-
"תרשו לי לנפץ לכם מיתוס ולגלות לכם שרוב הבעיות שלכם בזוגיות לא מתרחשות כי אתם רחוקים מדי אלא כי אתם קרובים מדי – זאת אומרת מעורבבים רגשית" • מגזין שישי אינפו מגיש את טורו השבועי של הרב זהר גינדי – מדריך חתנים, מטפל זוגי בשיטת מובחנות ויועץ בקדושה • לקריאה
אבריימקה אייזנשטיין|ב׳ באלול ה׳תשפ״דהרב זהר גינדי, שישי אינפו
על מה בנויה זוגיות?
אולי עד היום שמעתם שזוגיות טובה תלויה בהשקעה בקשר וביצירת קירבה רגשית ככל האפשר ושאם יש לכם בעיות בקשר כנראה שאתם לא מספיק קרובים רגשית זה לזו,
אז תרשו לי לנפץ לכם מיתוס ולגלות לכם ש – "רוב הבעיות שלכם בזוגיות לא מתרחשות כי אתם רחוקים מדי אלא כי אתם קרובים מדי" – זאת אומרת מעורבבים רגשית.
בני זוג שמעורבבים רגשית מאבדים את 'העצמי שלהם' ונהיים 'תגובתיים' לאחר: בונים את מצב הרוח שלהם לפי האחר – עצובים כאשר הוא עצוב, שמחים כאשר הוא שמח. כאשר האחר כועס זה מיד 'מפעיל אותם' והם מתערבבים ברגשותיו – תוקפים, מתגוננים או ננעלים ומתנתקים רגשית. ובעיקר הופכים לתלויים רגשית באחר – חייבים שבן הזוג כל הזמן יהיה איתם, יסכים איתם, יאהב אותם ויתן להם את התחושה שהם חשובים ויש ערך לדעותיהם ועוד.
הישענות זו אחד על השני נתפסת לעיתים כדבר חיובי וכאהבה ללא גבולות, אך האמת היא שזה הדבר שחובל באינטימיות הזוגית ולא מה שבונה אותה. 'איבוד העצמי' הופך את בני הזוג ל-'נכי אהבה' במקום לבני זוג בוגרים שנשענים על עצמם ובוחרים זה בזו מתוך אהבה הדדית ולא מתוך תלות הדדית.
אומנם בכל קשר זוגי יש אפקט מסויים של תלות והשלמה הדדית, אבל זה רק הבט חלקי של משהו עמוק יותר שמתרחש בין בני זוג – ביטוי עצמי, אינטימיות רגשית עמוקה, תמיכה רגשית ועוד. ורק לאחר שישנה לאדם היכולת להישען על עצמו יכולה גם ההשלמה ההדדית להתרחש ממקום בריא ובוגר ולא ממקום תלותי וילדותי.
זוגיות גורמת לנו 'להכיר את עצמנו' באמת
אנחנו כל כך עסוקים בבניית הקשר עד שאנחנו לעיתים שוכחים את עצמנו. השקעה זוגית בהוספת שעת איכות ובניית חיזוק התקשורת בניכם – בהחלט יחזקו את הקשר הקיים, אך ישאירו אותו בפנים כפי שהוא. יציאה למסעדה או צימר היא בהחלט חשובה אבל מהווה חוויה שאינה עמוקה מספיק כדי ליצור שינוי אמיתי. יתרה מזו, לעיתים העיסוק בקשר הזוגי מהווה מפלט ובריחה מעבודה אישית בחיים הרגילים והתמודדות עם קונפליקטים.
לעומת זאת אם נשקיע בבנייה אישית של בגרות רגשית ובעבודה עם עצמנו הדבר ישנה את פני הקשר ויעמיק אותו הרבה יותר. כאשר מתרחש אצלנו שינוי פנימי, הזוגיות שלנו הופכת לעשירה עמוקה ומגוונת כל הזמן, בגלל שאנחנו משתנים ולא רק בגלל שינויים חיצוניים.
אומנם רובנו חושבים שאנו כבר מכירים את עצמנו, ו'להכיר את האחר' זו העבודה האמיתית. אך האמת היא שלהכיר את האחר 'זה החלק הקל של העבודה', להכיר את עצמנו והעבודה עם עצמנו זה החלק המורכב הדורש עבודה הרבה יותר עמוקה.
