לא ינום ולא ישן שומר ישראל – הוראות הרבי בזמן מתיחות

שניאור זלמן ברגר

הרצח המתועב באיחוד האמירויות, בערב כינוס השלוחים העולמי, זעזע את כלל חסידי חב"ד בעולם כולו – הרב צבי קוגן הי"ד, שליח של הרבי נרצח באכזריות, על ידי טרוריסטים. ורבים תמהים מה הוראות הרבי, כאשר מתרחש פיגוע, או בעת מתיחות בטחונית. איני בא לחרוץ דין, כי לכך יש רבנים ומומחי ביטחון, אלא להציג הוראות שהגיעו לאחר הפיגוע בכפר חב"ד או בעת מתיחות בטחונית במדינות ערב.

לא לעזוב את כפר חב"ד ולוד

לאחר הרצח בכפר חב"ד בו נרצחו חמישה תלמידים ומדריך, היה חשש כי יהיו תושבים שיבקשו לעזוב את הכפר וכך גם תלמידים מתומכי תמימים לוד יעברו לישיבות אחרות, וזאת מכיון שסביב הישיבה בלוד וסביב כפר חב"ד היו פרדסים בהם הסתתרו מחבלי פידאיון.

וכדי להציל את הישיבה בלוד מקריסה, הרב אליעזר קרסיק יושב ראש אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש, הציע לרבי להעביר את הישיבה לתל אביב, והרבי השיב במכתב חריף בו תמה על העלאת האפשרות של "ניסה מן המערכה" והבהיר כי כפר חב"ד והישיבה בלוד הם מקומות בטוחים: "הודעתי דעתי ברורה במברק, שאדרבה צריך להרחיב כל הענינים בכפר חב"ד, ואם בכל מקום ומקום, הנה לא ינום ולא יישן שומר כל אחד ואחת מישראל, על אחת כמה וכמה בכפר חב"ד שנתיסד על ידי כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא ישראל ומנהלו גם עתה, והוא הדין לישיבת תומכי תמימים בלוד" והרבי מבהיר כי דווקא במקום הזה, [בו התרחשה טרגדיה] מתגלית מידת הרחמים שהיא גדולה ממידת החסד שלפניה נחלה בלי מצרים והמקום המשומר עתה ביותר בארץ הקודש הוא כפר חב"ד.

הוראות הרבי יושמו וכמובן הישיבה לא נדדה מלוד והתושבים לא נטשו את כפר חב"ד.

הרבי: התורה מגינה ומצילה

שנה לפני הפיגוע בכפר, בקיץ תשט"ו מהומות קשות פרצו במרוקו, כאשר הערבים המקומיים חוללו מהפכת עצמאות בה תבעו לבטל את השלטון הצרפתי ולהשיב את השלטון הערבי.

במשך מספר חודשים המאבקים הקשים ידעו עליות ומורדות, אך במוסדות חב"ד במרוקו בניהולו של השליח הרב שלמה מטוסוב, המשיכו הלימודים כמעט כבשגרה.

באחד הימים התפוצצה פצצה ליד הישיבה של חב"ד בקזבלנקה ונפצעו שלושה יהודים וערבי. בפצועים היהודים היתה גם נערה יהודייה שהלכה לישיבה לקחת את אחיה הביתה.

מיד לאחר הפיצוץ מספר קטן של תלמידים שבו הביתה, אך רובם נותרו ללמוד בישיבה ולמדו בה מאות תלמידים, וחרף הגיהינום ששרר בחוץ, הרי בפנים הישיבה למדו תורה וחסידות כבשגרה.

באותם ימים נוראים, כאשר היהודים חששו לחייהם, מפני הפרעות שהתחוללו ברחובות, השלוחים כתבו לרבי את כל אשר נעשה, והרבי עודדם להמשיך בעבודת השליחות. הרבי כתב כי "השומר את עמו ישראל אשר לא ינום ולא ישן, ישמור את כל אחד ואחת מהם בתוך כלל ישראל… ויצליח בעבודתו בקודש למעלה מדרך הטבע מתוך מנוחת הנפש ומנוחת הגוף".

