'לוח דרושים' של הרבי

משיח פרידמן, בית משיח

1.

"נשיא וחסיד" זהו השם הקצר והקולע, שאין מתאים ומדויק ממנו לתאר את "מסכת הקשרים המיוחדת במינה שנרקמה בין נשיא דורנו — הרבי מליובאוויטש — וחסידו בלב ונפש, ר' שניאור זלמן רובשוב — שז"ר". כמובן כי זהו השם שהוענק לספר (שכולנו מייחלים להוצאתו במהדורה מחודשת) המתעד את מסכת הקשרים הזו, פרי–מחקרו ועבודתו של הסופר הרה"ח שמואל קראוס שיחי'.

הודות למסכת קשרים זו — זכו החסידים לשרשרת גילויים מפעימים ונדירים מהרבי. בתיעודי ה'יחידויות' ובאוצר המכתבים העשיר — נחשפנו לדעתו ומשנתו של הרבי במגוון רחב של נושאים, אליהם לא היינו מתוודעים לעולם, לולי אותו קשר מופלא בין הפרזידנט השלישי של ארץ ישראל, ל"נשיא זה מלך, שאין על גביו אלא ה' אלוקיו" — הרבי מלך המשיח שליט"א.

לאחת מפסגות הגילויים הללו, זכינו בעשרה בטבת תשכ"א, אז שיגר הרבי איגרת ארוכה ומיוחדת, עליה מעיד הרבי כי היא נכתבה לשז"ר "בתור איש חב"ד" ו"בלי דיפלומטיה". בחציו השני של מכתב זה, מסביר הרבי בפרוטרוט ובהתבטאויות מדהימות, באיזה 'סוג' של אנשים הוא מעוניין ובאיזה 'סוג' אנשים הוא פחות מעוניין…

לא מאמינים? קיראו בעצמכם! להלן יובאו כמה קטעים מתוך המכתב (כמובן מומלץ בחום לקרוא את המכתב במלואו, אותו תוכלו למצוא בקובץ 'צדי"ק למלך' חלק ו' עמ' 121, ובספר "נשיא וחסיד" עמ' 457. רק קטע קטן מהאיגרת תוכלו למצוא ב'אגרות קודש').

2.

בקטעים הבאים, מפרט הרבי איזה סוג אנשים הוא רוצה שיתווספו באנ"ש:

"..מטרתי כללית בהאמור היא, שיתווסף במחנה אנ"ש ועל ידם בתוככי כלל בני ישראל אשר באה"ק ת"ו, כוחות פעילים ותוססים, צעירים במרץ וגם בשנים, שהשקפתם תובעת פעולה — מבלי לדרוש מתן שכרה בצדה, שלא התאכזבו — עכ"פ במדה גדולה — מהחיים בעולם הזה הגשמי, שכדברי רבנו הזקן בספר התניא, מלא קליפות וס"א [= וסטרא אחרא] והרשעים גוברים בו וכו'.

…חלוציות בצד הטוב שבה, הרי זה דוקא חומר אדם צעיר תוסס שאינו מחפש אורח חיים שקטים, כי אם דוקא חיים של בנין מחדש וכו' …מוכרח שיעמדו בראש הענינים כאלו ששוללים את המנוחה, ופשיטא שאין רצים אחרי', עכ"פ למשך איזה שנים — ראשית להשתקעותם באה"ק ת"ו.

..צעירים בעל מרץ כנ"ל, שאין עליהם דאגות הקשורות במרבה נכסים, ובכלל — יהי' זה חומר תוסס ואינו שוקט כלל  …חומר אדם של מהפכנים שישאפו, כל' אדה"ז "בכל יום ויום" ליציאה מסדר החיים של אתמול, שיכריזו בכל שעה דאלאי [היינו — ביטול דמצב ההווה] חדש, יפריעו לא רק שינת הצהרים של החברה, כ"א לפעמים תכופות גם שינת הלילה וכו' וכו'.."

…ובפרט שנקודת קופת האוצר — הפכית, לכאורה, משלי: האוצר שואף לעליית ולישוב — משלמי מסים. וכל המרבה במס — ה"ז קודם. ותכניתי — לבעלי מרץ ופעילות בצרכי הרבים (שתכונת צרכים אלו — הוצאה יתירה על ההכנסה) וכל המרבה בפעילות ותוצאותי' — ה"ז קודם".

…מנמק הנני עמדתי — שזוהי דרישת תורתנו תורת חיים, שיהי' האדם מהלך דוקא, ובאופן וכסגנון חז"ל דוקא — ת"ח אין להם מנוחה לא בעוה"ז [= בעולם הזה] (בענינים הגשמיים) ולא בעוה"ב [= בעולם הבא] (ענינים הרוחניים)".