רמת הקשר ואהבה בניכם תלויה במי שאתם, הווה אומר שאם הבגרות הרגשית שלכם רדודה, הזוגיות שלכם תהיה בהכרח גם היא רדודה. התפתחות רגשית לעומת זאת, תאפשר לכם להגיע לאהבה עמוקה הרבה יותר.
הדרך והמטרה בהתפתחות הרגשית אינה התפתחות נפשית מתוך נפרדות – שכל אחד מרוכז בעצמו. להפך, הדרך כאן נעשית דווקא כשאנחנו יחד בתוך הקשר הזוגי וכל מטרתה היא לבנות יחד אינטימיות ואהבה.
אז איך בונים בגרות רגשית?
ישנם ארבעה חלקים בבגרות הרגשית שלכם, שבאמצעות השקעה בהם תוכלו להתקדם ברמה הרגשית ביניכם.
חשוב לציין שאצל כולנו ארבעת החלקים דורשים התפתחות. התמודדויות החיים הזוגיים נותנים לנו את האפשרות לעשות עוד ועוד צעדים קטנים של התפתחות. יכול להיות שביום אחד או בתחום אחד, אצליח יותר, ובמקום אחר אצטרך לעבוד יותר על מנת לצמוח ולהתפתח רגשית ומדובר במסע 'התפתחות מתמדת' של ארבעה חלקים המשלימים זה את זה, באמצעותם האהבה בניכם כל כך תעמיק ותעשיר שתגיעו לרמה כזו בקשר הזוגי שלא הכרתם קודם.
ארבעת החלקים הבונים את הבגרות הרגשית שלכם
1 . עצמי יציב-גמיש
המטרה ב'עצמי יציב' היא להיות מסוגל להביא את עצמי ולהיות אותנטי בלי להיות תלוי בריצוי הסביבה וברצון להיראות טוב בעיניה וחשש מה היא תחשוב עלי.
עצמי יציב פירושו – א. היכולת להיות מחובר לעצמי, לדעות שלי ולרצונות שלי מתוך בניה אישית של סולם הערכים שלי בעזרת הסתכלות פנימה. ב. היכולת לעמוד על העקרונות שלי ולהגדיר את הגבולות שלי גם מול הלחץ של האחר שהתאים את עצמי אליו.
כאשר אני באמת יציב בעולם הפנימי שלי, אני לא מפחד גם 'להיות גמיש' ולבחון את עצמי ואת סולם הערכים שבניתי. אני לא נבהל מדעה שונה ויש לי את האפשרות לקבל השפעה ולפתוח את הראש בפני דעות שונות. לבדוק האם הן 'מתאימות לי' ואני מאמץ אותן, או לבחון אותם ולהחליט שהן 'לא מתאימות לי, בלי שזה מערער אותי.
איך אני יכול לבחון אם העצמי שלי באמת יציב?
אם מישהו מגיע עם תפיסה או ערך שהם שונים משלי ואני מרגיש שזה מערער אותי וקשה לי לשמוע אותו, זה אומר שאני עדיין לא מספיק יציב… אם אני מספיק יציב אני יכול לשמוע את דעתו ולבחון אותה אף על פי ש'הסט ערכים' שלו שונה משלי. אני מסוגל לראות את הדברים גם מזווית אחרת.
היכולת שלי להיות גמיש היא ביטוי של חוזק וחוסן פנימיים, כי אני לא מפחד אם השני מנסה לשכנע אותי במשהו שונה ממני, אני סומך על עצמי שאבחן את הדברים ואבחר מה נכון לי ומה לא, בלי להיסחף סתם אחרי הסביבה. אני לא מפחד שהשני ינסה להשליט עלי מחשבות ודעות שאני לא מחובר אליהן ולא רוצה בהן, אלא אם כן אני בוחר בהם באמת.
היציבות הפנימית שלי קשורה בהסכמה לשמוע את האחר – לקבל את מה שאין בי ואם אני טועה גם להיות כנה עם עצמי, מה אני עושה נכון ומה לא.
2. מוח שקט – לב רגוע
זו בעצם היכולת לבחון דברים גם במצב מורכב, לבחון את הקושי ולהבין אותו מתוך רוגע.
