתבטא במילים ישירות בשיחת י"א אלול תשנ"א: "נשיא דורנו היה המשיח של דורנו והוא נתגלה בכל התוקף"), החלה הגאולה לרדת ולהימשך בעולם. "כל ענייני הגאולה התחילו כבר", אמר הרבי בשיחת ש"פ שופטים תשנ"א. ומאז אנחנו רואים את הגאולה הולכת ויורדת ונמשכת ומתגלה בעולם עוד ועוד.

בהזדמנות חזר הרבי על דברי אדמו"ר הזקן: "כשמשיח יבוא זה יהיה כתוב בעיתונים. כל עם ישראל יהיו מוכנים לביאת המשיח מיד כשיכתבו בעיתונים שהוא מגיע". כמובן ש'עיתונים' היום זה כולל את כלל מערכות התקשורת, וכשהשבוע רצו בקבוצות שוב ושוב קטעי שידור מהטלוויזיה (!) בהם אומרים השדרנים בהתרגשות: "ציר הרשע השיעי קורס לנגד עינינו. רבותי, אנחנו בימות המשיח! חזרו בתשובה! המשיח מגיע!"… הרי זה ממש קיום נבואת אדמו"ר הזקן שבעיתונים ידברו שמשיח מגיע!

רק בשבוע שעבר למדו בכל תפוצות ישראל את שיחת ה'דבר מלכות' של הרבי מלך המשיח מש"פ ויצא תשנ"ב, שם אומר הרבי: "הדבר היחיד שחסר הוא: שיהודי יפקח את עיניו כדבעי ויראה איך הכל כבר מוכן לגאולה!". ובפסקה הבאה בשיחה מחדד עוד יותר, שלא רק שהעולם מוכן לגאולה, אלא שהגאולה כבר נמצאת בעולם. בפשטות. בגשמיות.

בכללות אני מאמין שכל דברי הרבי חיים וקיימים לעד. אבל בעניין השיחה הזאת, אני חושב שייתכן שכיום הדברים השתנו. אולי ייתכן לומר שהיום לא צריך 'לפקוח את העיניים' בשביל לראות את הגאולה, אלא צריך לסגור את העיניים כדי שלא לראות אותה!

הגאולה כבר פה. מול עינינו. ובקרוב ממש נזכה לחזות בהתגלות המלאה של מלכנו משיחנו לעיני כל יושבי תבל. ובינתיים עלינו להבין היכן אנחנו נמצאים ולהתנהג באופן המתאים לתקופה, כשבראש העניינים של ההנהגה המתאימה ל"זמננו זה – ימות המשיח", זה (כפי שהרבי מסיים שם את העניין בשיחת ויצא הנ"ל) – להרבות בלימוד תורת החסידות. זהו חלק התורה השייך במיוחד לימות המשיח, והוא מרומם אותנו לחיים רוחניים המתאימים לתקופה זו.