אֶחָד הָיָה (הכל עבור) אַבְרָהָם • משיח בשיח

הרב מנחם מענדל ששון, מגזין ׳בית משיח׳ 

אברהם אבינו. היהודי הראשון. התוודעותו לאמונה בבורא העולם – אינה מניחה לו לשקוט על שמריו. בעוצמה ובנחישות הולך אברהם העברי ומטלטל עצמו מעיר לעיר ומממלכה לממלכה להודיע ולבשר לעולם כולו על דבר הימצאות הבורא יתברך. 

"התחיל לעמוד ולקרוא בקול גדול לכל העולם ולהודיעם שיש שם אלוקה אחד לכל העולם ולו ראוי לעבוד. והיה מהלך ומקבץ העם מעיר לעיר וממלכה לממלכה . . עד שנתקבצו אליו אלפים ורבבות״ – כתיאורו של הרמב״ם (הלכות עבודה זרה פרק א). 

החידוש המפתיע מתרחש בגיל שיבה: גם לאחר שצבר אברהם אבינו רזומה עשיר וקורות חיים מלאי עשייה עם אותות כבוד על פועלו הרב ותעודות ׳יקיר העיר׳ מכל ממלכות תבל, וגם לאחר שהקים עולה של אמונה בביסוס ופיתוח מאות ואלפי בתי אמונה והנכחת הבורא בכל פיסת אדמה, עדיין הוא לא מסתפק, ובראשו עומדת מטרה אחת: לבשר לעוד אדם אחד אודות האמונה!

ובלשון קודשו של אברהם דדורנו (שיחת ח״י מרחשון תשמ״ט): ״ואף על פי כן, בהיותו בן תשעים ותשע שנה, ביום השלישי למילתו – ישב פתח האוהל לראות אם יש עובר ושב שיכניסם בביתו, אולי יעבור עוד אדם אחד שיוכל להאכילו ולהשקותו ולפעול עליו לברך למי שאמר והיה העולם״. 

התירוצים הטובים ביותר להשתמטות משליחות זו עמדו לרשותו של אברהם ערוכים ומנומקים היטב: גם יהודי מבוגר – בגיל 99, גם לא מרגיש טוב – ביום השלישי למילתו, וגם ועיקר – פועלו הרב בעבר לפרסום אלוקות בקנה מידה עולמי. כעת הגיע הזמן לנוח, לדפדף בערך האישי באברהם-פדיה, להביט בתמונות המרהיבות בעת וויכוחו עם נמרוד לצד הלהבות המרצדות מכבשן האש, להיזכר בימים הטובים וללגום עוד לגימה מהתֶּה המרגיע על כורסת אוהלו המסוככת…

אך למעשה הניח אברהם את כל השיקולים בצד, יצא מחוץ לאהלו ביום השלישי למילתו, ישב תחת השמש הקופחת וחיפש עוברים ושבים לשם מטרה אחת: עוד אדם אחד! עוד אחד שיתבשר אודות האמונה, עוד אחד שיתוודע לאמת האלוקית, כי "אֶחָד הָיָה אַבְרָהָם", עוד אחד – היה הכל עבור אברהם.

״ומזה מובן גם בעניננו – שאף על פי שכבר עסק ופעל רבות בהפצת התורה והמעיינות, עליו להמשיך ולהוסיף יותר ויותר, לקרב עוד יהודי ועוד יהודי . . מה שטוען שכבר עסק רבות בהפצת התורה והיהדות, הרי זה בבחינת "אני את נפשי הצלתי", למלא חובתו בהפצת התורה והיהדות: אבל אותו יהודי שנמצא עתה במצב של פיקוח נפש – לא יוושע מזה שפלוני עסק אתמול בהפצת התורה והיהדות!״ (ח״י מרחשוון תשמ״ט סעיף ז׳). 

יהודי נוסף למלך המשיח 

שוב אנו עומדים בשבת הקרובה בחשבון נפש מעשי מול שיחת ש״פ חיי שרה תשנ״ב. כל אשר בשם חסיד של דור השביעי יכונה, מרגיש ברגשי ליבו – נוכח המילים הברורות בשיחה – את חובתו האישית למלא את השליחות המוטלת עליו להכין את העולם כולו לקבלת פני משיח צדקנו.