זה אומר שבמצבים לא נעימים מבחינה רגשית כמו קונפליקט/סערת רגשות/ביקורת /אשמה, אני משתדל לשמור על מחשבה שקטה ורגועה, בלי לחוש טלטלה של העולם הפנימי שלי. לא ללכת למקומות תגובתיים ללא מחשבה או להאמין מיד לרגשות שעולים בי, אלא להבחין בין הרגשות שלי בסיפור ומה שמפעיל אותי לבין מחשבה והתבוננות על מה שקורה באמת – מוח שקט. לווסת את הרגשות שלי גם במצב מורכב ולהכיל אותן מתוך חיבור חזרה לעצמי וויסות רגשי – לב רגוע. ("מוח שליט על הלב")
העיקרון הוא לבנות את זה מבפנים. לעשות זאת בעזרת עצמי ללא תלות באנשים אחרים או מקורות חיצוניים לטשטוש רגשי והרגעה מהירה כאן ועכשיו בלי התמודדות אמיתית עם המצב.
אדם שלא עובד על הוויסות העצמי מתוכו, בהכרח ינסה לשלוט בסביבה ולנהל אותה לצורך הוויסות העצמי, והחרדה שלו. הוא ישים את האחריות על 'מוחו וליבו' בידיים של האחר וידרוש ממנו שירגיע אותו, שיסכים איתו, שיאמר לו את המילה הנכונה, שיבקש ממנו סליחה ויגיד שהוא צודק או יעשה את מה שהוא רוצה ורק אז המחשבות והרגשות שלו ירגעו. הוא תולה את אושרו, הערכת עצמו ומצב רוחו, באחר.
'מוח שקט – לב רגוע' מעורר את האדם לפתח את המקום היציב שבתוכו שיכול לווסת את מחשבותיו ורגשותיו מתוך עבודה עצמית ללא תלות באחר שיעשה זאת עבורו והדבר מאפשר לאדם לבחור באחר ובקרבתו הרגשית והפיזית בלי להפוך אותו לאסיר לרצונותי ולהיות תלוי בו שירגיע אותי.
3. תגובתיות מקורקעת
במילים פשוטות להגיב בפרופורציות. לפעמים קשה לנו לשמוע שלבן הזוג קשה ולכן אנחנו מתרגשים מזה מאוד ורוצים מיד לתקן את זה ושהכל יחזור למקומו, אבל האמת היא שזה לא מגיע ממקום בוגר. לפעמים נצטרך לחוות ולחוש רגשות מורכבים ואפילו כואבים.
לדוגמא כאשר אישה נכנסת 'לחרדה' בגלל מה שעשיתי או אמרתי ואני בתמורה מיד מתקפל, מתנצל ואומר שאני לא התכוונתי ומיד 'מתקן' את זה. לא מתוך מקום בריא ובוחר אלא מתוך תגובתיות ובהלה מהסיטואציה באופן מוגזם ולא תואם, זוהי תגובה לא מקורקעת.
תגובתיות מקורקעת פירושה להגיע למצב שגם כשבן הזוג שלנו מנסה לשאוב אותנו למצב רגשי מטלטל או עמוס רגשית – כדוגמת קונפליקט, כעס או אשמה. אנחנו עדיין נשאר מחוברים לעצמנו, יציבים – רגועים – ומגיבים בצורה מאוזנת ומקורקעת. ולכן גם כאשר בן הזוג מאוכזב מאיתנו או מאשים אותנו אנו לא עסוקים מיד בלרצות אותו, אלא בהתבוננות פנימה האם באמת נעשתה פה שגיאה או שזה פשוט דרך שונה.
אין זה אומר שאנחנו מתנתקים מרגשותיו של בן הזוג אלא שאנו 'אמפתיים – רואים את הקושי של בן הזוג ומצד שני מחוברים לעצמנו ומגיבים כמו שנכון לנו ולא נסחפים באופן אוטומטי לאן שבן הזוג מוביל אותנו.
לפעמים בשביל להגיב בצורה מקורקעת נצטרך לעצור את עצמנו מלהגיד משהו שאנו יודעים שמגיע ממקום מופעל רגשית ותגובתי ללא חשיבה. נחשוב מה אנו רוצים להגיד ורק אז נבטא את עצמנו – ממקום שקט רגוע וחושב.
