תקלת תקשורת? עיין בהוראות יצרן • טור מעורר

הרב מנחם מענדל ששון

שואלין ודורשין בהתקשרות

"השואל במה היא ההתקשרות שלו אלי" – המשפט הידוע מלוח היום יום כ"ד סיון, המהדהד במוחו וליבו של כל חסיד בימים הסמוכים ליום הגדול והקדוש י'-י"א שבט, ראש השנה להתקשרות.

מעבר לדרכי ההתקשרות הרבים המנויים במכתב זה של הרבי הריי"צ ובשיחות קודשו של הרבי מלך המשיח, מסתתרת כאן דרך חשובה והכרחית לא פחות במפת דרכי ההתקשרות – לשאול כיצד מתקשרים. וכפי שדרשו כמה חסידים על משפט זה בהתוועדות חסידית: "השואל בַּמֶּה"? – מי שמתעניין ושואל כיצד מתקשרים – "היא ההתקשרות שלו אלי!".

כשם שטבע האש תמיד לעלות מעלה ולהיכלל במקורה, כך כל חסיד ברגשי ליבו פנימה רוצה להתקשר יותר לרבי, להתחבר יותר ולהיות קרוב יותר לאילנא דחיי, כאשר לצד ההליכה "בדרך ישרה אשר הורנו" של כלל אמצעי ההתקשרות, מציב הרבי בכל תקופה תמרורים ושילוט עדכני המהווים את 'הוראות היצרן' להתקשרות תקינה ונכונה לבל תארע 'תקלת תקשורת'.

"וכאן הבן שואל" – כאן, בצומת דרכי ההתקשרות אנו מפנים את שאלתנו לאבינו מלכנו שליט"א – במה להתמקד? מהי נקודת השיא המקסימלית להתקשרות בזמננו?… אך קודם ש"ניתי דבר מלכות ונחזי" מהי דרישת ההתקשרות העכשווית, ניקח כמה צעדים אחורה לשנים מוקדמות יותר בהם החסידים התמקדו בצורה מתמדת בנושא ה"בוער" ביותר לרבי באותה תקופה.

סיפורו של מקושר

סיפר הרב החסיד שלום-בער זיסלין ע"ה: בשנים הראשונות לנשיאות הרבי הרש"ב ישבתי בין זקני החסידים והחלה חקירה אילו מאמרי חסידות צריך ללמוד כעת; חסיד אחד טען שצריכים ללמוד את ה'אמרי בינה', השני טען שצריכים ללמוד דווקא את המאמרים של הרבי הצ"צ, והיו חסידים שטענו בלהט שצריכים ללמוד בעיקר את המאמרים של הרבי המהר"ש.

השוחט של ניקולייב – 'אשר ניקולייבער' – שהיה מסור לרבי ביותר, עמד שם ואמר להם: "אני לא מבין מהי החקירה, הרי במה שהרבי 'קאך' בו, גם לנו צריך להיות 'קאך' ("אז אין וואס דער רבי קאכט זיך אין דעם דארף מיר קאכן").

זהו טבעו של חסיד. להיות שקוע ואחוז במה ש'בוער' לרבי כעת, בנקודה שהכי 'נוגעת' לרבי בתקופה זו. ואכן בסיפור ההיסטוריה החב"דית של הדור השביעי, החסידים לא איכזבו ובעקביות ובמסירות היו שקועים בהתקשרות טוטאלית לנקודה העיקרית של הרבי באותה תקופה.

וכטיפה מן הים נדלה על קצה המזלג:

תשכ"ז – מבצע תפילין. תש"ל – גזירת "מיהו יהודי". תשל"ד-תשל"ה – עשרת המבצעים. תשל"ח – שלימות הארץ. תשמ"א – צבאות השם וספר תורה הכללי. תשמ"ב – הדפסת תניא'ס. תשד"מ – תקנת לימוד הרמב"ם. תשמ"ו-תשמ"ז – הקמת בתי חב"ד בכל מקום. תשמ"ח – שנת הקהל. תשמ"ט – שנת הבנין, ועוד ועוד.

זהו סיפורו של חסיד מקושר. לעקוב אחר דברי הרבי, להיצמד להוראות העכשוויות, ולהיתפס בעיקר לנשמת וליבת העניין, לנקודה העיקרית והמרכזית בה עסוק הרבי כעת.

זהו עניינו העיקרי

וכעת לזמננו: ימים ספורים קודם י' שבט תשנ"ב, תקופה גדושה ומלאה בביטויים מיוחדים אודות עכשוויות הגאולה והתגלות משיח, עמוק-עמוק בסערת הגאולה של שנות הנפלאות, מגדיר "איש האלוקים" מהו הנושא הכי בוער, מהי הנקודה הכי נוגעת, ובלשון קודשו מהו – "עניינו העיקרי".

תחילה הביע רבינו את הדרישה הכללית להתקשרות, ובלשון קודשו: "בעמדנו בשבת מברכים חודש שבט, כולל ובמיוחד העשירי בשבט – צריך כאו"א לקבל על עצמו להוסיף ביתר שאת וביתר עוז במעשיו, תורתו ועבודתו של בעל ההילולא . . ובפרט בהביטול וההתקשרות אל כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא הדור . . שבכל אחד ואחד – מציאותו וכל עניניו, בכל מכל כל, נעשים קודש לנשיא הדור".

וכאן, לאור ההבנה שנדרשת התקשרות לנשיא הדור בכל המציאות "קודש לנשיא הדור", נשאלת השאלה – "במה היא ההתקשרות?", במה להתמקד? מהי נקודת השיא המקסימלית להתקשרות בזמננו?..

ממשיך הרבי: "על ידי זה שמלאים וחדורים בקיום שליחותו של נשיא הדור – משה רבינו שבדור, גואל ראשון הוא גואל אחרון – שענינו העיקרי "להביא לימות המשיח" בפועל ממש".

כל מילה מיותרת. הגדרה ברורה כשמש.

ההתקשרות האמיתית בצורה המקסימלית כעת היא ל"ענינו העיקרי" של נשיא דורנו: "להביא לימות המשיח בפועל ממש"! זהו העניין העיקרי שמעסיק כעת את הרבי, זוהי נשמת וליבת התקופה, בזה הרבי מונח, זהו עניינו העיקרי, לא צדדי, לא משני, לא זמני, זהו עניינו העיקרי!

וכאשר עורך החסיד חשבון בנפשו ושואל "במה היא ההתקשרות"? במה עלי להתמקד בעיקר בעת הזאת? – "הנה בזה היא ההתקשרות"! בנוסף לכל דרכי ההתקשרות אותם התווה מלכנו, בלימוד תורתו, קיום הוראותיו, ציור פניו, נסיעה לרבי, כתיבה לרבי, דמי מעמד ועוד – ניצב במרכז "עניינו העיקרי": להביא לימות המשיח! להיות מונח ועסוק בכל המעת לעת כיצד להביא משיח, כיצד לחיות משיח וכיצד להחיות את העולם כולו במסר של משיח.

ואם יש תקלת תקשורת, לא נורא, פנה בהקדם להוראות היצרן. כתובת: שיחת שבת קודש פרשת וארא תשנ"ב סעיף י"א.