3.

בקטעים אלו, מסביר הרבי באיזה סוג אנשים התעניינותו מועטה ביותר:

"מתכנית זו מובן שאין זה דומה כלל להישוב דקלוזנבורג [קריית צאנז, נתניה] וכיו"ב, שהביאו אנשים סוחרים בימי העמידה שרוצים להמשיך חייהם באה"ק ת"ו בתור אנשים פרטים או קבוצה בפ"ע ובאופן מסודר ושקט, וכפתגם הרגיל במדינתנו לפנים, אורח חיים בורגוני — כי אם הפכי לגמרי ככל נקודות האמורות.

…להביא אנשים סוחרים בעלי הון עכ"פ במדה ממוצעת, ויתוספו עוד כמה בתים באה"ק ת"ו. ובשעות שאחר הצהרים ילכו לטייל במקום שיתישבו ויגדלו ילידיהם לתורה ולחופה ולמעשים טובים מתוך שינת צהרים ומנוחת הנפש והגוף, כמובן לאחרי שעות העבודה כל אחד לפי ענינו, אם שמונה שעות ביום או ששה שעות ביום.

…הנה האמת — עלי להגיד ולא להכחיד, שלא לזה כוונתי, והתענינותי בזה מעטה היא ביותר …והאומנם יש מקום לקשר זה, התלהבות זו, לעליית אנשים שבגיל חמישים שנה בערך, שסדר חייהם מדי יום ביומו קבועה אחת ולתמיד, ביום הראשון וביום השני וכו' והן השבתות וימים טובים עד"ז, אף כי בסדר שונה, וע"פ השו"ע.

ומזכירני זה פתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר — שסיפר, שבעת התחילו בעניני מסחר, בקש — בתור פ"נ — מכ"ק אביו אדמו"ר, "ער זאל ניט האבן די [=שלא יהיו לו ה]בעלי בתעשע הנחות". והוסיף בסיפורו לי, בע"ב הנחות מזוהמות הן, כמובן בדקות [שהרי הדברים אמורים בבע"ב שומרי תורה ומצוה במילואם, אלא שכביאור החסידות — נמצאים במצרים, מצרים וגבולים, כל משך חייהם, וכל משך חייהם היום הוא כהאתמול, והמחר — כהיום, ואפילו המחר שלאחר זמן, ולא עוד אלא ששאיפה לשינוי — הרי זה ענינו של משוגע בעיניהם, ז.א. חוץ למסגרת שכל הבריא.

וכמה מאירים דברי רבנו הזקן בספר התניא שלו, שבלשון המשנה בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים, הוסיף רבנו הזקן המלות "ובכל יום ויום".

4.

אחרי שקראנו את המכתב המדהים הזה, בו התוודענו לתכונות הנדרשות לעבודה בשליחות הרבי — נוכל לבחון ולהתבונן גם בחלק מהגשמת רצונו הק' של הרבי, בדמותם של כמה חסידים מיוחדים שהתאפיינו בתכונות אלו, אותם היטיבו לנצל בעבודתם למען הרבי — כפי שניתן לקרוא בקורות חייהם, בשלל ספרי תולדות החסידים להם זכינו בשנים האחרונות.

אציין רק דוגמא קטנה, המגלמת באופן מדהים את דברי הרבי במכתב "מוכרח שיעמדו בראש העניינים כאלו ששוללים את המנוחה, ופשיטא שאין רצים אחרי'":

מסופר על החסיד ר' זושא הפרטיזן (ווילימובסקי) שבשנת תשל"א כתב לרבי שעד עכשיו, כשהוא התעסק כל הזמן ב'דברים גדולים' כהקמת מוסדות וכדו' — היה לו סיפוק נפשי מהעבודה. אבל בתקופה האחרונה, כשרוב המוסדות כבר התבססו והתפתחו, ועבודת העסקנות כעת מתבטאת בדברים של 'מה בכך' אז אין לו סיפוק נפשי מהעבודה…

התכל'ס מכל הסיפורים האלו, בקשר אלינו — פשוט מאד. תפקידנו כיום, לנתב ולרכז את התכונות שמפרט הרבי במכתב, סיפורי החסידים הממחישים את הגשמתם והתוועדויות הרבי המעוררות אותנו לפעולה — על כל אלה להתבטא בפועל ממש בהגברת המרץ והחיות בעבודתנו ושליחותנו העכשווית (כן, היא לא השתנתה מהשבוע שעבר…): הכנת העולם לקבלת פני נשיא דורנו משיח צדקנו, תיכף ומיד ממש.

לתגובות הארות והארות: mf7709@gmail.com