לא מורידים את הרגל מהגז • טור דעה

הרב מני ששון, מגזין ׳בית משיח׳ 

משולי הכביש אל הכביש

ג׳ תמוז תשפ״ד. 

כל אשר בשם חסיד יכונה הסכים כבר מזמן שאין זה תאריך בלוח השנה העברי-חסידי, כי אם מצב בנפש שתובע, שדורש, שמניע למחשבה ולפעולה למען הגשמת המטרה הנכספת – הגאולה האמיתית והשלימה.

זהו יום שמעלה אותנו משולי הכביש אל הכביש, לכוון את מבטנו אל היעד ואל המטרה. יום שמעורר אותנו משנת הצהריים הגלותית אל זעזוע ואזעקה פנימית בנפש שלא יודעת מרגוע. 

כל אחד הרגיש זאת בגוון שונה, תלוי באופי קהילתו ומשפחתו, אך האווירה הכללית במשפחת החסידים היא – התעוררות! רוח של התעוררות, רוח של תחייה, רוח של הנעה לפעולה.

אך לרוח חיובית זו מתלווה באדיקות לצערנו תמרור של ׳זמן׳ ו׳שעת כושר׳, כאל אומר ׳ג׳ תמוז׳ בצירוף ׳שלושים שנה׳ זה הזמן ל״התנערי מעפר קומי״ ומיד לאחר מכן ״חוזרים למקומות״, הכל חוזר למקומו כהרגלו: 

הגיליונות שנמלאו בטורי אמונה, האתרים שנגדשו בחומרי הסברה, הישיבות שסערו בקבצי גאולה, הקהילות שנתכסו בעלוני תובנה, אין להם סיבה לחזור למצבם הקודם! 

כל עוד לא ראינו את היעד הסופי – בהתגלות הרבי בעיני בשר – אנחנו עדיין על הכביש בעיצומו של מסלול הנסיעה בו נאסר עלינו להוריד את הרגל מהגז…

ולכן, סערת הגאולה הזו שפקדה את מחנה החסידים בחודש האחרון, ברוח של אמונה ותוספת חיות בעניני הגאולה אינה ׳שעת כושר׳ לקראת ״ג׳ תמוז שלושים שנה״ כי אם ׳סְטָטוּס קְווֹ׳ של חיי החסידים בתקופתנו – כל עוד לא רואים בפועל ובגלוי את הרבי מלך המשיח גואלנו גאולת עולמים בבית המקדש השלישי. 

הפנצ'ריה ותחנות הדלק 

אז עלינו מהשוליים אל הכביש. תאריך כמו ג׳ תמוז בכלל ומספר עגול משולש בפרט הספיק לזעזע אותנו – וסייע לנו בהחלטה לעזוב את ההתעסקות בשוליים של חיי היומיום, במטרה לעלות על הכביש בדרך אל היעד האמיתי. 

אך בעיצומה של הנסיעה צפויים תקלות, גם לרכבים החשמליים… אבל הם אינם מזניחים את היעד, הם מבקשים רק תשומת לב לבעיה שהתעוררה ופתרון מהיר ויעיל להמשך הדרך העולה בית א-ל.

חסרה חיות בעניני גאולה ומשיח? לא מרגישים את הזעזוע הנדרש מהגלות? לא מצליחים להתעלות לעולם מונחי הגאולה? 

זה בסדר. עוצרים בצד לכמה דקות ומטפלים בבעיה: נכנסים לתחנת הדלק הקרובה ויושבים ללמוד שיחה בעניני גאולה ומשיח, פותחים וידיאו מעידודי שירת הקודש ״יחי אדוננו״, משננים כמה קטעים מתוך הספר בשורת הגאולה, והבעיה נפתרת ״כי בכוח התורה לשנות טבע האדם, שגם כאשר הרגש שלו נמצא מחוץ לענין הגאולה, הרי על ידי לימוד עניני הגאולה מתעלה למעמד ומצב של גאולה״. 

הנקודה התיכונה ממשיכה ללוות אותנו גם בפנצ'ריה וגם בתחנת הדלק: אנחנו על הכביש, אנחנו עם הרגל על הגז, אנחנו נעים ללא הפסקה אל הגאולה, אל ההתגלות!

אנחנו ממשיכים בכל הכוח והעקשנות לנסוע על המסלול שיועד עבורנו, ולנהוג בו מתוך היצמדות לחוקי התנועה אותם הציב הרבי מלך המשיח לנסיעה בטוחה ושקטה ב״דרך הישרה אשר הורנו״, וגם כאשר נתקלים במהלך הדרך בעבודות כביש ופקקי תנועה – המאיימים על היעד ומערפלים אותו קמעה – איננו מתפעלים ומאמינים בכוונת המכוון שהנסיונות יועדו להגביה אותנו ׳על הגובה האמיתי׳ בדרך אל היעד.

לסחוט את דוושת הגז

לצד הבנה זו אפשר להתקדם. ההבנה שרוח סערת הגאולה צריכה לאפוף את מציאות חיינו ללא קשר לתאריך כזה או אחר, כי היא חיינו. התאריכים הם חלק ממערך תחנות הדלק לספק עבורנו טעינה ורוח של התרעננות, אך לא להשאיר אותה שם. 

ולכן, הגיליונות צריכים להמשיך להתמלא בטורי אמונה, האתרים צריכים להמשיך להיגדש בחומרי הסברה, הישיבות צריכות להמשיך לחיות סביב קבצי משיח גאולה, והקהילות צריכות להמשיך להתכסות בעלוני חיזוק ותובנה, כי אין להם סיבה לחזור למצבם הקודם! 

כך גם בהחלטות האישיות של כל חסיד מול עצמו, לא ׳מפסיקים׳ עם ההחלטות הטובות לתוספת החיות והלהט בעניני גאולה ומשיח שלקחנו על עצמנו בחודש האחרון, ממשיכים בשיא השטורעם עד ההתגלות. 

כי כל עוד לא הגענו אל היעד – את הרגל אנחנו לא מורידים מהגז!