הרבה מאיתנו פעלו גדולות ונצורות בהכנת העולם לקבלת פני הרבי מלך המשיח – ״זה בכתבו זה בנאומו וזה בכספו״ (היום יום כ״ג טבת), זה בעירו, זה ביישובו, זה בקהילתו, זה בכיתתו, זה בישיבתו, וזה בשכונתו. אך המשך הפתגם ב׳היום יום׳ קורא לנו לבל ניפול בכך: ״באנחות לבד לא נוושע . . שלא לשבת בחבוק ידים, רק לסדר עבודה ופועל, איש איש באשר יוכל לפעול ולעשות בתעמולה לחיזוק התורה הרבצת התורה ושמירת המצות״. 

מסכת התירוצים העומדים לרשותנו מוטעמת ומנומקת היטב, ולחלק מאיתנו היא אף דומה ליכולת מסכת תירוצי אברהם ביום השלישי למילתו. קורות חיינו מלאי עשייה ופעילות, מקורבינו כבר הפכו לשם דבר ומהווים מגדלור במקומם הם, מושפעינו חיים את הרבי כמלך המשיח כאשר אף שיחות הדבר מלכות שגורים על לשונם, ואלבומי הפעילות המסכמים את העשייה המבורכת ממלאים כבר את כל מדפי משרדנו… 

ולרגע ההסתפקות הזה, ולמחשבת המנוחה הלגיטימית הזו, נועד הלימוד מאבינו הראשון ממנו אנו יורשים בטבעיות את הכל: אם ביכולתי להשפיע על עוד יהודי אחד שיקבל פני משיח, אם יש בכוחי לבשר את בשורת הגאולה ליהודי נוסף, אם אני רואה עוד יהודי בודד שעדיין לא נחשף לנבואת נביא הדור ״הנה זה משיח בא״ – אני עוזב הכל ויושב פתח האוהל כחום היום לדאוג לכך שעוד יהודי אחד יקבל את פני הרבי מלך המשיח!

תלוקטו? אחד אחד! 

חשיבות ההתעסקות אף ביהודי אחד ויחיד אמנם התחילה בסיפורו של אברהם בפרסום אלוקות בעולם, אך שיאה מגיע דווקא בקשר לגאולה האמיתית והשלימה, וכהסברו של הרבי מלך המשיח (שיחת י״ב תמוז תש״ל, סעיף כ״ה): 

״הקדוש ברוך הוא אומר, שבסוף זמן הגלות "הוא עצמו אוחז בידיו ממש איש איש ממקומו . . שנאמר ואתם תלוקטו לאחד אחד בני ישראל", והולך עמו לבדו לארץ ישראל – הוא לא ממתין עד שתתאסף כיתה שלימה, מספר מסויים של יהודים, ואז יוליך את כולם בבת אחת, אלא הוא מלקט כל אחד בפני עצמו – "תלוקטו לאחד אחד". וכיון שכן, הרי "דיו לעבד להיות כרבו" – להתעסק אפילו עם יהודי אחד!״ (ובשיחת ו׳ תשרי תשל״א סעיף ט׳ ביאר זאת מכיוון נוסף השווה עיון).

מנגנון מהותי זה, המכוון אותנו להכין כל יהודי יחיד לקבלת פני משיח, מאיר במקצת את התפיסה המקובלת והמקובעת המשייכת את תפקיד הכנת העולם לאלו השייכים למהפכות עולם, ומחברת כל חסיד באשר הוא לתפקיד שהוטל עלינו להכנת העולם לקבלת פני משיח, המניח דגש וזרקור אור ממוקד בהשפעה על כל יחיד שמתהלך בסביבתנו, בקהילתנו, בעירנו ואף במשפחתנו, ועל כל יהודי שלא התבשר – או לא התחבר דיו – לבשורה ולנבואה. 

כי ״אחד״ היה הכל עבור אברהם, ו״אחד״ הוא הכל עבור מלך המשיח!