ברגע שאני מסוגל לא להיות מופעל מהשני – לא להיבהל מ'דרמות' של האחר ובתגובה לכך להינעל ולהתרחק רגשית ממנו/ לכעוס , להאשים ולבקר.
רק אז אני יכול להתקרב, לענות ולהחליט בצורה מיושבת ונכונה. העניין הוא לא לוותר ולהיות גמיש רק בשביל להימנע מקונפליקטים, אלא לבחור להתמודד בצורה מקורקעת ועניינית. וכך ליצור 'חשיפה עצמית' ואינטימיות עמוקה גם אם היא פחות נעימה.
קל יותר לעבוד על החיבור לעצמי כאשר אנחנו מול חברים ובני משפחה וכדומה, שם קל יותר להתפשר וגם לא תמיד נגיע לנקודות רגישות שמסעירות אותנו. אך הבגרות האמיתית מתפתחת דווקא כאשר אנחנו נמצאים בקשר זוגי, שם כבר אי אפשר לעקוף את הנקודות הרגישות ושם נחווה יותר קונפליקטים והרבה יותר צורך בעבודה ופיתוח בגרות נפשית הכוללת עבודה על תגובתיות מקורקעת.
4. היכולת לשאת כאב עם משמעות וצמיחה
פירוש הדברים הוא להסכים לשהות בתוך אתגר או קונפליקט. להכיל ולשאת את הכאב ואת האי נעימות שלו בלי לחץ לפתור אותו ו'לסיים עם זה'. להבין שאני חווה את האתגר הזה לצורך משמעותי ואני מכיר בו, צומח ממנו ולא נשבר ממנו. מתוך הכרה שיש איזה מטרה רוחנית והתפתחותית שלכן אני עובר את האתגר הזה.
הסיבה שחשוב כל כך לשאת את הקונפליקט ואת האתגרים בזוגיות, מפני שאם אנחנו כל הזמן בורחים מההתעמתות שלנו מול בן הזוג בגלל שזה מעורר מתח ואי נעימות אנחנו בעצם לא נצליח להתפתח כמו שצריך ולא נגיע לאינטימיות עמוקה באמת.
כשם שאדם מכיר את מעמדו ומפתח את אמונתו באמצעות ניסיון ואתגר רוחני, כך בקשר הזוגי אדם 'מכיר מי הוא באמת' ויכול לפתח את עצמו דווקא כשיש משהו מנגד –"עזר כנגדו". היכולת לשאת רגשות לא נעימים ולא למהר להיפטר מהם, דורשת אמונה בכך שקונפליקטים מזמנים אותנו לפתח את העצמי שלנו – לעמוד על הערכים, האמונות והאמת הפנימית שלנו.
אנשים יעשו הכל, כדי להיפטר במהירות מרגשות לא נעימים שיש להם, בלי התייחסות לשורש רגשות אלו. אנשים יפנו למסכים, סיגריות, התמכרויות, ולכל בריחה אחרת, כדי שלא לחוש אשמה, בדידות ועוד, במקום להתמודד עם הסיטואציה. כאשר אנחנו מוכנים לשאת רגשות לא פשוטים בשביל הצמיחה הרגשית שלנו – לא נמהר לטשטש את הרגשות שלנו דרך בריחה ונגיע לצמיחה והתפתחות עמוקה.
אידיאולוגיה = אי דיאלוג
המרחב היחידי שאנו באמת יכולים להתפתח בו באופן עמוק כל כך זה הנישואין, שם יש לי הזדמנות לשאת את הקושי ולצמוח. להצליח בתוך קונפליקט להחזיק את עצמי ודעותי השונות מהאחר – בתוך קשר עם האחר. בלי למחוק את אחד הצדדים מתוך תחושת התנשאות עליו, אלא מתוך כבוד הדדי לדרכנו השונות. 'האמת שלי' היא אמת – שלי, שיש בה מעלות. אך גם אצל בן הזוג קיימת אמת – הבנויה מסגנון, סולם ערכים ותפיסת עולם שונה, שאם נתבונן בהם נראה מעלות אחרות שאינם קיימות אצלי. העבודה היא לא 'לחתוך חלקים מכל אחד' אלא ליצור מפגש אמיתי בו אנו מביאים את עצמנו באופן שלם שאינו מבטל אותנו או את בן הזוג. לעומת זאת אם אני חושב ש'אני המבין מה נכון' אני חוסם כל אפשרות לשיח אמיתי.
