"לפרסם לכל אנשי הדור": איך עושים את זה תכל'ס?

ר' שניאור גנדל, מגזין בית משיח

יהודי נכנס פעם לפונדק וראה שם פריץ שיכור. הפריץ הבטיח לו כי בתמורה ל-100 רובל ימכור לו את אחוזתו. 

היהודי רץ במהירות לביתו, החסכונות שלו עמדו על סכום של מאה רובל, ולא מזמן פרט את הרובלים שלו לשטר אחד של מאה רובל אותו החביא באחת הגמרות. 

כשהגיע לביתו ראה את אשתו ובתו בוכות. לשאלתו ענתה האישה כי ראתה את הבת הקטנה ניגשת לארון ומצליחה להוציא את אחת הגמרות מהמדף. לפתע ראתה בידה את השטר שחסכו. היא רדפה אחריה, אך לפתע השטר לתוך האח הבוער…

המשפחה כולה בכתה את האובדן: הבת בכתה כי המשחק שלה נשרף, האישה בכתה כי נשרפו לה 100 רובל, והאיש בכה כי החלום על אחוזה בשווי מליוני רובלים – נשרפו לפני רגע קט באש.

אותו מקרה, תודעה שונה.

כשאנו ניגשים לקיים את הוראת הרבי "לפרסם לכל אנשי הדור", עלינו לזכור שכשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהן שונות. כל אחד חי בעולם בתודעה אחרת; כל אחד חווה אחרת את הדברים, וכל אחד מתייחס למושג 'משיח' באופן אחר.

אינה דומה השקפת עולמו וסגנון חייו של פרופסור באוניברסיטה לזה של בן תורה מבני ברק, או של פועל בניין. 

הבה נביט על 'משיח' כאל מוצר שצריכים למכור ל'אנשי הדור' – איך עושים את זה?

לפרסם משיח לאיילון מאסק

הכי קל למכור את האמונה בביאת המשיח ליהודי הנמצא בצרה צרורה; כזה שביתו עומד להתפרק, או מי שיש לו חובות גדולים. הוא כה נואש לעזרה – עד שלא אכפת לו להאמין במשיח… אדרבה, זה אולי הדבר היחיד שיכול להושיע אותו.

אבל מי שיש לו הכל – למה שהוא יחכה למשיח? איך אפשר למכור משיח לאיש העשיר בעולם?

נספר לו על תחיית המתים? אולי העבר יותר מעניין אותו מאשר העתיד. נשכנע אותו שכסף גדל על העצים? פחות. שלא יהיו יותר מלחמות? חבל. יצרני נשק הגדולים דווקא מרבים להשקיע בעסקים שלו. שכל החולים יתרפאו? בדיוק כעת הוא השקיע מילארדים בטכונולגיית רפואת העתיד. 

אם כן, איך נשכנע אותו שמשיח רלוונטי עבורו, ושווה לו לעשות מאמץ אדיר כדי לזרז את ביאתו?

לפני מספר חודשים, שאל עיתונאי אמיץ את האיש העשיר בעולם "מה הכי מפחיד אותך?"

רגע של שתיקה.

ומיד לאחר מכן התשובה המפתיעה:

"מפחיד אותי לקום בבוקר, ולגלות שמישהו יותר עשיר ממני!"

הנה, יש לנו את זה.

אם הוא רק היה יודע שבימות המשיח, כל זה הזה לא יעניין אותו כלל, אולי הוא לא היה מפחד יותר. אולי הוא היה מצליח לישון טוב בלילה…

אבל רגע, למה שזה לא יעניין אותו?

משיח – זה פנטזיה או ריאלי?

במשך שנים מכרו לנו, ובצדק, סיפור מרתק ועל מה יקרה כשתגיע הגאולה.

הרי כל מי שלומד קצת מבין שמשיח לא באמת יבוא על חמור לבן, אלא שמשיח ירכב על החומריות של העולם, ויעשה מהחומריות הגשמית מרכבה לאלוקות!

כל מי שלומד קצת יותר מבין, ש'מעדנים מצויים כעפר' לא אומר שנדרוך בטעות על 'מילקי' באמצע הרחוב לאחר שיהיה מפוזר בכל פינה… אלא שתענוגות העולם הזה יעניינו אותנו בדיוק כמו שאנו מתעניינים בעפר עליו אנחנו דורכים.

אז רגע, מה כן יקרה שמשיח יבוא? מה הבשורה הגדולה?

מסתבר שמשיח זה דבר הגיוני, ריאלי, ומאוד לא קיצוני. (זו, אגב, הסיבה שמשיח יבוא על חמור ולא על סוס. סוס מבטא מלחמה ומשיח לא הולך להילחם באף אחד…)

הרמב"ם מסביר לנו שלא יהיה רעב ומלחמה, ולא קנאה ותחרות, אלא כל היום נתעסק בלדעת את השם בלבד. הרמב"ם גם כותב שאין בין הגלות לימות המשיח אלא שיעבוד מלכויות בלבד.