ולמנהל מוסדות חב"ד במרוקו הרב מטוסוב, כתב הרבי: "ויהי רצון שימשיך בבשורות הטובות אשר השלום והסדר אתם ותורה מגינא ומצלי [מגינה ומצילה], ובפרט תלמוד תורה דרבים אשר זכות הרבים מסייעתם, הבל תינוקות של בית רבן שעליו העולם עומד".

לאחר חודשים של מאבק, הערבים קיבלו עצמאות, המלך שב מגלותו ועלה לכס המלוכה והחששות בזמן המהפכה ולאחריה נמוגו, כאשר עם הזמן התברר שהשלטון החדש שומר ומכבד את היהודים בכל ערי מרוקו מאז ועד היום. בכוחו של הרבי וברכותיו, גם ברגעי שפל המשיכו השלוחים להפיץ יהדות וחסידות, ולא נטשו את עמדתם לרגע בגין חששות ובעיות כאלו ואחרות.

אין לדאוג מהמצב

כל מלחמה שפרצה בארץ הקודש, גררה אוטומטית ערעור במצב הביטחוני של היהודים במדינות ערב, ואמנם היו מקומות וזמנים בהם השלטונות דאגו לאבטח מוסדות ואישים יהודיים, והתבצעה פעילות מונעת טרור, גם באמצעות המשטרה החשאית, נגד המנסים להיאבק ביהודים. ואבטחה מיוחדת ניתנה למוסדות חב"ד ושלוחי הרבי. אבל האבטחה לא תמיד הספיקה, ולא בכל פעם שהיה מתח השלטונות דאגו לאבטח. ולכן לא פעם השלוחים שאלו כיצד לנהוג, והאם להגביר פעילות או ההיפך.

בימי מלחמת ששת הימים בשנת תשכ"ז, זממו ערביי תוניס לערוך פוגרום ביהודים, כצעד ראשון הם שרפו את בית-הכנסת הגדול שהיו בו מאה ספרי-תורה. זה הטיל על כל היהודים פחד נוראי. השליח לתוניס הרב ניסן פינסון ביקש ברכה מהרבי וקיבל מענה שתוכנו – שהכל יהיה בסדר. הפרעות המשיכו, וכאשר הפורעים הגיעו לישיבה, הם התאספו מול הישיבה ולאחר זמן לפתע נסוגו והלכו כלעומת שבאו.

וכאשר הסתיימה מלחמת ששת הימים, המצב הביטחוני המורכב גרם למתיחות במדינות ערב ולכן עלתה מחשבה לבטל את הקייטנות בקזבלנקה שבמרוקו בה היה נהוג לערוך קייטנות מחוץ לעיר.

לאור זאת כתב הרבי מכתב מיוחד, בו הורה לערוך פעילות קיץ גדולה בין כותלי בית הספר: "ישתדלו ביותר בהפצת שיעורי קיץ ופעולות בדומה להם אשר בכותלי בית הספר.

ואפילו אם קשור זה בהוצאות כספיות" הרבי מסביר במכתבו את המטרה הכפולה הפעם: ראשית, הילדים יהיו במסגרת דתית, ושנית, כך ייווצר אמון כלפי השלטונות המבקשים להשקיט את הרוחות: "התועלת מובנה, לכל לראש, מצד עצם הענין שיימצאו הילדים והילדות במסגרת דתית. ועוד – שהתקוה שיעשה רושם מתאים בחוגי הממשלה שם, כיון שכנראה מעוניינת שיהיה שקט ויאמינו בהם".

באותם ימים התעוררה דאגה אודות יחס השלטונות למוסדות חב"ד. השליח לקזבלנקה שבמרוקו הרב יהודה לייב רסקין שטח את לבטיו בנושא במכתב אל מזכיר הרבי הרב חדקוב וקיבל מענה: "על פי מה שזכיתי לשמוע מכ"ק אדמו"ר שליט"א אין לדאוג מהמצב אלא לאידך גיסא להתחזק ולהתאמץ בעבודה הקדושה ויגדיל תורה ויאדיר".

שלוחים, חסידים, בכל מקום שהם, בואו נהיה בטוחים בברכות הרבי, אשר לא ינום ולא ישן שומר ישראל ולעומת כל הרוע והטרור, אנו נמשיך להפיץ את אור היהדות והחסידות, עד שנזכה והמשלח יתגלה לעיני כל.

מקורות: אגרות קודש, עבד אברהם אנכי, תולדות חב"ד במרוקו ועוד.