מהותה של זוגיות היא "לא לחפש עם מי לא נצטרך לעבוד, אלא עם מי לעבוד" – קשר ששזור בעבודה אישית והתפתחות זוגית הוא קשר עמוק ואוהב באמת. שבו מסע חיינו המשותף מקבל משמעות פנימית בנפשנו.
הקונפליקט והשוני הוא לא בעיה, הוא מהותה של הזוגיות! אם אדם חושב שבכך שהוא ימצא את בת הזוג המושלמת הוא לא יצטרך להתמודד עם קונפליקטים, הוא טועה. תמיד השני יהיה שונה בדברים מסויימים ותמיד יהיו אתגרים. גם אם נתחתן עם הדמות שעונה לכל הציפיות שלנו, אנו נחזור לאותה נקודה – צורך בעבודה על פגמי האופי שלנו, על קבלת האחר כפי שהוא, ועל היכולת לשאת קונפליקטים בלי למחוק את עצמנו ובלי למחוק את האחר.
קונפליקט – הזדמנות לצמיחה
קונפליקט גורם לנו באופן טבעי לריחוק. אך אם במקום להיות עסוקים בלסיים אותו, נלמד לעשות איתו עבודה נכונה, הוא יכול לסייע לנו לבניית בגרות רגשית והיכרות טובה יותר עם עצמנו ועם בן הזוג.
ראשית, באמצעות הקונפליקט אנחנו יכולים לזהות ולהבין את הצרכים, הרצונות והתחושות שלנו. לפני שאתם עסוקים ב'לנסות להבין את האחר', תנסו להבין ולחשוף את עצמכם – "מה מפעיל אותי? למה זה חשוב לי כל כך? מה הערך שחשוב לי שעליו אני מתעקש? למה אני מעלה זאת שוב – כדי לחשוף משהו חדש על עצמי, כדי להקשיב ולנסות להבין מה אני מפספס או סתם כדי לכפות חזק יותר את דעתי על האחר" ולשתף את המחשבות והרגשות הפנימיים שלי מבלי לפחד משיפוט או חוסר הסכמה. גם אם בן הזוג לא מסכים איתי, זה לא הופך אותי, אותו או את הזוגיות לבעייתית. זוהי מהותה של הזוגיות – שילוב הפכים.
לאחר שהבנו את הצרכים והרגשות של כל אחד, המטרה היא לא 'להגיע לפשרות וויתור' אלא לאפשר קירבה הענקה וגמישות מתוך בחירה מלאה ואמיתית.
ריחוק בשביל קירוב – בפן הרגשי
הריחוק והקירוב הרגשי המתרחש בעקבות אתגרי הזוגיות וההבדלים בינינו, לא סתם חוזר על עצמו ללא תועלת, אלא מצב שיוצר ספירלה עולה של התפתחות אישית וזוגית: אתגר זוגי שמוביל לריחוק רגשי > שמוביל לחיבור לעצמנו > שמוביל לחיבור זוגי עמוק יותר > שמוביל למודעות ועבודה עצמית גבוהה יותר > שמוביל לחיבור זוגי עמוק יותר…
וכדבריו של הרבי: "אב ואם הופכיים הם בטבעם – החל מהבסיס שהוא גבר והיא אישה, וממשיך הלאה בהבדלים בשכל רגש ועוד. והכרחי שיהיה ביניהם הן פירוד והן קירוב, שזהו היסוד לטהרת המשפחה. כי לא די בקירוב הלב ולא יתכן שיהיה פירוד הלב. ולא כפי הטועים שהריחוק מביא לפירוד, אלא אדרבה זוהי דווקא הדרך לשלום וקירוב אמיתי. ויש להיות נזהר בשניהם כי שני עניינים אלו הם על פי תורת חיים – הוראה בחיים ושניהם בכוונה אחת להשם אחד." (תוכן מעובד משיחת יט' כסלו תשל"ט)
__________________
הרב זהר גינדי – הוא מטפל זוגי ופרטני מבוסס מובחנות, מלווה שידוכים, מדריך חתנים, יועץ בקדושה, פוסק בטהרה ופסיכותרפיסט.
תגיות: הרב זהר גינדי, שישי אינפו