על פניו, לא כזה 'וואו'…

זה הסיפור? כל היום נלמד חסידות, ואומות העולם ירכינו ראש בהכנעה?

משיח איז דא!

בהרצאה שמסרתי בישיבת קיץ של את"ה העולמי, סיפרתי לבחורים שהתשורה בסוף ישיבת הקיץ תהיה תיק של GUCCI בשווי מאות יורו! התמימים הסתכלו עלי בעיניים לא ברורות…

כשאמרתי להם שהתשורה בעצם תהיה כל ספרי תורתו של הרבי, המבטים השתנו לעיניים שמבינות על מה אני מדבר.

זה בדיוק מה שיקרה כשמשיח יבוא!

תיק של GUCCI לא מעניין אף תמים, ב"ה, אפילו שהשווי שלו יכול להגיע למחיר כרטיס טיסה לרבי… לעומת זאת, אותו התיק בדיוק יעניין מאוד את אמא של אותו 'תמים'. זה מהעולם שלה, זה מדבר אליה וקונה את לבה.

בגאולה הקרובה, באמת לא יעניין אותנו שום דבר, רק אלוקות. גם איילון מאסק כבר לא יהיה מעוניין יותר בנכסים הרבים שלו. למה? כי אלוקים יהיה מעניין פי כמה!

הרוגע והשלווה שתהיה בגאולה היא משוש חייו של כל בן אנוש. מישהו הצליח יותר ממני בתחום מסויים? לא מעניין… (לא קנאה); למישהו יש מאגרי נפט ששווים פלישה לחבל הארץ שלו? לא מעניין… (ולא מלחמה); הוא מתכנן להשיג את מה שאני עמלתי עליו כבר שנים בעסק שלי? לא מעניין! (ולא תחרות);

פתאום המוצר ששמו 'משיח' הופך להיות הרבה יותר ריאלי!

כשהרבי אומר לנו שהגאולה נמצאת על מפתן הדלת ורק צריך לסחוב אותה פנימה – זו לא סיסמה; זה ריאלי! אפשר להתחיל לאמן את המוח שלנו לחשוב כמו בגאולה. 

במוצר הזה אפשר לעניין בהחלט את 'כל אנשי הדור' – ממקבץ הנדבות באיצקוביץ' ועד איילון מאסק המיליארדר…

יש נורמליים בקהל?

טוב, אז יש לנו מוצר קצת יותר ריאלי בידיים, ועכשיו רק צריך לשווק אותו הלאה – לפרסם משיח בפועל! איך עושים את זה תכל'ס?

מסתבר שהרבי עצמו נתן לנו את הטיפ הכי טוב:

"אדם נורמלי לחלוטין – לבוש כאדם נורמלי ומדבר כאדם נורמלי – מתחיל לפתע לצעוק 'משיח-נאו', דווקא הנהגה כזו פועלת ומעוררת אצל הזולת את הפנימיות שבו, שלאמיתו של דבר, גם נפשו צועקת 'משיח-נאו!'"…

מי הוא נורמלי? איך הוא לבוש? איך הוא מתנהג? 

זכיתי, שהרבי בחר בי להיות שליח שלו לכלא הצבאי. במשך 13 יום ישבתי כאסיר בבית הכלא (קצרה היריעה מלספר את הנס הגדול שקרה לי). מטבע הדברים, התיידדתי עם רבים מהאסירים ושוחחתי איתם רבות על יהדות, חסידות, משיח וכו'.

ערב אחד נתקפתי געגועים לאשתי ובנותיי, וברגע אחד פרץ ממני בכי קורע לב. אחד מחבריי לתא ניגש אלי ושאל לשלומי. שוחחנו וסיפרתי לו על הגעגועים, על חוסר הוודאות, על הרצון לצאת מהמיצר למרחב, ועוד. בסוף השיחה הוא פלט לעברי: "תשמע, אתה בסך הכל אדם נורמלי…"

עד אז, בעיניים שלו, אני כחרדי לא חושב לבד; 'הרבנים' הם האומרים לי מה לחשוב ומה להרגיש… אבל פתאום דעתו השתנתה; הוא גילה שגם אני בדיוק כמוהו 'אדם נורמלי'. גם אני מתגעגע, גם לי יש פחדים ורצונות. בסך הכל נורמלי.

בהמשך לכך, כשהצעתי לו להניח תפילין או לכתוב לרבי – הדברים התקבלו אצלו אחרת. עד עכשיו מי שהציע לו היה 'חרדי', אבל עכשיו מי שמציע לו את הדברים זה מישהו אחר, זה בנאדם 'נורמלי'.

להבנתי, הרבי מבקש מאיתנו לדבר עם אנשים בגובה העיניים, בשפה שלהם ומתוך עולמות התוכן שלהם.

