מה עושים שבן הזוג לא יוזם ולא לוקח חלק במטלות הבית?

הרב זהר גינדי

רבים מאתנו נתקלים בזוגות שמתלוננים על חוסר שיתוף פעולה ולקיחת חלק במטלות ובמשימות המשפחה ולנו זה נראה דבר כל כך נפוץ אך מצד שני כל כך קשה לפתור…

הרצון הזה לעבוד בשיתוף פעולה עם בן הזוג ולקיחת אחריות יחד במטלות הבית והמשפחה הוא כל כך לגיטימי, אך מה קורה שהוא הופך להיות ויכוח אינסופי שכל אחד מבני הזוג נשאר מבוצר בעמדתו ללא רצון להיפגש יחד?

נדבר היום על בן זוג שלא מוכן לשתף פעולה במטלות הבית, הוא דוחה את המשימות, מבטיח ולא עומד מאחורי המילה שלו, לא לוקח אחריות ולא מוכן ליזום ולהושיט יד…

מצד שני נדבר על מה קורה בקשר כזה ומדוע זה קורה ובסוף תקבלו כלים מדהימים שישנו לכם את החיים והתפיסה.

נתחיל בסיפור

בעל ואישה שנשואים כבר כמה שנים טובות ודווקא רוב הזמן מסתדרים מאוד יפה יחד, ישנם הרבה מטלות במשפחה וכל אחד לוקח אחריות על החלק שלו, אך משום מה לבעל ממש קשה לקחת חלק במטלות הבית..

בדרך כלל כשאשתו שואלת אותו האם הוא פנויי כעת לעזרה היא מקבלת את התשובה: "לא כרגע, אולי אחר כך.."

ולאחר עוד זמן שהיא פונה אליו: "אולי כעת?"

הוא נוטה להבטיח ולא לקיים וכך זה נמשך ונמשך…

ומה בסוף קורה?

בסופו של דבר האישה מתחילה להרגיש רגשות קשים ותגיד בכעס ובפגיעות:

"אתה לא מבין אותי/ לא רואה אותי/ לא אמין/ לא מתחשב" ועוד ועוד…

ואז בן הזוג יכנס למצב של מגננה והתנגדות "לא נכון, אני כן משתדל/ לא שמתי לב שביקשת/ לא חשבתי שזה כל כך חשוב לך/ הייתי עסוק בדברים אחרים"

ובמקרה היותר גרוע הוא ממש יכעס בחזרה ויתרעם…

נשמע מעגל קסמים שאי אפשר לצאת ממנו…

איך אפשר להגיע למקום רגוע ושליו גם במקרים שלא שומעים ולא רואים את הצורך שלנו?

יש סוד שלא כולם יודעים..

הסוד לכל המערבולת הזאת שלא נגמרת – תלוי בדפוסים שאימצנו לעצמנו.

שמתם לב שיש כאן דפוס של האמא המחנכת והילד המתנגד?

הילד שלא אהב לעשות שיעורי בית והאמא 'שישבה לו על הראש' עד שהוא יסיים את המשימה?

נכון, גם כאן במערכת הזוגית כל אחד לקח לעצמו עמדה ובעצם לא הותיר ברירה לשני אלא לבחור להיות בעמדה הנגדית.

בסיטואציה הזאת האישה לקחה את הדמות של האמא שמחנכת ומזכירה ודורשת

ומנגד הבעל לקח עמדה של הילד שמתנגד ולא מוכן לקחת אחריות ולא רוצה לעשות את המשימה.

אילו רגשות יושבים שם?

האישה מנסה לנהל ולחנך את בעלה והיא רוצה להרגיש שהוא מקשיב לה ועושה מה שהיא מבקשת.

והבעל מנגד מנסה לברוח ממנה ולהתנגד ולהדוף ולא לאפשר לה לשלוט עליו. הבעל רוצה להרגיש משוחרר ושלא מנהלים אותו.

מה הפתרון?

קודם כל להכיר בזה ששתינו לוקחים פה תפקידים בסיטואציה.

האחד מנסה לנהל את השני והשני מנסה להדוף, לברוח, להתנגד ולהסתגר.

ההתנהגות הזאת מטבעה היא מאוד טבעית אך ילדותית ואינה בוגרת

ובעיקר לא תואמת למציאות, שני בני הזוג אינם אמא ובן אלא בעל ואישה שלכל אחד עולמו הפרטי, רצונותיו, מחשבותיו וישנם גם ערכים שונים.

ולכן בני זוג צריכים להתנהל כמו בני זוג ולצאת מהמקום הזה

של קשר לא בריא ונכון – לקשר שמדברים בו בגובה העיניים.

לאישה – האישה לא צריכה להרגיש עליונה על הגבר כי היא עושה הרבה יותר בבית או לחילופין משרתת שעושה הכל, אלא להבין שלכל אחד יש את החלק שלו ואת הרצונות שלו ומתוך כך לתת לכל אחד את המרחב הבטוח שלו ולתת לו לנהל את עצמו מתוך הבחירות שלו.

בנוסף חשוב שהאישה תוריד סטנדרטים, אם לדוגמא יש לה דרישה מעצמה לשטוף את הכלים כל יום והיא לא הולכת לישון בלי זה ובגלל שזה יותר מדי מעמיס עליה היא דורשת מבעלה לקחת חלק גם, כדאי להוריד את רמת הדרישה כי לא יקרה אסון אם ישארו כלים למחרת… ובנוסף לקיחת אחריות מוגזמת גורמת לאישה להיות פחות רגועה בקשר הזוגי וגם מולה עם עצמה וכך קשה לה להיות נוכחת ולהביא את עצמה באופן מלא וטוב למערכת הזוגית.

לבעל – חשוב לצאת מהמקום הזה של הילד שמתנגד ומתנגח ולהגיע למקום בוגר ואחראי, מקום של בעל שמחובר לעצמו, אמיתי וכנה, שרואה את אשתו ואת הצרכים של הבית ומוכן להושיט יד.

לא ממקום של ריצוי, הכרחה או פחד מהתגובה של האישה, אלא ממקום בוגר ואחראי.

לשני בני הזוג – בדיוק כמו שאתה לא רוצה שינהלו אותך ויכתיבו לך גם בן הזוג לא מעוניין בכך ולכן כדאי לדבר יחד על מטלות הבית, לא ממקום של שליטה והתגוננות אלא ממקום סקרן שמעניין אתכם באמת לשמוע איזה דברים נוחים יותר לשני לעשות ומהם סדרי העדיפויות שלו

ומתוך כך לתת לו את האפשרות לבחור בעצמו מה לעשות בלי לנהל אותו…

להעריך אותו על הדברים שהוא עושה ולא להתייחס לזה כמובן מאליו…

והכי חשוב לשחרר שליטה מבן הזוג ולתת לו לנהל ולבחור בעצמו.

כי אמרנו כבר, הוא לא ילד.

אז מה תרוויחו מהעבודה הזאת?

תרוויחו קשר הרבה יותר כנה, בטוח וקרוב, קשר שבו כל אחד נותן לשני את המרחב שלו ואת האפשרות לחופש בחירה מתוך מקום נכון ומחובר.

כשנמצאים בצורה טובה כל כך בקשר קל מאוד לראות את הצורך של השני להושיט יד ולהיות שם לאחר.

שיהיה בהצלחה!
__________________

הרב זהר גינדי – הוא מטפל זוגי ופרטני מבוסס מובחנות, מלווה שידוכים, מדריך חתנים, יועץ בקדושה, פוסק בטהרה ופסיכותרפיסט.