כשאנו פונים לאדם 'נורמלי' ברחוב ומציעים לו להניח תפילין כדי להביא את המשיח – מבחינתו פנה אליו אדם הזוי שהציע לו לעשות מעשה הזוי, כדי שיקרה משהו עוד יותר הזוי…

אבל אם נפנה לאדם ברחוב ונסביר לו: "אחי היקר, יש לי סגולה איך לעצור את המתקפה האיראנית" או "סלח לי, גם אני רוצה להחזיר את החטופים שלנו הביתה, אני אפילו יודע איך אני ואתה יכולים לעזור בזה!"

ברגע שיצרנו שיח עם ה'לקוח' בגובה העיניים, בשפה שהוא מבין ומתחבר אליה, יהיה לנו הרבה יותר קל לנהל אתו דיון בעד או נגד המוצר ששמו 'משיח'.

כשמסתכלים בעיניים של פרסום (וזה מה שהרבי ביקש "לפרסם"), צריך להסתכל על הצד השני כלקוח, ולתפוס את תשומת הלב שלו כדי שיתעניין דווקא במוצר שלנו ולא באלף אחרים המתנוססים בכל פינה!

רק שלא נהיה אנשי מכירות!

אבל רגע, בואו נבין לרגע מה היכולות שלנו: הרי אין לנו תקציבי עתק על מנת להשקיע בפרסום בכל ערוצי התקשורת כדי לחולל שינוי תודעה עמוק. (אם כן יש תקציב כזה, אשמח למספר טלפון…)

מה שכן יש לנו, זה מפגש אקראי ברחוב ב'מבצעים' של יום שישי, או שיחה קצרה עם ידיד בעבודה, או נסיעה קצרה באוטובוס, בה יש לנו זמן מוגבל להשפיע על בן שיחנו.

מה נעשה בזמן המוגבל הזה? נחדד את כל תורת הגאולה על רגל אחת? 

תסכימו איתי שזה קצת מורכב… חכם וריאלי יותר לתת לבן שיחנו חומר למחשבה.

נניח ואני בעל עסק המוכר נכסי נדל"ן להשקעה, אם אשב עם לקוח פוטנציאלי במשך שעה או יותר, כמעט בוודאות אצליח להסביר לו מדוע השקעה בנדל"ן היא חכמה ומניבה. אבל אם יש לי רק 5 דקות, אנסה לזרוע במוחו את הרעיון, לגרום לו לחשוב על הנושא ולחשוב על זה לבד עד שיגיע למסקנה שהוא רוצה ללמוד על זה יותר – ואז, הוא כבר יחפש אותי!

כך גם בפרסום משיח, אם אין לי שעה או יותר לשבת עם ה'לקוח' מאנשי הדור, אלא רק 5 דקות. הכי חכם לזרוע במוחו את הרעיון הריאלי שבביאת המשיח, עד כמה זה המוצר שהוא מחפש יותר מכל דבר אחר.

אני רוצה לגרום לו לחפש בעצמו עד כמה הוא רוצה את המשיח!

כחסידים של הרבי, איננו רק אנשי מכירות (שלא תמיד מאמינים במוצר שהם מוכרים); אנחנו חייבים להאמין באמת ב'מוצר' שלנו.

קונספציית המשיח

איך נוכל להאמין במוצר שלנו באמת? 

נדמיין לעצמינו אברך שלומד את הסעיף בשולחן ערוך שמסביר על חובת לימוד התורה פרק שחרית ופרק ערבית, אותו אברך לוקח לתשומת ליבו ובהחלט לומד שעה בבוקר לאחר שחרית ושעה בערב אחרי תפילת ערבית. ומה הוא לומד? את אותה הלכה שאומרת שעליו ללמוד פרק שחרית ופרק ערבית… כך בכל יום מחדש, במשך שעה שלימה הוא חוזר ולומד במתיקות אין-קץ את ההלכה הדורשת ממנו ללמוד במשך שעה את ההלכה שדורשת ממנו ללמוד במשך שעה…

בשיחות האחרונות משנים תנש"א-נ"ב קבלנו הוראות ברורות מהרבי – ללמוד את תורת הגאולה. לחיות אותה. להעמיק בה. שהיא תהיה חיינו ואורך ימינו!

ומה אנו עושים? אנו אכן לומדים ענייני גאולה ומשיח? או שאנו חוזרים שוב ושוב על אותה הלכה שהורה לנו רבינו ללמוד גאולה ומשיח?…

בשונה מ'אנשי מכירות' המשווקים מוצרים שהם לא מאמינים בהם, עלינו ללמוד לעומק את המוצר ששמו 'משיח' בספרות החסידית הענפה, בשנות היוד"ים מבאר הרבי רבות מושגים בענייני משיח וגאולה, ההמשכים העמוקים של הרבי הרש"ב נ"ע גדושים בביאורים עמוקים על זמן הגאולה.

אם נתעמק בהם, נבין באמת מה זה 'משיח', וכך נוכל באמת 'לפרסם לכל אנשי הדור'!

לחיים!